תקציר היום

ראש חודש הוא היום הראשון של כל חודש עברי, וכשהחודש הקודם בן שלושים יום, גם היום השלושים נחשב ראש חודש (שני ימים). בניגוד ללוח הסולארי, החודש העברי נקבע לפי מולד הירח: הוא נחשב “חג קטן” עם הלל חלקי, קורבנות מיוחדים, ותחושה של התחדשות. בימי המקרא היה אחד המועדים: “ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה׳” (במדבר כח:יא).

מצוות היום

• קריאת התורה (במדבר כח:א-טו) בשחרית, והלל חלקי (בלי שני פרקי תהילים, כך נקרא “חצי הלל”).
• “יעלה ויבוא” בתפילת העמידה ובברכת המזון, ומוסף של ראש חודש.
• ברכת החודש: בשבת שלפני ראש חודש מברכים את החודש הבא ומכריזים את מולדו (חוץ מראש השנה).
• קידוש לבנה: ברכה על הירח החדש, שאומרים בלילה ובחוץ, בין שלושה ימים אחרי המולד לבין אמצע החודש (סנהדרין מב ע״א, “כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה”).
• יום כיפור קטן: מנהג שהתפתח בצפת, בין מקובלים, לצום ולהתפלל בערב ראש חודש.
• יום נשים: נהוג שנשים נמנעות ממלאכה מסוימת (שולחן ערוך או״ח תי״ז).

מקורו ההיסטורי

המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל כעם היא ראש חודש: “החודש הזה לכם ראש חדשים” (שמות יב:ב), לפני יציאת מצרים. בימי בית שני, הסנהדרין היה מקדש את החודש על פי עדות שני עדים שראו את הירח החדש, והמסר היה מועבר באש ובשליחים (משנה ראש השנה פרקים א-ב). בימי הלל השני (בערך 359 לספירה) נקבע הלוח המחושב שנמצא בידינו עד היום. מדרש (פרקי דרבי אליעזר פרק מה) מספר שהנשים סירבו לתת את תכשיטיהן לעגל הזהב, ובשכר זה ניתן להן ראש חודש כיום מנוחה.

המסר לימינו

הירח מתמעט ונעלם, ושוב חוזר וגדל, כך חכמים משווים אותו לעם ישראל: גם אנחנו נופלים, ושוב קמים (סנהדרין מב ע״א). זה מסר של תקווה: לא משנה מה היה בחודש שעבר, יש התחלה חדשה. מי שחי עם הלוח העברי חי בקצב של תחילות קטנות, וכל חודש הוא הזדמנות.