תקציר התקופה

סליחות הן תפילות בקשת סליחה ורחמים, שאומרים בלילה או בשחר לפני שחרית, בימים שלפני ראש השנה ובעשרת ימי תשובה. הן כוללות פיוטים, וידוי, ובעיקר את י״ג מידות הרחמים: “ה׳ ה׳ אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת” (שמות לד:ו-ז).

מצוות ומנהגי התקופה

• סליחות בכל החודש: בקהילות ספרדיות, מזרחיות ומגרבית, אומרים סליחות מראש חודש אלול ועד יום כיפור, בשחר, לפני תפילת שחרית.
• סליחות בקהילות אשכנזיות: מתחילות במוצאי שבת שלפני ראש השנה (עם לפחות ארבעה ימים לפני החג, ואם לא, בשבת שלפני), בחצות הלילה.
• י״ג מידות הרחמים: נאמרות במניין, בעמידה, ובמנגינה מיוחדת.
• “אל מלך יושב על כסא רחמים” ווידוי: וידוי קצר, והתבוננות בלב.
• בקשות ופיוטים: בקהילות מרוקאיות, סוריות ועוד נוהגים לשיר פיוטים מיוחדים.
• הכנה לראש השנה: צדקה וסליחה בין אדם לחברו.

מקורו ההיסטורי

אחרי חטא העגל, משה עלה להר סיני והתפלל. ה׳ התגלה בענן וקרא את שלוש עשרה המידות ואמר: “ויעבור ה׳ על פניו ויקרא” (שמות לד:ו). לפי הגמרא (ראש השנה יז ע״ב), ה׳ התעטף כשליח ציבור והראה למשה סדר תפילה: “כל זמן שישראל חוטאין, יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם”. מכאן התפתחו הסליחות, והתקנה בימי הגאונים לומר אותן לפני ראש השנה.

המסר לימינו

הסליחות הן שיעור על הכוח לשינוי. ה׳ לא מבקש שלמות, אלא כנות ורצון לשוב. כשהבקשה מגיעה מלב, היא נשמעת: “קרוב ה׳ לכל קוראיו”. והסליחה אינה רק מול ה׳, אלא מול בני אדם. השיעור הגדול של הסליחות: לפני שמבקשים רחמים, נעשה מעשה רחמים כלפי אחרים.