תקציר היום
יום ירושלים חל בכ״ח באייר, ומציין את איחוד ירושלים ושחרור העיר העתיקה והכותל המערבי במלחמת ששת הימים (כ״ח באייר תשכ״ז, 7 ביוני 1967). בבתי הכנסת רבים אומרים הלל, מקיימים מצעד ו”ריקוד הדגלים” בעיר העתיקה, ולומדים על ירושלים.
מצוות ומנהגי היום
- הלל: בקהילות רבות, בברכה או בלי ברכה לפי המנהג.
- תהילים קכ״ב (“שיר המעלות לדוד, שמחתי באומרים לי בית ה׳ נלך”), וגם פרקים אחרים על ירושלים.
- עלייה לכותל והתפילה שם, ולימוד על הר הבית, על הגבולות, ועל מקום ירושלים בהלכה.
- ריקוד הדגלים: מצעד בעיר העתיקה, עם שירה וריקודים.
- קריאה: פרקים מהתנ״ך על ירושלים, וסיפורי המשתחררים.
מקורו ההיסטורי
אחרי מלחמת העצמאות, ב-1948, חולקה ירושלים: העיר העתיקה והכותל נשארו בידי ירדן, והיהודים לא יכלו להתפלל שם 19 שנה. במלחמת ששת הימים (5-10 ביוני 1967), אחרי הסגר של מצרים על מצרי טיראן, ישראל תקפה את מצרים, סוריה וירדן. ב-7 ביוני נכנסו צנחנים לעיר העתיקה, והכותל המערבי חזר לידי ישראל. הרב הצבאי הראשי שלמה גורן תקע בשופר ליד הכותל. תוך שישה ימים שילשה המדינה את שטחה, והחיבור בין העם לעיר חזר.
המסר לימינו
ירושלים נקראת “שלם” בפי מלכי צדק, ו”יראה” בפי אברהם, והקב״ה חיבר את שני השמות: ירושלים (שלם + יראה), עיר של שלמות ושל יראת שמים. המזמור אומר “ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו” (תהילים קכב:ג), והחכמים דרשו: עיר שהופכת כל ישראל לחברים. חיבור שאינו טריטוריאלי בלבד, אלא ערכי: העיר הקדושה מזמינה את כל עם ישראל לשלום ולמצוות. “שאלו שלום ירושלים, ישליו אוהביך”.