תקציר היום
שבת הגדול היא השבת שלפני פסח. נהוג שהרב דורש בבית הכנסת על הלכות הפסח (בדיקת חמץ, ביעור, מצה, ליל הסדר), כדי שכל אחד יהיה מוכן. ההפטרה ממלאכי מבטיחה שה’ ישוב אל עמו, ושאליהו הנביא יבוא להשיב לב אבות על בנים.
מצוות היום
- שמיעת הדרשה והכנה אחרונה לפסח.
- ההפטרה שמזכירה את הגאולה העתידה.
- יש קהילות שבהן אומרים חלק מההגדה (“עבדים היינו”) אחרי מנחה, והילדים מתחילים ללמוד את לימוד החג.
מקורו ההיסטורי
לפי מסורת שהביא הטור (או״ח תל), ב-י׳ בניסן, ארבעה ימים לפני היציאה, בני ישראל לקחו שה לקורבן הפסח, כפי שנצטוו (שמות יב:ג). השה היה אל המצרים, וכאשר שאלו המצרים הבכורות מה הם עושים, ענו שה’ יהרוג את בכורות מצרים. הבכורות ביקשו מאבותיהם לשחרר את ישראל, ובני ישראל נשארו ללא פגע. נס זה הוא שהעניק ליום את השם “גדול”.
המסר לימינו
“הגדול” אינו רק גדול בגודל, אלא בגדלות הנפש: שבוע לפני החג, מתחילים להתכונן באמת. מלאכי מזכיר ש”מנחת יהודה וירושלם” תהיה ערבה, כשהלב חוזר אל המקור. ואליהו, שמחכים לו בליל הסדר, מזכיר שהגאולה כוללת תיקון של יחסים בין דורות, בין אבות לבנים. וזה בדיוק מה שהסדר עושה.
קריאות התורה וההפטרה
הקטעים הנקראים בבית הכנסת, עם תחילתם וסופם.
שבת הגדול (השבת שלפני פסח)
- תורה · שחרית
פרשת השבוע
פרשת השבוע (בדרך כלל צו)
- הפטרה · שחרית
מלאכי ג:ד-כד
"וערבה לה' מנחת יהודה וירושלם"
למה קוראים את זה? ההפטרה מסתיימת בהבטחה על אליהו הנביא שיבוא "לפני בוא יום ה' הגדול והנורא" (מלאכי ג:כג) והשם "הגדול" שבו מתאים ליום. פסח הוא זמן שבו מחכים לאליהו (כוס אליהו), והנביא מבטיח גאולה אחרונה כמו הראשונה.