תקציר הפרשה
הפרשה נפתחת בשמן זית זך לנר התמיד שבמשכן, ועוברת לנושאה המרכזי: בגדי הכהונה. אהרן וארבעת בניו, נדב, אביהוא, אלעזר ואיתמר, נבחרים לכהן.
הכהן הגדול לובש שמונה בגדים:
- כתונת של פשתן לבן;
- מעיל תכלת, ובשוליו פעמוני זהב לסירוגין עם רימונים של צמר צבעוני;
- אפוד, מעין סינר ארוג לבן, תכלת, ארגמן, תולעת שני וזהב, ועל כתפיו שתי אבני שוהם שעל כל אחת חקוקים שמות שישה שבטים;
- חושן המשפט, ובו שתים עשרה אבנים, אבן לכל שבט;
- עד 8. מכנסיים, מצנפת, אבנט, וציץ הזהב שעל המצח.
כהן הדיוט לובש רק ארבעה מבגדים אלו. וביום הכיפורים נכנס הכהן הגדול עצמו לקודש הקודשים בארבעה בגדים לבנים בלבד.
התורה מזכירה גם את האורים והתומים, שבאמצעותם נודע רצון ה’. המפרשים נחלקו מה היו: לדעת רש”י, כתב ובו השם המפורש שהונח בתוך החושן; לדעת הרמב”ם, אבני החושן עצמן. אחר כך מתוארים שבעת ימי המילואים של הכהנים, ולבסוף בניית מזבח הקטורת.
תקציר ההפטרה
“אתה בן אדם”
הטקסט בספר יחזקאל: מ”ג, י’–כ”ז
יחזקאל ניבא בתקופת חורבן הבית הראשון, כ־900 שנה אחרי יציאת מצרים. ה’ מצווה עליו לתאר לעם את המקדש העתיד, כדי שייכלמו מעוונותיהם וישובו. הנביא מוסר את מידות המזבח של המקדש העתיד, ומתאר את חנוכתו במשך שבעה ימים, בקרבנות שמקריבים הכהנים מבני צדוק.
הקשר בין הפרשה להפטרה
בפרשה, הכהנים נחנכים במשך שבעה ימים, והפרשה מסתיימת בבניית מזבח. בהפטרה, יחזקאל מתאר את מזבח הבית השלישי ואת חנוכתו, גם היא בת שבעה ימים. העבודה שהחלה במדבר אינה רק היסטוריה: היא מובטחת שוב לעתיד.
שבת מיוחדת: זכור
השבת שלפני פורים, לרוב שבת תצוה, נקראת שבת זכור. מוציאים ספר תורה שני וקוראים את הציווי לזכור את אשר עשה עמלק לישראל אחרי יציאת מצרים, וההפטרה (שמואל א’ ט”ו) מספרת כיצד שאול המלך חס על אגג, מלך עמלק, בניגוד לציווי ה’, ומאבד את מלכותו. כ־500 שנה אחר כך, צאצא של אגג, המן, ביקש להשמיד את יהודי פרס: זה סיפור פורים. עמלק, אגג, המן: שלושה דורות של אותה שנאה, ושלוש תזכורות לכך שעם ישראל עובר את ההיסטוריה.