תקציר החודש
אלול הוא החודש האחרון בשנה, ששמו נזכר בספר נחמיה (ו:טו), והוא חודש התשובה והחשבון לפני ראש השנה. ארבעים יום מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים הם ימי רצון, לפי המסורת: ימים שבהם עלה משה בפעם השלישית להר סיני לקבל את הלוחות השניים, וקיבל סליחה על חטא העגל.
מצוות ומנהגי החודש
- תקיעת שופר בכל בוקר (חוץ מערב ראש השנה ושבת), כדי לעורר לתשובה (פרקי דרבי אליעזר מו).
- תהילים כ״ז (“ה׳ אורי וישעי”) בכל יום, מראש חודש אלול עד הושענא רבה או שמיני עצרת (לפי המנהג).
- סליחות: בקהילות ספרדיות ומזרחיות אומרים סליחות כל החודש, כל בוקר בשחר. בקהילות אשכנזיות מתחילים בשבת לפני ראש השנה.
- בדיקת תפילין ומזוזות, וחשבון נפש.
- בקשות: בכמה קהילות מרוקאיות וסוריות אומרים “בקשות” בלילות.
- צדקה וגמילות חסדים, ובקשת סליחה מבני אדם.
- “אני לדודי ודודי לי” (שיר השירים ו:ג): ראשי התיבות אלול, ושם החודש מכוון ליחס של אהבה בין ה׳ לעמו.
מקורו ההיסטורי
משה עלה פעם ראשונה לסיני בסיוון וקיבל את הלוחות, ירד בי״ז בתמוז ושבר אותם. אחרי כן עלה שוב ל-40 יום, והתפלל על העם. ובראש חודש אלול עלה בפעם השלישית, ל-40 יום נוספים, וירד ביום הכיפורים עם הלוחות השניים ועם הסליחה (פרקי דרבי אליעזר מו). לכן אלול מוכר כחודש הרחמים, ו”ימי הרחמים והסליחה” נמשכים עד יום כיפור.
המסר לימינו
האדמו״ר הזקן (הרב שניאור זלמן מלאדי) משל את אלול ל”מלך בשדה”: בשאר השנה המלך בארמונו וקשה להגיע אליו, אך באלול הוא יוצא אל השדה, כל אחד יכול לפגוש אותו בחיוך. זו הזדמנות לבחון את עצמנו בלי פחד, באהבה ולא באימה. והשופר של אלול מזכיר: הקול הפשוט הזה יכול לעורר גם את הלב הכי קשה.