תקציר היום

תענית אסתר חלה ביום י״ג באדר, ערב פורים (ואם י״ג חל בשבת, היא מוקדמת ליום חמישי). זהו מנהג קדום שהתקבל כחובה, זכר לצום שצמו היהודים בימי המן, בעת שהתכוננו למלחמה. הצום הוא מעלות השחר עד צאת הכוכבים, ומותר לחולים, למינקות ולהרות כשיש צורך.

מצוות היום

• צום (ללא אכילה ושתייה).
• זכר למחצית השקל: שלוש מטבעות של מחצית, לפני מנחה (ראו שבת שקלים).
• סליחות ו”עננו” בתפילה, וקריאת “ויחל משה”.
• הכנה לפורים: בערב שומעים את המגילה.

מקורו ההיסטורי

כשהמן הוציא את הגזירה, פנתה אסתר למרדכי, והוא ביקש ממנה להיכנס אל המלך. היא אמרה: “לכו כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן, וצומו עלי… וכן אבוא אל המלך אשר לא כדת, וכאשר אבדתי אבדתי” (אסתר ד:טז). המסורת מקשרת זאת לצום שקיימו היהודים בי״ג באדר בשעה שהתאספו להילחם (“דברי הצומות וזעקתם”, אסתר ט:לא). בתקופת הגאונים כבר מוזכר הצום כמנהג קבוע.

המסר לימינו

לפני כל ניצחון גדול יש רגע של פגיעוּת: אסתר הולכת למלך בלי שהיא מוזמנת. הצום מלמד שכאשר אנחנו יודעים שאין לנו כוח לבד, אנחנו מתחזקים בקהילה: “לכו כנוס את כל היהודים”. ובצום עצמו, אנחנו נזכרים ש”מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות” (אסתר ד:יד): כל אחד במקום שלו, בזמן שלו.