תקציר הפרשה

הפרשה נפתחת במילים: “קדושים תהיו כי קדוש אני”. ה’ מונה שורה של מצוות היוצרות את “תורת הקדושה”: חלקן כבר מוכרות, וחלקן חדשות.

ביניהן: שמירת השבת וכיבוד ההורים, האזהרה מפני עבודה זרה, צדקה (פאה ולקט לעני ולגר), יושר במסחר ותשלום שכר שכיר ביומו, משפט צדק בלי משוא פנים, חובת התוכחה בעדינות, איסור הנקמה והנטירה, איסור שעטנז (צמר ופשתים יחדיו), כתובת קעקע, השחתת פאת הזקן ופנייה לקוסמים. התורה מצווה לאהוב את הגר, לקום מפני שיבה ולהדר פני זקן, ומעל לכול: “ואהבת לרעך כמוך”.

תקציר ההפטרה

“התשפט אתם”
הטקסט בספר יחזקאל: כ’, ב’–כ’ לספרדים; כ”ב, א’–י”ט לאשכנזים

בקריאה הספרדית, זקני ישראל באים לדרוש את ה’ אצל הנביא ומבקשים שירחם על ירושלים, אך בקשתם נדחית. ה’ מזכיר את חטאי העם בעבר, במצרים ובמדבר, ובמיוחד בחילול השבת. כמו בפרשה, הוא מצווה על ישראל להתקדש, לא להיטמא, לשמור את חוקיו ואת שבתותיו, ומזכיר שנתן להם ארץ “זבת חלב ודבש”.

בקריאה האשכנזית, יחזקאל מוכיח את ירושלים, “עיר הדמים”, על חטאיה, ומשווה אותה למתכות מעורבות בסיגים שיש להתיכן באש.

הקשר בין הפרשה להפטרה

הפרשה קוראת לישראל לקדושה; ההפטרה מראה מה עולה בגורלו של עם השוכח אותה, אך מזכירה גם מדוע בחר בו ה’: כדי שישמור את חוקיו ויקדש את השבת, האות שבינו לבין ישראל.