תקציר הפרשה
בחוקותי מתארת את הברכות שה’ ירעיף על ישראל אם ילכו בחוקותיו: גשמים בעתם, יבול שופע, שלום בארץ, ניצחון על האויבים, ומעל לכול: “והתהלכתי בתוככם”. אחר כך באה התוכחה אם העם יסור מדרכו, עד כדי גלות.
אבל גם אז, ה’ מבטיח לא להפר את בריתו: “וזכרתי את בריתי יעקוב, ואף את בריתי יצחק, ואף את בריתי אברהם אזכור, והארץ אזכור”. הפרשה מסתיימת בדיני ההקדשות של נכסים ובני אדם למקדש ופדיונם. בכך נחתם ספר ויקרא.
תקציר ההפטרה
“ה’ עזי ומעזי”
הטקסט בספר ירמיהו: ט”ז, י”ט–י”ז, י”ד
ירמיהו מנבא את גלות יהודה ומוקיע את הבוטח באדם ולא בה’: הוא יהיה כערער בערבה. “ברוך הגבר אשר יבטח בה’: והיה כעץ שתול על מים”, שאינו ירא מחום ואינו דואג בשנת בצורת. ההפטרה מסתיימת בתפילה: “רפאני ה’ וארפא”, שאנו חוזרים עליה בתפילת העמידה.
הקשר בין הפרשה להפטרה
כמו הפרשה, ההפטרה מציגה ברכות וקללות. אבל הטון שלה פחות קודר ומלא יותר תקווה: היא מסתיימת בתפילה לרפואה ולגאולה, הגאולה השלמה, במהרה בימינו.