מוֹדֶה אֲנִי
מיד כשיעור משנתו, בעודו על משכבו, יאמר:
מוֹדֶהמוֹדָה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהֶחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶֽךָ:
לאחר שנטל ידיו יאמר:
תהלים קי״ארֵ֘אשִׁ֤ית חָכְמָ֨ה יִרְאַ֬ת יְהֹוָ֗ה שֵׂ֣כֶל ט֭וֹב לְכָל־עֹשֵׂיהֶ֑ם תְּ֝הִלָּת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃ בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָֽיִם:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה וּבָֽרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים גָּלוּי וְיָדֽוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶֽךָ שֶׁאִם יִפָּתֵֽחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אִי אֶפְשַׁר לְהִתְקַיֵּם וְלַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ אֲפִילוּ שָׁעָה אֶחָת. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת:
אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַֽתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא אַתָּה בְרָאתָהּ אַתָּה יְצַרְתָּהּ אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּֽנִּי וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבֹא, כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְקִרְבִּי מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים:
בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה:
וְהַעֲרֶב נָא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִֽינוּ וּבְפִי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלָּֽנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶֽךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתֶֽךָ לִשְׁמָהּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּֽחַר בָּֽנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָֽתַן לָֽנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה נוֹתֵן הַתּוֹרָה:
במדבר ו׳וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּ֤ר אֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה תְבָרֲכ֖וּ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָמ֖וֹר לָהֶֽם׃
במדבר ו׳יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃
במדבר ו׳וְשָׂמ֥וּ אֶת־שְׁמִ֖י עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַאֲנִ֖י אֲבָרֲכֵֽם׃
אֵֽלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרְאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה: אֵֽלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּֽרֶן קַיֶּֽמֶת לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵֽלּוּ הֵן כִּבּוּד אָב וָאֵם וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים וּבִקּוּר חוֹלִים וְהַכְנָסַת כַּלָּה וּלְוָיַת הַמֵּת וְעִיּוּן תְּפִלָּה וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ ובֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶֽגֶד כֻּלָּם:
צִיצִית וְטַלִּית
לפני עטיפת הטלית קטן, יברך:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת צִיצִית:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית לְפָנֶֽיךָ כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּֽיהָ בְּכָל פְּרָטֶֽיהָ וְדִקְדּוּקֶֽיהָ וְכַוָּנוֹתֶֽיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה:
וכשבודק הציציות, יאמר:
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת־יְהֹוָה, יְהֹוָה אֱלֹהַי גָּדַֽלְתָּ מְאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָֽשְׁתָּ: עֹֽטֶה־אוֹר כַּשַּׂלְמָה, נוֹטֶה שָׁמַֽיִם כַּיְרִיעָה:
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, הֲרֵינִי מִתְעַטֵּף גּוּפִי בַּצִּיצִית, כֵּן תִּתְעַטֵּף נִשְׁמָתִי וּרְמַ"ח אֵיבָרַי וּשְׁסָ"ה גִידַי בְּאוֹר הַצִּיצִית הָעוֹלֶה תַּרְיַ"ג, וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מִתְכַּסֶּה בַּטַּלִּית בָּעוֹלָם הַזֶּה כַּךְ אֶזְכֶּה לַחֲלוּקָא דְרַבָּנָן וּלְטַלִּית נָאָה לָעוֹלָם הַבָּא בְּגַן עֵֽדֶן, וְעַל יְדֵי מִצְוַת צִיצִית, תִּנָּצֵל נַפְשִׁי רוּחִי וְנִשְׁמָתִי וּתְפִלָּתִי מִן הַחִיצוֹנִים, וְהַטַּלִּית יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו עֲלֵיהֶם, וְיַצִּילֵם כְּנֶֽשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, וּתְהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּֽיהָ בְּכָל פְּרָטֶֽיהָ, וְדִקְדּוּקֶֽיהָ, וְכַוָּנוֹתֶֽיהָ, וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶֽלָה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית:
בשעה שמניח אותו על ראשו להתעטף בו, יאמר:
תהלים ל״ומַה־יָּקָ֥ר חַסְדְּךָ֗ אֱלֹ֫הִ֥ים וּבְנֵ֥י אָדָ֑ם בְּצֵ֥ל כְּ֝נָפֶ֗יךָ יֶחֱסָיֽוּן׃ יִ֭רְוְיֻן מִדֶּ֣שֶׁן בֵּיתֶ֑ךָ וְנַ֖חַל עֲדָנֶ֣יךָ תַשְׁקֵֽם׃ כִּי־עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה־אוֹר: מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶֽיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי־לֵב:
הַנָּחַת תְּפִלִּין
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, הִנְּנִי מְכַוֵּן בַּהֲנָחַת תְּפִלִּין לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאִי, שֶׁצִּוָּנוּ לְהָנִֽיחַ תְּפִלִּין כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ וּקְשַׁרְתָּ֥ם לְא֖וֹת עַל־יָדֶ֑ךָ וְהָי֥וּ לְטֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֶֽיךָ׃ וְהֵם אַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת אֵֽלּוּ, שְׁמַע. וְהָיָה אִם שָׁמֹֽעַ. קַדֶּשׁ. וְהָיָה כִי־יְבִאֲךָ. שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בָּעוֹלָם, וְשֶׁנִּזְכֹּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, שֶׁעָשָׂה עִמָּֽנוּ בְּהוֹצִיאוֹ אוֹתָֽנוּ מִמִּצְרָֽיִם, וַאֲשֶׁר לוֹ הַכֹּֽחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ עַל הַיָּד, לְזִכְרוֹן זְרֽוֹעַ הַנְּטוּיָה. וְשֶׁהִיא נֶֽגֶד הַלֵּב לְשַׁעְבֵּד בָּזֶה תַּאֲוַת וּמַחְשְׁבוֹת לִבֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְעַל הָרֹאשׁ נֶֽגֶד הַמּֽוֹחַ, שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁבְּמוֹחִי עִם שְׁאָר חוּשַׁי וְכֹחוֹתַי כֻּלָּם יִהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּמִשֶּֽׁפַע מִצְוַת תְּפִלִּין יִתְמַשֵּׁךְ עָלַי לִהְיוֹת לִי חַיִּים אֲרֻכִּים, וְשֶֽׁפַע קֹֽדֶשׁ, וּמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת, בְּלִי הִרְהוּר חֵטְא וְעָוֹן כְּלָל וְשֶׁלֹּא יְפַתֵּֽנוּ וְלֹא יִתְגָּֽרֶה־בָּֽנוּ יֵֽצֶר הָרָע, וְיַנִּיחֵֽנוּ לַעֲבֹד אֶת יְהֹוָה, כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבֵֽנוּ, וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ, וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת הֲנָחַת תְּפִלִּין, לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּֽיהָ בְּכָל פְּרָטֶֽיהָ וְדִקְדּוּקֶֽיהָ, וְכַוָּנוֹתֶֽיהָ, וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶֽלָה:
יניח התפילין של יד על קיבורת ידו, וקודם שיהדק יברך:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין:
ויכרוך שבע כריכות סביב זרועו, ואחר כך יניח של ראש בגובה ראשו כנגד בין עיניו, וקודם שמהדקן יברך:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין:
ויאמר תיכף:
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
ואחר שיהדק הרצועה על ראשו יאמר:
תהלים קמ״הוּמֵחָכְמָתְךָ אֵל עֶלְיוֹן תַּאֲצִיל עָלַי וּמִבִּינָתְךָ תְּבִינֵֽנִי וּבְחַסְדְּךָ תַּגְדִּיל עָלַי וּבִגְבוּרָתְךָ תַּצְמִית אוֹיְבַי וְקָמַי וְשֶׁמֶן הַטּוֹב תָּרִיק עַל שִׁבְעָה קְנֵי הַמְּנוֹרָה לְהַשְׁפִּֽיעַ טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶֽיךָ: פּוֹתֵ֥חַ אֶת־יָדֶ֑ךָ וּמַשְׂבִּ֖יעַ לְכָל־חַ֣י רָצֽוֹן׃
ואח״כ כורך הרצועה של יד על אצבעו, ואומר:
הושע ב׳וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י לְעוֹלָ֑ם וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִי֙ בְּצֶ֣דֶק וּבְמִשְׁפָּ֔ט וּבְחֶ֖סֶד וּֽבְרַחֲמִֽים׃ וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַֽעַתְּ אֶת־יְהֹוָה:
