תקציר היום
ל״ג בעומר חל בי״ח באייר, היום ה-33 של ספירת העומר. זהו יום של שמחה בתוך ימי האבלות של העומר: מפסיקים בו את האבלות בחלק גדול מהמנהגים, מדליקים מדורות, והאלפים עולים להילולת רבי שמעון בר יוחאי (רשב״י) במירון.
מצוות ומנהגי היום
- אין תחנון, ומרבים בשמחה.
- מדורות, בעיקר בארץ ישראל, ושירה.
- עלייה למירון והילולה בקברו של רשב״י, וגם בקהילות צפון אפריקה בהילולות ובסעודות.
- תספורת ראשונה (“חלאקה”, או “אופשערין”) לבני שלוש, מנהג ידוע במירון.
- לימוד זוהר והסיפורים על רבי שמעון, כמו המערה שבה הסתתר 13 שנה (שבת לג ע״ב).
- חתונות ותספורות: לפי רוב המנהגים מותרים מל״ג בעומר ואילך (ויש הנוהגים לפי מנהגים אחרים).
מקורו ההיסטורי
לפי המסורת, בל״ג בעומר פסקה המגפה שבה מתו תלמידי רבי עקיבא (יבמות סב ע״ב). מסורת נוספת, שהובאה על ידי האר״י ותלמידיו, אומרת שבו נפטר רשב״י, ובו גילה את סודות התורה האחרונים לתלמידיו (האדרא זוטא). בגלל זה, קוראים לו “הילולא” (שמחה). רשב״י ברח מהרומאים ל-13 שנה במערה (לפי המסורת בפקיעין), שם למד ושם נולדו חלקים ממה שנחשב לספר הזוהר. על קברו במירון עולים לרגל מאז ימי הביניים.
המסר לימינו
האור הוא ברוח: בעוד המדורות יוצרות אור חיצוני, האור האמיתי הוא הלימוד ופנימיות התורה. רשב״י לימד שהתורה היא “נשמה לנשמה” ושצריך להכיר לא רק את הפשט, אלא את הסוד. ובעומר, בתוך אבלות על חוסר כבוד, יום של שמחה מזכיר שאפשר לרפא כל פצע עם אהבה ואחדות.