תקציר היום

צום גדליה (ג׳ בתשרי) הוא הצום שמיד אחרי ראש השנה. הוא מזכיר את רצח גדליהו בן אחיקם, המושל שמינה נבוכדנאצר על שארית היהודים שנותרו ביהודה אחרי חורבן בית ראשון. הרצח סיים את הניסיון האחרון להחזיק ישוב יהודי בארץ באותה תקופה, והביא לגלות נוספת.

מצוות היום

• צום מעלות השחר עד צאת הכוכבים: אין אוכלים ואין שותים, אבל מותר לרחוץ ולנעול נעלי עור (שלא כמו תשעה באב ויום כיפור).
• סליחות ו”עננו”: אומרים סליחות לפני שחרית, “עננו” בעמידה, ו”אבינו מלכנו” בתפילה.
• קריאת התורה בשחרית ובמנחה, והפטרה במנחה (ראו למעלה).
• צדקה: כמו בכל תענית ציבור, מרבים בצדקה ועושים חשבון נפש.
• אם ג׳ בתשרי חל בשבת, הצום נדחה ליום ראשון (ד׳ בתשרי).

מקורו ההיסטורי

אחרי חורבן בית ראשון (586 לפנה״ס) מינה נבוכדנאצר את גדליהו בן אחיקם למושל על העם שנותר ביהודה, וישב במצפה. גדליהו קיבל את הפליטים שחזרו, עודד אותם לעבוד את האדמה, והבטיח להם שלום. ישמעאל בן נתניה, ממשפחת המלוכה, בא אליו לסעודה והרג אותו, יחד עם יהודים ועם חיילי בבל שהיו שם (מלכים ב כה:כב-כו; ירמיהו מ-מא). מחשש לנקמת בבל ברחו הנותרים למצרים, והארץ התרוקנה. הנביא זכריה מכנה את הצום “צום השביעי” (זכריה ז:ה, ח:יט), והגמרא (ראש השנה יח ע״ב) קושרת אותו לגדליהו.

המסר לימינו

חכמים אמרו שמיתת צדיקים נחשבת כשריפת בית אלהינו, ולכן קבעו צום על מיתת גדליהו (ראש השנה יח ע״ב). בגלל קשר זה הצום חל בימי תשובה: הוא מזכיר שאחדות היא תנאי להמשך, ושאין לנו “שארית” בלי שלום בתוכנו. בעוד שחורבן המקדש בא מאויבים מבחוץ, כאן הפגיעה באה מאחד מבני העם. זה שיעור ליום שאחרי ראש השנה: להתחיל את השנה בשמירה על מי שהצלחנו להציל, בכבוד ובחיבה.