אחר שיניח תפילין יאמר פרשיות 'קדש' 'והיה כי יביאך' כדי להשלים ד' פרשיות בכל יום:
שמות י״גוַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל־משֶׁה לֵּאמֹר: קַדֶּשׁ־לִי כָל־בְּכוֹר פֶּֽטֶר כָּל־רֶֽחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא: וַיֹּֽאמֶר משֶׁה אֶל־הָעָם זָכוֹר אֶת־הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַֽיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹֽזֶק יָד הוֹצִיא יְהֹוָה אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ: הַיּ֖וֹם אַתֶּ֣ם יֹצְאִ֑ים בְּחֹ֖דֶשׁ הָאָבִֽיב׃ וְהָיָה כִי־יְבִיאֲךָ יְהֹוָה אֶל־אֶֽרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶֽיךָ לָֽתֶת לָךְ אֶֽרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת־הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹֽדֶשׁ הַזֶּה: שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ת וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י חַ֖ג לַיהֹוָֽה׃ מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל־גְּבֻלֶֽךָ: וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם׃ וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל־יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶֽיךָ לְמַֽעַן תִּֽהְיֶה תּוֹרַת יְהֹוָה בְּפִֽיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְהֹוָה מִמִּצְרָֽיִם: וְשָׁמַרְתָּ אֶת־הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִֽימָה:
וְהָיָה כִּי־יְבִאֲךָ יְהֹוָה אֶל־אֶֽרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶֽיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ: וְהַעֲבַרְתָּ כָל־פֶּֽטֶר־רֶֽחֶם לַֽיהוָֹה וְכָל פֶּֽטֶר שֶֽׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיהוָֹה: וְכָל־פֶּֽטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם־לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶֽיךָ תִּפְדֶּה: וְהָיָה כִּי־יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה־זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹֽזֶק יָד הוֹצִיאָֽנוּ יְהֹוָה מִמִּצְרַֽיִם מִבֵּית עֲבָדִים: וַיְהִי כִּי־הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְהֹוָה כָּל־בְּכוֹר בְּאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם מִבְּֽכֹר אָדָם וְעַד־בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל־כֵּן אֲנִי זֹבֵֽחַ לַֽיהוָֹה כָּל־פֶּֽטֶר רֶֽחֶם הַזְּכָרִים וְכָל־בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה: וְהָיָה לְאוֹת עַל־יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ כִּי בְּחֹֽזֶק יָד הוֹצִיאָֽנוּ יְהֹוָה מִמִּצְרָֽיִם:
מַה טֹּבוּ, אֲדוֹן עוֹלָם, יִגְדַּל
נכון לומר בבוקר קודם התפילה:
הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמֽוֹךָ:
כשיכנס לבית הכנסת, יאמר:
במדבר כ״דמַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃ וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶֽךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל־קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ: יְֽהֹוָ֗ה אָ֭הַבְתִּי מְע֣וֹן בֵּיתֶ֑ךָ וּ֝מְק֗וֹם מִשְׁכַּ֥ן כְּבוֹדֶֽךָ׃ וַאֲנִי אֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶכְרָֽעָה אֶבְרְכָה לִפְנֵי יְהֹוָה עֹשִׂי: וַאֲנִי תְפִלָּתִי־לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב־חַסְדֶּֽךָ עֲנֵֽנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶֽךָ:
ויאמר פיוט ״אדון עולם״ המדבר ביחוד השם והשגחתו:
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ, בְּטֶֽרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא:
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל, אֲזַי מֶֽלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא:
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל, לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא:
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה, וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה:
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי, לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּֽירָה:
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית, וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה:
וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי, וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה:
וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי, מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא:
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי, בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִֽירָה:
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי, יְהֹוָה לִי וְלֹא אִירָא:
יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח, נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ:
אֶחָד וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ, נֶעְלָם וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדּוּתוֹ:
אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גוּף, לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ:
קַדְמוֹן לְכָל דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא, רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ:
הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם לְכָל נוֹצָר, יוֹרֶה גְדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ:
שֶֽׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ, אֶל אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ:
לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה עוֹד, נָבִיא וּמַבִּיט אֶת תְּמוּנָתוֹ:
תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל, עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ:
לֹא יַחֲלִיף הָאֵל וְלֹא יָמִיר דָּתוֹ, לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ:
צוֹפֶה וְיוֹדֵֽעַ סְתָרֵֽינוּ, מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמָתוֹ:
גּוֹמֵל לְאִישׁ חֶֽסֶד כְּמִפְעָלוֹ, נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ:
יִשְׁלַח לְקֵץ הַיָּמִין מְשִׁיחֵֽנוּ, לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ:
מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ, בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ:
בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם הַּנוֹתֵן לַשֶּֽׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָֽיְלָה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשַֽׂנִי גּוֹיגּוֹיָה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשַֽׂנִי עָֽבֶדשִׁפְחָה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשַֽׂנִי אִשָּׁה:
נשים אומרות:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשַֽׂנִי כִּרְצוֹנוֹ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם פּוֹקֵֽחַ עִוְרִים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם מַתִּיר אֲסוּרִים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם זוֹקֵף כְּפוּפִים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם רוֹקַע הָאָֽרֶץ עַל הַמָּֽיִם:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָֽבֶר:
בט' אב ויוה"כ אין אומרים ברכה זו:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּֽחַ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּעֲבִיר שֵׁנָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי: וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁתַּרְגִּילֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ וְדַבְּקֵֽנוּ בְּמִצְוֹתֶֽיךָ, וְאַל תְּבִיאֵֽנוּ לֹא לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי עֲבֵרָה וְעָוֹן וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן וְאַל יִשְׁלֹט בָּֽנוּ יֵֽצֶר הָרָע וְהַרְחִיקֵֽנוּ מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע וְדַבְּקֵֽנוּ בְּיֵֽצֶר הַטּוֹב וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וְכוֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד־לָךְ וּתְנֵֽנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶֽיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵֽינוּ וְתִגְמְלֵֽנוּ חֲסָדִים טוֹבִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַגּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּצִּילֵֽנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם מֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע וּמִשָּׁכֵן רָע וּמִפֶּֽגַע רָע מֵעַֽיִן הָרָע, מִלָּשׁוֹן הָרָע, מִמַּלְשִׁינוּת. מֵעֵדוּת שֶֽׁקֶר, מִשִּׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מֵעֲלִילָה, מִמִּיתָה מְשׁוּנָה, מֵחֳלָיִם רָעִים, וּמִמִּקְרִים רָעִים וּמִשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית מִדִּין קָשֶׁה וּמִבַּֽעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שֶׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שֶׁאֵינוֹ בֶן בְּרִית, וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֺּם:
עֲקֵדָה וְקַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ זָכְרֵֽנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶֽיךָ וּפָקְדֵֽנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶֽדֶם וּזְכָר לָֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ אַהֲבַת הַקַּדְמוֹנִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶֽסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּֽעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִֽינוּ בְּהַר הַמֹּרִיָּה וְאֶת הָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּֽחַ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ:
בראשית כ״בוַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵֽלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת־אַבְרָהָם וַיֹּֽאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּֽאמֶר הִנֵּֽנִי: וַיֹּֽאמֶר קַח־נָא אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידְךָ אֲשֶׁר־אָהַֽבְתָּ אֶת־יִצְחָק וְלֶךְ־לְךָ אֶל־אֶֽרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵֽהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶֽיךָ: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּֽקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת־חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת־שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּֽקָם וַיֵּֽלֶךְ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־אָֽמַר־לוֹ הָאֱלֹהִֽים: בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־הַמָּקוֹם מֵרָחֹק: וַיֹּֽאמֶר אַבְרָהָם אֶל־נְעָרָיו שְׁבוּ־לָכֶם פֹּה עִם־הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּֽעַר נֵלְכָה עַד־כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשֽׁוּבָה אֲלֵיכֶם: וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת־עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּֽשֶׂם עַל־יִצְחָק בְּנוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת־הָאֵשׁ וְאֶת־הַמַּאֲכֶֽלֶת וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו: וַיֹּֽאמֶר יִצְחָק אֶל־אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּֽאמֶר אָבִי וַיֹּֽאמֶר הִנֶּֽנִּי בְנִי וַיֹּֽאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָֽה: וַיֹּֽאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה־לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו: וַיָּבֹֽאוּ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָֽמַר־לוֹ הָאֱלֹהִים וַיִּֽבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת־הַמִּזְבֵּֽחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת־הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּֽשֶׂם אֹתוֹ עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ מִמַּֽעַל לָעֵצִים: וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת־יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת־הַמַּאֲכֶֽלֶת לִשְׁחֹט אֶת־בְּנוֹ: וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהֹוָה מִן־הַשָּׁמַֽיִם וַיֹּֽאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּֽאמֶר הִנֵּֽנִי: וַיֹּֽאמֶר אַל־תִּשְׁלַח יָֽדְךָ אֶל־הַנַּֽעַר וְאַל־תַּֽעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַֽעְתִּי כִּי־יְרֵא אֱלֹהִים אַֽתָּה וְלֹא חָשַֽׂכְתָּ אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידְךָ מִמֶּֽנִּי: וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה־אַֽיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּֽלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת־הָאַֽיִל וַיַּעֲלֵֽהוּ לְעֹלָה תַּֽחַת בְּנוֹ: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא יְהֹוָה יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְהֹוָה יֵרָאֶה: וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֶל־אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן־הַשָּׁמָֽיִם: וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּֽעְתִּי נְאֻם־יְהֹוָה כִּי יַֽעַן אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַֽׂכְתָּ אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידֶֽךָ: כִּי־בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת־זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַֽיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַֽׁעַר אֹיְבָיו: וְהִתְבָּרֲכ֣וּ בְזַרְעֲךָ֔ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֣י הָאָ֑רֶץ עֵ֕קֶב אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתָּ בְּקֹלִֽי׃ וַיָּֽשָׁב אַבְרָהָם אֶל־נְעָרָיו וַיָּקֻֽמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל־בְּאֵר שָֽׁבַע וַיֵּֽשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָֽׁבַע:
ביום שאין אומרים תחנון אין אומרים זה:
ויקרא כ״ורִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת רַחֲמָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וְיָגֺֽלּוֹ רַחֲמֶֽיךָ עַל מִדּוֹתֶֽיךָ: וְתִתְנַהֵג עִמָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּמִדַּת הַחֶֽסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַחֲלָתֶֽךָ: וְקַיֶם לָֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ, עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ כָּאָמוּר. וְזָכַרְתִּ֖י אֶת־בְּרִיתִ֣י יַעֲק֑וֹב וְאַף֩ אֶת־בְּרִיתִ֨י יִצְחָ֜ק וְאַ֨ף אֶת־בְּרִיתִ֧י אַבְרָהָ֛ם אֶזְכֹּ֖ר וְהָאָ֥רֶץ אֶזְכֹּֽר׃ וְנֶאֱמַר, וְאַף־גַּם־זֹ֠את בִּֽהְיוֹתָ֞ם בְּאֶ֣רֶץ אֹֽיְבֵיהֶ֗ם לֹֽא־מְאַסְתִּ֤ים וְלֹֽא־גְעַלְתִּים֙ לְכַלֹּתָ֔ם לְהָפֵ֥ר בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃ וְנֶאֱמַר וְזָכַרְתִּ֥י לָהֶ֖ם בְּרִ֣ית רִאשֹׁנִ֑ים אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵֽאתִי־אֹתָם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֗ם לִהְיֹ֥ת לָהֶ֛ם לֵאלֹהִ֖ים אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ וְנֶאֶמַר וְשָׁ֨ב יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ֖ וְרִחֲמֶ֑ךָ וְשָׁ֗ב וְקִבֶּצְךָ֙ מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֧ר הֱפִֽיצְךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃ אִם־יִהְיֶ֥ה נִֽדַּחֲךָ֖ בִּקְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם מִשָּׁ֗ם יְקַבֶּצְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם יִקָּחֶֽךָ׃ וְנֶאֶמַר וֶהֱבִֽיאֲךָ֞ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֶל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־יָרְשׁ֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ וִֽירִשְׁתָּ֑הּ וְהֵיטִֽבְךָ֥ וְהִרְבְּךָ֖ מֵאֲבֹתֶֽיךָ׃ וְנֶאֱמַר עַל יְדֵי נְבִיאֶֽךָ, יְהֹוָ֥ה חָנֵּ֖נוּ לְךָ֣ קִוִּ֑ינוּ הֱיֵ֤ה זְרֹעָם֙ לַבְּקָרִ֔ים אַף־יְשׁוּעָתֵ֖נוּ בְּעֵ֥ת צָרָֽה׃ וְנֶאֱמַר, וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּֽנָּה יִוָּשֵֽׁעַ: וְנֶאֱמַר בְּכָל־צָרָתָם לוֹ צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם, בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל־יְמֵי עוֹלָם: וְנֶאֱמַר, מִי אֵל כָּמֽוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל־פֶּֽשַׁע, לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא־הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶֽסֶד הוּא: יָשׁוּב יְרַחְמֵֽנוּ יִכְבּוֹשׁ עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל־חַטֹּאתָם: תִּתֵּ֤ן אֱמֶת֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב חֶ֖סֶד לְאַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבֹתֵ֖ינוּ מִ֥ימֵי קֶֽדֶם׃ וְנֶאֱמַר, וַהֲבִיאוֹתִים אֶל־הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלוֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית־תְּפִלָּה, יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים:
לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַֽיִם בַּסֵּֽתֶר וּבַגָּלוּי וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ וְיַשְׁכֵּם וְיֹאמַר:
ישעיהו מ׳רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, לֹא עַל צִדְקוֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, מָה אָֽנוּ מֶה חַיֵּֽינוּ מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ, מַה כֹּחֵֽנוּ מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ, מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ הֲלֹא כָּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל כִּי רוֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל: לְבַד הַנְשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶֽךָ וְכָל הַגּוֹיִם כְּאַֽיִן נֶגְדֶּֽךָ שֶׁנֶּאֶמַר הֵ֤ן גּוֹיִם֙ כְּמַ֣ר מִדְּלִ֔י וּכְשַׁ֥חַק מֹאזְנַ֖יִם נֶחְשָׁ֑בוּ הֵ֥ן אִיִּ֖ים כַּדַּ֥ק יִטּֽוֹל׃
אֲבָל אֲנַֽחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶֽךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהַבְךָ שֶׁנִּשְׁבַּֽעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמֹּרִיָּה, זֶֽרַע יִצְחָק יְחִידוֹ שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּֽחַ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְּכוֹרֶֽךָ שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַֽבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַֽחְתָּ בּוֹ קָרָֽאתָ אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן:
לְפִיכָךְ אֲנַֽחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְשַׁבֵּחֲךָ וּלְפָאֶרְךָ וּלְבָרֵךְ וּלְקַדֵּשׁ וְלִתֵּן שֶֽׁבַח וְהוֹדָיָה לִשְׁמֶֽךָ: אַשְׁרֵֽינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵֽנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵֽנוּ וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵֽנוּ: אַשְׁרֵֽינוּ כְּשֶׁאָֽנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וּמְיַחֲדִים שִׁמְךָ בְּכָל־יוֹם תָּמִיד וְאוֹמְרִים פַּעֲמַֽיִם בְּאַהֲבָה:
דברים ו׳שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה אֶחָֽד׃
ויאמר בלחש:
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
דברים ו׳וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶֽיךָ בְּכָל֯־לְ֯בָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵֽלֶּה אֲשֶׁר֯ אָ֯נֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל֯־לְ֯בָבֶֽךָ: וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל֯־יָ֯דֶֽךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ: וּכְתַבְתָּם עַל־מְזֻזוֹת בֵּיתֶֽךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ:
אַתָּה הוּא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאַתָּה הוּא לָעוֹלָם הַבָּא, קַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְׁמֶֽךָ וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בְּעֺלָמֶֽךָ, וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרוּם וְתַגְבִּֽיהַּ קַרְנֵֽנוּ לְמַֽעְלָה, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בְּקָרוֹב לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ. בָּרוּךְ הַמְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים:
אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ וּבִשְׁמֵי הַשָּׁמַֽיִם הָעֶלְיוֹנִים, אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין אֱלֹהִים: קַבֵּץ נְפוּצוֹת קֺוֶֽיךָ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ, יַכִּֽירוּ וְיֵדְעוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם כִּי אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ עֶלְיוֹן לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָֽרֶץ, אַתָּה עָשִֽׂיתָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם וְאֶת הָאָֽרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וּמִי בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ בָּעֶלְיוֹנִים אוֹ בַתַּחְתּוֹנִים שֶׁיֹּאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה, ומַה תִּפְעָל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם חַי וְקַיָם עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ צְדָקָה וָחֶֽסֶד בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵֽינוּ וְקַיֶּם־לָֽנוּ יְהֺוָה אֶלֹהֵֽינוּ מַה־שֶּׁכָּתוּב, אֶת הַדָבָר שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ עַל יְדֵי צְפַנְיָה חוֹזָךְ כָּאָמוּר, בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם כִּי־אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָֽרֶץ בְּשׁוּבִי אֶת־שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם אָמַר יְהֹוָה:
קָרְבָּנוֹת
אמרו חכמים (מנחות קי.) מאי דכתיב זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם. כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם. ולכן אין די באמירת הפסוקים לבד אלא יתבונן בטעמי הקרבנות ובדיניהם כפי השגתו.
וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל־משֶׁה לֵּאמֹר: וְעָשִֽׂיתָ כִּיּוֹר נְחֽשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֽשֶׁת לְרָחְצָה וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין־אֹֽהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּֽחַ וְנָתַתָּ שָֽׁמָּה מָֽיִם: וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּֽנּוּ אֶת־יְדֵיהֶם וְאֶת־רַגְלֵיהֶם: בְּבֹאָם אֶל־אֹֽהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ־מַֽיִם וְלֹא יָמֻֽתוּ אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל־הַמִּזְבֵּֽחַ לְשָׁרֵת לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַיהוָֹה: וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם וְלֹא יָמֻֽתוּ וְהָיְתָה לָהֶם חָק־עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדֹרֹתָם:
תרומת הדשן קודמת לכל עבודות לפיכך יאמר פרשת תרומת הדשן קודם פרשת התמיד. ואומרה אף שלא האיר היום.
וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל־משֶׁה לֵּאמֹר: צַו אֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ כָּל־הַלַּֽיְלָה עַד־הַבֹּֽקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּֽחַ תּוּקַד בּוֹ: וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי־בַד יִלְבַּשׁ עַל־בְּשָׂרוֹ וְהֵרִים אֶת־הַדֶּֽשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ וְשָׂמוֹ אֵֽצֶל הַמִּזְבֵּֽחַ: וּפָשַׁט אֶת־בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְהוֹצִיא אֶת־הַדֶּֽשֶׁן אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל־מָקוֹם טָהוֹר: וְהָאֵשׁ עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ תּֽוּקַד־בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶֽיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּֽקֶר בַּבֹּֽקֶר וְעָרַךְ עָלֶֽיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶֽיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים: אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ לֹא תִכְבֶּה:
אומרים פרשת התמיד. ואם אי אפשר לאומרה בצבור יכול לאומרה בביתו ולחזור לקרותה עם הצבור. ויכוין בפעם השנייה כקורא בתורה (טור). יש מי שמצריך לעמוד בשעת אמירת הקרבנות, דהקרבת קרבן אינו אלא בעמידה (מגן אברהם).
יש שאין אומרים 'יהי רצון' בשבת ויום טוב
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵֽינוּ וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵֽינוּ וּתְכַפֶּר לָֽנוּ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵֽינוּ וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל־כָּל פְּשָׁעֵֽינוּ וְשֶׁתִּבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ קָרְבַּן הַתָּמִיד שֶׁיְּכַפֵּר בַּעֲדֵֽנוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ, עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ כָּאָמוּר:
במדבר כ״חוַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל־משֶׁה לֵּאמֹר: צַו אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת־קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵֽיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ: וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִֽיבוּ לַיהוָֹה כְּבָשִׂים בְּנֵי־שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַֽיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד: אֶת־הַכֶּֽבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּֽקֶר וְאֵת הַכֶּֽבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּֽיִם: וַעֲשִׂירִ֧ית הָאֵיפָ֛ה סֹ֖לֶת לְמִנְחָ֑ה בְּלוּלָ֛ה בְּשֶׁ֥מֶן כָּתִ֖ית רְבִיעִ֥ת הַהִֽין׃ עֹלַ֖ת תָּמִ֑יד הָעֲשֻׂיָה֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃ וְנִסְכּוֹ֙ רְבִיעִ֣ת הַהִ֔ין לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד בַּקֹּ֗דֶשׁ הַסֵּ֛ךְ נֶ֥סֶךְ שֵׁכָ֖ר לַיהֹוָֽה׃ וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֣ין הָֽעַרְבָּ֑יִם כְּמִנְחַ֨ת הַבֹּ֤קֶר וּכְנִסְכּוֹ֙ תַּעֲשֶׂ֔ה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָֽה׃
וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶֽרֶךְ הַמִּזְבֵּֽחַ צָפֹֽנָה לִפְנֵי יְהֹוָה וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת־דָּמוֹ עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ סָבִיב:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּהֵא אֲמִירָה זוּ, חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּֽלֶת, וּמְרֻצָּה לְפָנֶֽיךָ, כְּאִלּוּ הִקְרַֽבְנוּ קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ, וּבִמְקוֹמוֹ וּכְהִלְכָתוֹ:
אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁהִקְטִֽירוּ אֲבוֹתֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ אֶת קְטֹֽרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֶֽךָ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ:
שמות ל׳וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה אֶל־משֶׁה קַח־לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵֽלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה: וְעָשִׂ֤יתָ אֹתָהּ֙ קְטֹ֔רֶת רֹ֖קַח מַעֲשֵׂ֣ה רוֹקֵ֑חַ מְמֻלָּ֖ח טָה֥וֹר קֹֽדֶשׁ׃ וְשָֽׁחַקְתָּ֣ מִמֶּנָּה֮ הָדֵק֒ וְנָתַתָּ֨ה מִמֶּ֜נָּה לִפְנֵ֤י הָעֵדֻת֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָׁ֑מָּה קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים תִּהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ וְנֶאֱמַר
וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹֽרֶת סַמִּים בַּבֹּֽקֶר בַּבֹּֽקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת־הַנֵּרֹת יַקְטִירֶֽנָּה: וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת־הַנֵּרֹת בֵּין הָֽעַרְבַּֽיִם יַקְטִירֶֽנָּה קְטֹֽרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְהֹוָה לְדֹרֹתֵיכֶם:
תָּנוּ רַבָּנָן פִּטּוּם הַקְּטֹֽרֶת כֵּיצַד שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ, שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה מָנֶה לְכָל יוֹם, פְּרַס בַּשַּׁחֲרִית וּפְרַס בֵּין הָעַרְבָּֽיִם, וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמַחֲזִירָן לְמַכְתֶּֽשֶׁת בְּעֶֽרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְשׁוֹחֲקָן יָפֶה יָפֶה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַקָּה מִן הַדַּקָּה, וְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָֽיוּ בָהּ, וְאֵֽלּוּ הֵן הַצֳּרִי וְהַצִּפֹּֽרֶן הַחֶלְבְּנָה וְהַלְּבוֹנָה מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה, מוֹר וּקְצִיעָה שִׁבֹּֽלֶת נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה, הַקּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר וְקִלּוּפָה שְׁלשָׁה וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה, בֹּרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין, יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם אֵין לוֹ יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִוַּרְיָן עַתִּיק, מֶֽלַח סְדוֹמִית רֹֽבַע הַקָּב, מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא, רַבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהוּא, וְאִם נָֽתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶֽיהָ חַיָּב מִיתָה:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף, בֹּרִית כַּרְשִׁינָה שֶׁשָׁפִין בָּה אֶת הַצִפֹּרֶן כִּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה יֵין קַפְרִיסִין שֶׁשׁוֹרִין בּוֹ אֶת הַצִפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה, וַהֲלֹא מֵי רַגְלַֽיִם יָפִין לָהּ אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַֽיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד:
תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר הָדֵק הֵיטֵב הֵיטֵב הָדֵק מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים, פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִֽיעַ לֹא שָׁמַֽעְנוּ: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה זֶה הַכְּלָל אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶֽיהָ חַיָּב מִיתָה:
תַּנְיָא בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַֽיִם לַחֲצָאִין: וְעוֹד תָּנֵי בַּר קַפָּרָא אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קוֹרְטוֹב שֶׁל דְּבַשׁ אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי רֵיחָהּ וְלָֽמָּה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה כִּי כָל־שְׂאֹר וְכָל־דְּבַשׁ לֹא־תַקְטִֽירוּ מִמֶּֽנּוּ אִשֶּׁה לַיהוָֹה:
אומר ג' פעמים:
תהלים פ״דיְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגַּב־לָֽנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָ֥ה צְבָא֑וֹת אַֽשְׁרֵ֥י אָ֝דָ֗ם בֹּטֵ֥חַ בָּֽךְ׃ יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ:
תהלים ל״באַתָּ֤ה סֵ֥תֶר לִי֮ מִצַּ֪ר תִּ֫צְּרֵ֥נִי רָנֵּ֥י פַלֵּ֑ט תְּס֖וֹבְבֵ֣נִי סֶֽלָה׃ וְעָֽרְבָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה מִנְחַ֥ת יְהוּדָ֖ה וִירֽוּשָׁלִָ֑ם כִּימֵ֣י עוֹלָ֔ם וּכְשָׁנִ֖ים קַדְמֹנִיּֽוֹת׃
אַבַּיֵּי הֲוָה מְסַדֵּר סֵֽדֶר הַמַּעֲרָכָה מִשְּׁמָא דִגְמָרָא וְאַלִּבָּא דְאַבָּא שָׁאוּל, מַעֲרָכָה גְדוֹלָה קוֹדֶֽמֶת לְמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹֽרֶת, וּמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹֽרֶת קוֹדֶֽמֶת לְסִדּוּר שְׁנֵי גִזְרֵי עֵצִים, וְסִדּוּר שְׁנֵי גִזְרֵי עֵצִים קֽוֹדֶם לְדִשּׁוּן מִזְבֵּֽחַ הַפְּנִימִי, וְדִשּׁוּן מִזְבֵּֽחַ הַפְּנִימִי קֽוֹדֶם לְהַטָּבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת, וְהַטָּבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת קוֹדֶֽמֶת לְדַם הַתָּמִיד, וְדַם הַתָּמִיד קֽוֹדֶם לְהַטָּבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת, וְהַטָּבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת קוֹדֶֽמֶת לִקְטֹֽרֶת, וּקְטֹֽרֶת קוֹדֶֽמֶת לְאֵבָרִים, וְאֵבָרִים לְמִנְחָה, וּמִנְחָה לַחֲבִתִּין, וַחֲבִתִּין לִנְסָכִין, וּנְסָכִין לְמוּסָפִין, וּמוּסָפִין לְבָזִיכִין, וּבָזִיכִין קוֹדְמִין לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּֽיִם, שֶׁנֶּאֱמַר וְעָרַךְ עָלֶֽיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶֽיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים, עָלֶֽיהָ הַשְׁלֵם כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּם:
ואח"כ יאמר תפלת רבי נחוניא בן הקנה:
אָֽנָּא בְּכֹֽחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה: קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵֽנוּ טַהֲרֵֽנוּ נוֹרָא: נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם: בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵם צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם: חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶֽךָ: יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶֽךָ: שַׁוְעָתֵֽנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵֽנוּ יוֹדֵֽעַ תַּעֲלוּמוֹת: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
ויקרא ז׳רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אַתָּה צִוִּיתָֽנוּ לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וְלִהְיוֹת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּם בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם, וְעַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵֽינוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֻטַּל הַתָּמִיד וְאֵין לָֽנוּ לֹא כֹהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ וְלֹא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדוֹ. לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁיְּהֵא שִֽׂיחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶֽיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַֽבְנוּ קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וְעָמַֽדְנוּ עַל מַעֲמָדוֹ. כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵֽינוּ: וְנֶאֶמַר וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶֽרֶךְ הַמִּזְבֵּֽחַ צָפֹֽנָה לִפְנֵי יְהֹוָה וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת־דָּמוֹ עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ סָבִיב: וְנֶאֱמַר זֹ֣את הַתּוֹרָ֗ה לָֽעֹלָה֙ לַמִּנְחָ֔ה וְלַֽחַטָּ֖את וְלָאָשָׁ֑ם וְלַ֨מִּלּוּאִ֔ים וּלְזֶ֖בַח הַשְּׁלָמִֽים׃
בראש חודש מוסיפים:
במדבר כ״חוּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִֽיבוּ עֹלָה לַיהוָֹה פָּרִים בְּנֵי־בָקָר שְׁנַֽיִם וְאַֽיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי־שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם: וּשְׁלֹשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן לַפָּ֖ר הָאֶחָ֑ד וּשְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן לָאַ֖יִל הָֽאֶחָֽד׃ וְעִשָּׂרֹ֣ן עִשָּׂר֗וֹן סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד עֹלָה֙ רֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַיהֹוָֽה׃ וְנִסְכֵּיהֶ֗ם חֲצִ֣י הַהִין֩ יִהְיֶ֨ה לַפָּ֜ר וּשְׁלִישִׁ֧ת הַהִ֣ין לָאַ֗יִל וּרְבִיעִ֥ת הַהִ֛ין לַכֶּ֖בֶשׂ יָ֑יִן זֹ֣את עֹלַ֥ת חֹ֙דֶשׁ֙ בְּחָדְשׁ֔וֹ לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃ וּשְׂעִ֨יר עִזִּ֥ים אֶחָ֛ד לְחַטָּ֖את לַיהֹוָ֑ה עַל־עֹלַ֧ת הַתָּמִ֛יד יֵעָשֶׂ֖ה וְנִסְכּֽוֹ׃
קבעו לשנות אחר פרשת התמיד פרק איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל כדי שיזכה כל אדם ללמוד בכל יום מקרא משנה וגמרא. דברייתא דרבי ישמעאל הוי במקום גמרא, שהמדרש כגמרא: (שו"ע או"ח נ, א)
הא דתקינו לשנות פרק 'איזהו מקומן', לפי שאין בכל אותו פרק מחלוקת והיא משנה ברורה למשה מסיני. (ב"י)
משנה א אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן שֶׁל זְבָחִים קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן פָּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל בֵּין הַבַּדִּים וְעַל הַפָּרֹֽכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכָּֽבֶת: שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּֽחַ הַחִיצוֹן אִם לֹא נָתַן לֹא עִכֵּב:
משנה ב פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל הַפָּרֹֽכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכָּֽבֶת: שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּֽחַ הַחִיצוֹן אִם לֹא נָתַן לֹא עִכֵּב אֵֽלּוּ וָאֵֽלּוּ נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַדָּֽשֶׁן:
משנה ג חַטֹּאת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד אֵֽלּוּ הֵן חַטֹּאת הַצִּבּוּר שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשֶׁל מוֹעֲדוֹת שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן וְדָמָן טָעוּן אַרְבַּע מַתָּנוֹת עַל אַרְבַּע קְרָנוֹת, כֵּיצַד עָלָה בַכֶּֽבֶשׁ וּפָנָה לַסּוֹבֵב וּבָא לוֹ לְקֶֽרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִי וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים לְזִכְרֵי כְהֻנָּה בְּכָל מַאֲכָל לְיוֹם וָלַֽיְלָה עַד חֲצוֹת:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ אִם נִתְחַיַּֽבְתִּי חַטָּאת שֶּׁתְּהֵא אֲמִֽירָה זוּ מְרֻצָּה לְפָנֶֽיךָ כְּאִֽלּוּ הִקְרַֽבְתִּי חַטָּאת:
משנה ד הָעוֹלָה קֹֽדֶשׁ קָדָשִׁים שְׁחִיטָתָהּ בַּצָּפוֹן וְקִבּוּל דָּמָהּ בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן וְדָמָהּ טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע וּטְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִתּֽוּחַ וְכָלִיל לָאִשִּׁים:
יְהִי רָצוֹן כְּאִֽלּוּ הִקְרַֽבְתִּי עוֹלָה:
משנה ה זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וַאֲשָׁמוֹת, אֵֽלּוּ הֵן אֲשָׁמוֹת אֲשַׁם גְּזֵלוֹת אֲשַׁם מְעִילוֹת אֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה אֲשַׁם נָזִיר אֲשַׁם מְצוֹרָע אָשָׁם תָּלוּי, שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים לְזִכְרֵי כְהֻנָּה בְּכָל מַאֲכָל לְיוֹם וָלַֽיְלָה עַד חֲצוֹת:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ אִם נִתְחַיַּֽבְתִּי אָשָׁם שֶּׁתְּהֵא אֲמִֽירָה זוּ מְרֻצָּה לְפָנֶֽיךָ כְּאִֽלּוּ הִקְרַֽבְתִּי אָשָׁם:
משנה ו הַתּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר קָדָשִׁים קַלִּים שְׁחִיטָתָן בְּכָל־מָקוֹם בָּעֲזָרָה וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וְנֶאֱכָלִין בְּכָל־הָעִיר לְכָל־אָדָם בְּכָל־מַאֲכָל לְיוֹם וָלַֽיְלָה עַד־חֲצוֹת, הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוֹצֵא בָהֶם אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם:
יְהִי רָצוֹן כְּאִֽלּוּ הִקְרַֽבְתִּי תּוֹדָה:
משנה ז שְׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר לְכָל אָדָם בְּכָל מַאֲכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַֽיְלָה אֶחָד: הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוֹצֵא בָהֶם אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם:
יְהִי רָצוֹן כְּאִֽלּוּ הִקְרַֽבְתִּי שְׁלָמִים:
משנה ח הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּֽסַח קָדָשִׁים קַלִּים שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה וְדָמָן טָעוּן מַתָּנָה אֶחָת וּבִלְבָד שֶׁיִּתֵּן כְּנֶֽגֶד הַיְסוֹד, שִׁנָּה בַאֲכִילָתָן הַבְּכוֹר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים וְהַמַּעֲשֵׂר לְכָל אָדָם, וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר בְּכָל מַאֲכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַֽיְלָה אֶחָד: הַפֶּֽסַח אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַלַּֽיְלָה וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא עַד חֲצוֹת וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לִמְנוּיָו וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא צָלִי:
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַתּוֹרָה נִדְרֶֽשֶׁת בָּהֵן: מִקַּל וָחֹֽמֶר, וּמִגְּזֵרָה שָׁוָה, מִבִּנְיַן אָב מִכָּתוּב אֶחָד, וּמִבִּנְיַן אָב מִשְּׁנֵי כְתוּבִים, מִכְּלָל וּפְרָט, וּמִפְּרָט וּכְלָל, כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט, מִכְּלָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָט וּמִפְּרָט שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְלָל, כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ יָצָא, כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעֹן טֹֽעַן אֶחָד שֶׁהוּא כְעִנְיָנוֹ יָצָא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחֲמִיר, כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעֹן טֹֽעַן אַחֵר שֶׁלֹּא כְעִנְיָנוֹ יָצָא לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר, כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ אִי אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ לִכְלָלוֹ עַד שֶׁיַּחֲזִירֶֽנּוּ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ בְּפֵרוּשׁ, דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ וְדָבָר הַלָּמֵד מִסּוֹפוֹ, וְכֵן שְׁנֵי כְתוּבִים הַמַּכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה עַד שֶׁיָּבֹא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְיַכְרִֽיעַ בֵּינֵיהֶם:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת:
מה שאנו אומרין הקדיש בלשון תרגום, יש אומרים מפני המלאכים שלא יתקנאו בנו שאנו משבחים שבח נאה כזה ואם יבינו המלאכים זה יקטרגו עלינו, על כן אומרים אותו בלשון שלא יבינו, שאינן מכירין ארמית. ויש מפרשים הטעם לפי שהיו רגילין לומר אותו אחר הדרשה והיו שם עמי הארץ שאינן מכירין אלא ארמית שהוא לשונם לכן נהגו לאומרו בלשון שהכל מבינין בו (ע"פ טור או"ח נו)
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא לְעֵֽלָּא מִן כָּלוּלְעֵֽלָּא מִכָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן:
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, וְעַל כָּל מָאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא, דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר, יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמִין וְחַיִּין אֲרִיכִין וּמְזוֹנָא רְוִיחֵי וּפוּרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דְבִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹםהַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
פְּסוּקֵי דְזִמְרָה
דרש ר' שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחרי כן יתפלל. לפיכך תקנו לומר 'פסוקי דזמרה' קודם תפלה. וקבעו ברכה אחת לפניהם ואחת לאחריהם, והן ברכות 'ברוך שאמר' ו'ישתבח'. וצריך ליזהר שלא להפסיק ביניהם בדיבור. ויש מקומות שנוהגין לומר 'הודו לה' קראו בשמו' כאשר הוא כתוב בדברי הימים, לפי שדוד קבעו לאומרו בכל יום לפני הארון. ויש שמוסיפים עוד פסוקים אחרים, וכל מקום ומקום כמנהגו (ע"פ טור או"ח נ"א)
דברי הימים א ט״זהוֹד֤וּ לַֽיהֹוָה֙ קִרְא֣וּ בִשְׁמ֔וֹ הוֹדִ֥יעוּ בָעַמִּ֖ים עֲלִילֹתָֽיו׃ שִֽׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ־לוֹ שִֽׂיחוּ בְּכָל־נִפְלְאוֹתָיו: הִֽתְהַֽלְלוּ֙ בְּשֵׁ֣ם קָדְשׁ֔וֹ יִשְׂמַ֕ח לֵ֖ב מְבַקְשֵׁ֥י יְהֹוָֽה׃ דִּרְשׁ֤וּ יְהֹוָה֙ וְעֻזּ֔וֹ בַּקְּשׁ֥וּ פָנָ֖יו תָּמִֽיד׃ זִכְרוּ נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי־פִֽיהוּ: זֶ֚רַע יִשְׂרָאֵ֣ל עַבְדּ֔וֹ בְּנֵ֥י יַעֲקֹ֖ב בְּחִירָֽיו׃ הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּכָל־הָאָֽרֶץ מִשְׁפָּטָיו: זִכְר֤וּ לְעוֹלָם֙ בְּרִית֔וֹ דָּבָ֥ר צִוָּ֖ה לְאֶ֥לֶף דּֽוֹר׃ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת־אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק: וַיַּעֲמִידֶ֤הָ לְיַעֲקֹב֙ לְחֹ֔ק לְיִשְׂרָאֵ֖ל בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃ לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶֽרֶץ־כְּנָעַן חֶֽבֶל נַחֲלַתְכֶם: בִּֽהְיֽוֹתְכֶם֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר כִּמְעַ֖ט וְגָרִ֥ים בָּֽהּ׃ וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל־גּוֹי וּמִמַּמְלָכָה אֶל־עַם אַחֵר: לֹא־הִנִּֽיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם וַיּֽוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים: אַל־תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי וּבִנְבִיאַי אַל־תָּרֵֽעוּ: שִֽׁירוּ לַיהוָֹה כָּל־הָאָֽרֶץ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם־אֶל־יוֹם יְשׁוּעָתוֹ: סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת־כְּבוֹדוֹ בְּכָל־הָעַמִּים נִפְלְאֹתָיו: כִּי גָדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד וְנוֹרָא הוּא עַל־כָּל־אֱלֹהִים: כִּי כָּל־אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים וַיהוָֹה שָׁמַֽיִם עָשָׂה:
דברי הימים א ט״זה֤וֹד וְהָדָר֙ לְפָנָ֔יו עֹ֥ז וְחֶדְוָ֖ה בִּמְקֹמֽוֹ׃ הָב֤וּ לַֽיהֹוָה֙ מִשְׁפְּח֣וֹת עַמִּ֔ים הָב֥וּ לַיהֹוָ֖ה כָּב֥וֹד וָעֹֽז׃ הָבוּ לַיהוָֹה כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹֽאוּ לְפָנָיו הִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָֹה בְּהַדְרַת־קֹֽדֶשׁ: חִֽילוּ מִלְּפָנָיו כָּל־הָאָֽרֶץ אַף־תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל־תִּמּוֹט: יִשְׂמְח֤וּ הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְתָגֵ֣ל הָאָ֔רֶץ וְיֹאמְר֥וּ בַגּוֹיִ֖ם יְהֹוָ֥ה מָלָֽךְ׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלוֹאוֹ יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה וְכָל־אֲשֶׁר־בּוֹ: אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי יְהֹוָה כִּי־בָא לִשְׁפּוֹט אֶת־הָאָֽרֶץ: הוֹד֤וּ לַיהֹוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃ וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ וְקַבְּצֵֽנוּ וְהַצִּילֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן־הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם וַיֹּאמְרוּ כָל־הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַיהוָֹה:
תהלים צ״טרֽוֹמְמ֡וּ יְהֹ֘וָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽ֭הִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹ֥ם רַגְלָ֗יו קָד֥וֹשׁ הֽוּא׃ רֽוֹמְמ֡וּ יְהֹ֘וָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְ֭הִֽשְׁתַּחֲווּ לְהַ֣ר קָדְשׁ֑וֹ כִּֽי־קָ֝ד֗וֹשׁ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
תהלים כ״הוְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא־יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא־יָעִיר כָּל־חֲמָתוֹ: אַתָּה יְהֹוָה לֹא־תִכְלָא רַחֲמֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרֽוּנִי: זְכֹר־רַחֲמֶ֣יךָ יְ֭הֹוָה וַחֲסָדֶ֑יךָ כִּ֖י מֵעוֹלָ֣ם הֵֽמָּה׃ תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל־יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים: נ֤וֹרָ֥א אֱלֹהִ֗ים מִֽמִּקְדָּ֫שֶׁ֥יךָ אֵ֤ל יִשְׂרָאֵ֗ל ה֤וּא נֹתֵ֨ן עֹ֖ז וְתַעֲצֻמ֥וֹת לָעָ֗ם בָּר֥וּךְ אֱלֹהִֽים׃ אֵל־נְקָמוֹת יְהֹוָה אֵל נְקָמוֹת הוֹפִֽיעַ: הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָֽרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל־גֵּאִים: לַיהוָֹה הַיְשׁוּעָה עַל־עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָ֣ה צְבָא֣וֹת עִמָּ֑נוּ מִשְׂגָּֽב־לָ֝נוּ אֱלֹהֵ֖י יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃ יְהֹוָ֥ה צְבָא֑וֹת אַֽשְׁרֵ֥י אָ֝דָ֗ם בֹּטֵ֥חַ בָּֽךְ׃ יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ:
תהלים ל״גהוֹשִֽׁיעָה אֶת־עַמֶּֽךָ וּבָרֵךְ אֶת־נַחֲלָתֶֽךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד־הָעוֹלָם: נַ֭פְשֵׁנוּ חִכְּתָ֣ה לַֽיהֹוָ֑ה עֶזְרֵ֖נוּ וּמָגִנֵּ֣נוּ הֽוּא׃ כִּי־בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ: יְהִי־חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵֽינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ: הַרְאֵֽנוּ יְהֹוָה חַסְדֶּֽךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּֽתֶּן־לָֽנוּ: ק֭וּמָֽה עֶזְרָ֣תָה לָּ֑נוּ וּ֝פְדֵ֗נוּ לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ׃ אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶֽיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם הַרְחֶב־פִּֽיךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ: אַשְׁרֵ֣י הָ֭עָם שֶׁכָּ֣כָה לּ֑וֹ אַֽשְׁרֵ֥י הָ֝עָ֗ם שֶׁיְהֹוָהיֲהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃ וַאֲנִ֤י בְּחַסְדְּךָ֣ בָטַחְתִּי֮ יָ֤גֵ֥ל לִבִּ֗י בִּֽישׁוּעָ֫תֶ֥ךָ אָשִׁ֥ירָה לַיהֹוָ֑ה כִּ֖י גָמַ֣ל עָלָֽי׃
מזמור זה אמרו שלמה בשעה שהכניס הארון לבית קודש הקודשים, ולא נענה עד שהזכיר זכות דוד. ולפי שכל פסוקי דזמרה הם פסוקי דוד המלך, לפיכך הקדימו מקודם מזמור זה שבו נגלה צדקתו (ערוה"ש נ, ד)
תהלים ל׳מִזְמוֹר שִׁיר־חֲנֻכַּת הַבַּֽיִת לְדָוִד: אֲרוֹמִמְךָ יְהֹוָה כִּי דִלִּיתָֽנִי וְלֹא־שִׂמַּֽחְתָּ אֹיְבַי לִי: יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָ֑י שִׁוַּ֥עְתִּי אֵ֝לֶ֗יךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי׃ יְהֹוָה הֶעֱלִֽיתָ מִן־שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַֽנִי מִיָּרְדִי־בוֹר: זַמְּר֣וּ לַיהֹוָ֣ה חֲסִידָ֑יו וְ֝הוֹד֗וּ לְזֵ֣כֶר קָדְשֽׁוֹ׃ כִּ֤י רֶ֨גַע בְּאַפּוֹ֮ חַיִּ֪ים בִּרְצ֫וֹנ֥וֹ בָּ֭עֶרֶב יָלִ֥ין בֶּ֗כִי וְלַבֹּ֥קֶר רִנָּֽה׃ וַאֲנִי אָמַֽרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל־אֶמּוֹט לְעוֹלָם: יְֽהֹוָ֗ה בִּרְצוֹנְךָ֮ הֶעֱמַ֪דְתָּה לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז הִסְתַּ֥רְתָּ פָנֶ֗יךָ הָיִ֥יתִי נִבְהָֽל׃ אֵלֶֽיךָ יְהֹוָה אֶקְרָא וְאֶל־אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן: מַה־בֶּֽצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָֽׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּֽךָ: שְׁמַע יְהֹוָה וְחָנֵּֽנִי יְהֹוָה הֱיֵה־עֹזֵר לִי: הָפַ֣כְתָּ מִסְפְּדִי֮ לְמָח֪וֹל לִ֥י פִּתַּ֥חְתָּ שַׂקִּ֑י וַֽתְּאַזְּרֵ֥נִי שִׂמְחָֽה׃ לְמַ֤עַן יְזַמֶּרְךָ֣ כָ֭בוֹד וְלֹ֣א יִדֹּ֑ם יְהֹוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י לְעוֹלָ֥ם אוֹדֶֽךָּ׃
שמות ט״ויְהוָֹה מֶֽלֶךְ, יְהוָֹה מָלָֽךְ, יְהֹוָ֥ה יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ יְהוָֹה מֶֽלֶךְ, יְהוָֹה מָלָֽךְ, יְהֹוָ֥ה יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ וְהָיָה יְהוָֹה לְמֶֽלֶךְ עַל־כָּל־הָאָֽרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָֹה אֶחָד, וּשְׁמוֹ אֶחָד:
הֽוֹשִׁיעֵֽנוּ יְהוָֹה אֱלֹהֵֽינוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: בָּרוּךְ יְהוָֹה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מִן־הָֽעוֹלָם וְעַד הָֽעוֹלָם, וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן, הַֽלְלוּיָהּ: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַֽלְלוּיָהּ:
תהלים ס״זלַמְנַצֵּ֥ח בִּנְגִינֹ֗ת מִזְמ֥וֹר שִֽׁיר׃ אֱלֹהִ֗ים יְחָנֵּ֥נוּ וִֽיבָרְכֵ֑נוּ יָ֤אֵ֥ר פָּנָ֖יו אִתָּ֣נוּ סֶֽלָה׃ לָדַֽעַת בָּאָֽרֶץ דַּרְכֶּֽךָ בְּכָל־גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶֽךָ: יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים אֱלֹהִ֑ים י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃ יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי־תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר וּלְאֻמִּים בָּאָֽרֶץ תַּנְחֵם סֶֽלָה: יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים אֱלֹהִ֑ים י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃ אֶ֭רֶץ נָתְנָ֣ה יְבוּלָ֑הּ יְ֝בָרְכֵ֗נוּ אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהֵֽינוּ׃ יְבָֽרְכֵֽנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל־אַפְסֵי־אָֽרֶץ:
ברוך שאמר צריך לאומרו בניגון ובנעימה כי הוא שיר נאה ונחמד. וכתב בספר היכלות שיש בו פ"ז תיבות וסי' ראשו כתם פז (טור או"ח נא)
בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא, בָּרוּךְ עֹשֶׂה בְרֵאשִׁית, בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָֽרֶץ, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו, בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶֽצַח, בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל, בָּרוּךְ שְׁמוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם הָאֵל הָאָב הָרַחֲמָן הַמְּהֻלָּל בְּפֶה עַמּוֹ מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדֶּֽךָ, נְהַלֶּלְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת נְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ וְנַמְלִיכְךָ מַלְכֵּֽנוּ אֱלֹהֵֽינוּ, יָחִיד, חֵי הָעוֹלָמִים מֶֽלֶךְ מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מֶֽלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת:
מזמור לתודה יש לאומרו בנגינה שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה (ראה ויק"ר ט,ז). ואין אומרים מזמור לתודה בשבת ויו"ט, או בימי פסח שאין תודה קריבה בהם משום חמץ, ולא בערב פסח.
תהלים ק׳מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִֽיעוּ לַיהוָֹה כָּל־הָאָֽרֶץ: עִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֣ה בְּשִׂמְחָ֑ה בֹּ֥אוּ לְ֝פָנָ֗יו בִּרְנָנָֽה׃ דְּעוּ כִּי־יְהֹוָה הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָֽׂנוּ וְלוֹ (וְלֹא) אֲנַֽחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ: בֹּ֤אוּ שְׁעָרָ֨יו בְּתוֹדָ֗ה חֲצֵרֹתָ֥יו בִּתְהִלָּ֑ה הֽוֹדוּ־ל֝֗וֹ בָּרֲכ֥וּ שְׁמֽוֹ׃ כִּי־טוֹב יְהֹוָה לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד־דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ:
שמונה עשר פסוקי יהי כבוד כנגד שמונה עשרה ברכות דשמונה עשרה. ולפיכך הכניסום בתוך פסוקי דזמרה. (ערוך השולחן, אורח חיים נ, ד)
תהלים ק״דיְהִ֤י כְב֣וֹד יְהֹוָ֣ה לְעוֹלָ֑ם יִשְׂמַ֖ח יְהֹוָ֣ה בְּמַעֲשָֽׂיו׃ יְהִי שֵׁם יְהֹוָה מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: מִמִּזְרַח־שֶֽׁמֶשׁ עַד־מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְהֹוָה: רָם עַל־כָּל־גּוֹיִם יְהֹוָה עַל הַשָּׁמַֽיִם כְּבוֹדוֹ: יְהֹוָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם יְהֹוָה זִכְרְךָ לְדֹר־וָדֹר: יְֽהֹוָ֗ה בַּ֭שָּׁמַיִם הֵכִ֣ין כִּסְא֑וֹ וּ֝מַלְכוּת֗וֹ בַּכֹּ֥ל מָשָֽׁלָה׃ יִשְׂמְח֤וּ הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְתָגֵ֣ל הָאָ֔רֶץ וְיֹאמְר֥וּ בַגּוֹיִ֖ם יְהֹוָ֥ה מָלָֽךְ׃ יְהֹוָה מֶֽלֶךְ יְהֹוָה מָלָךְ יְהֹוָ֥ה יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ יְהֹוָ֣ה מֶ֭לֶךְ עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד אָבְד֥וּ ג֝וֹיִ֗ם מֵֽאַרְצֽוֹ׃ יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת־גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים: רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב־אִישׁ וַעֲצַת יְהֹוָה הִיא תָקוּם: עֲצַ֣ת יְ֭הֹוָה לְעוֹלָ֣ם תַּעֲמֹ֑ד מַחְשְׁב֥וֹת לִ֝בּ֗וֹ לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃ כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי הוּא־צִוָּה וַיַּעֲמֹד: כִּֽי־בָחַ֣ר יְהֹוָ֣ה בְּצִיּ֑וֹן אִ֝וָּ֗הּ לְמוֹשָׁ֥ב לֽוֹ׃ כִּי־יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ: כִּ֤י לֹא־יִטֹּ֣שׁ יְהֹוָ֣ה עַמּ֑וֹ וְ֝נַחֲלָת֗וֹ לֹ֣א יַעֲזֹֽב׃ וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא־יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא־יָעִיר כָּל־חֲמָתוֹ: יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ:
צריך לכוין בתהלה לדוד דא"ר אלעזר כל האומר תהלה לדוד בכל יום ג"פ מובטח לו שהוא בן העולם הבא. ויותר יכוין בפסוק פותח את ידך, שעיקר מה שקבעוהו לומר בכל יום הוא בשביל אותו פסוק, שמזכיר בו שבחו של הקב"ה שמשגיח על בריותיו ומפרנסן. ונהגו לומר קודם לכן אשרי יושבי ביתך משום דילפינן מיניה שצריך אדם לישב שעה אחת קודם שיתפלל. ואחריו נהגו לומר ואנחנו נברך יה (טור, אורח חיים נ"א)
תהלים פ״דאַ֭שְׁרֵי יוֹשְׁבֵ֣י בֵיתֶ֑ךָ ע֝֗וