תקציר היום
שבת שירה היא השבת שבה קוראים את פרשת בשלח, ובה שירת הים (שמות טו), שאמרו בני ישראל אחרי שהים נבקע והמצרים טבעו. זו גם השבת של ט״ו בשבט או סמוכה לו, והיא נחגגת בהדגשה: קוראים את השירה בעמידה ובנעימה מיוחדת, ובקהילות רבות נוהגים להקריא את פרק שירה.
מצוות היום
- קריאת שירת הים (“אז ישיר”) בעמידה ובנעימה מיוחדת, ו”ויושע ה׳”.
- האכלת הציפורים: נהוג להניח חיטה ופירורי לחם לציפורים, זכר לסיפור בגמרא ובמדרש על המן שלא ירד בשבת ועל הציפורים שאכלו אותו.
- פרק שירה: בקהילות ספרדיות ובקהילות רבות אחרות נוהגים לקרוא בשבת זו את פרק שירה, ובו שירת כל הבריאה לבוראה (ראו באתר שלנו את פרק שירה האינטראקטיבי).
- סעודת שבת עם שירים, ובחלק מהקהילות מוסיפים “שירת הים” גם בליל שבת.
מקורו ההיסטורי
השירה נאמרה לפני כשלושת אלפים וארבע מאות שנה, בעת יציאת מצרים. חז״ל דורשים אותה בהרחבה, והיא גם מחזור הנצח של ישראל: “ה׳ ימלוך לעולם ועד” (טו:יח). בספר שופטים, שירת דבורה (פרק ה) מספרת על ניצחון על סיסרא, שר צבא יבין מלך כנען, בזכות דבורה הנביאה וברק בן אבינועם. על מנהג האכלת הציפורים, המסורת מספרת על דתן ואבירם שפיזרו מן בשבת כדי להוכיח שמשה שקר, והציפורים באו ואכלו.
המסר לימינו
אחרי הישועה באה השירה: אי אפשר להישאר בשתיקה אחרי נס. “פרק שירה” מלמד שכל הברואה, מהציפור ועד העשב, שרה לבוראה. כך נעשית שבת שירה הזדמנות להתבונן בטבע, להודות על מה שיש, ולהאכיל מי שאין לו. ובימי חורף, בין ט״ו בשבט לפורים, היא מזכירה שהיופי של העולם הוא מקור של אמונה.
קריאות התורה וההפטרה
הקטעים הנקראים בבית הכנסת, עם תחילתם וסופם.
שבת בשלח
- תורה · שחרית
שמות יג:יז-יז:טז
פרשת בשלח, ובה "אז ישיר משה" (טו:א-יט)
- הפטרה · שחרית
שופטים ד:ד-ה:לא
אשכנזים: דבורה וברק, וסיפור יעל וסיסרא
- הפטרה · שחרית
שופטים ה:א-לא
ספרדים: שירת דבורה בלבד
למה קוראים את זה? שבת שירה אינה שבת מיוחדת עם מפטיר נוסף: זו שבת פרשת בשלח, שנקראת כך על שם שירת הים (שמות טו). ההפטרה משופטים ה היא שירת דבורה, שיר ניצחון שנאמר אחרי הצלה נוספת, ובשתיהן מתאים "אז ישיר" ו"ותשר דבורה". שני השירים מדגישים שהישועה באה מה׳, ושהעם שר בעקבותיה.