תקציר היום
תענית בכורות היא צום של בכורות (בן בכור לאב או לאם, לפי מנהגים שונים), ביום י״ד בניסן, ערב פסח. הצום מעלות השחר עד היציאה. אם י״ד חל בשבת, הצום מוקדם ליום חמישי. רוב הבכורות פוטרים את עצמם מהצום באמצעות סיום של מסכת או ספר בבוקר, בבית הכנסת, ואז משתתפים בסעודת מצווה.
מצוות היום
- צום הבכורות (או השתתפות בסיום).
- ביעור חמץ בבוקר, ומכירת חמץ.
- הכנת ליל הסדר: קערת הסדר, יין, מצות, וכן הלאה.
- קורבן פסח היה נשחט אחר הצהריים, בימי המקדש. ואין תחנון במנחה.
מקורו ההיסטורי
במכה העשירית, ה’ הכה כל בכור במצרים, וחס על בכורות ישראל. מכאן, מנהג הבכורות לצום כדי להודות על ההצלה (מסכת סופרים כא:ג; רמ״א או״ח תע). לפי המסורת, בכורות הם קדושים: “קדש לי כל בכור” (שמות יג:ב). הצום הוא קבלה של האחריות הזאת.
המסר לימינו
בליל הסדר כולם בני חורין, אך בערב הפסח הבכורות מתחילים בענווה. הצום מלמד שהצלה אינה מובנת מאליה: אנו חיים הודות לנס. והסיום מרמז שהלימוד יכול להפוך את הצום לשמחה. לימוד תורה ושמחה הולכים יחד.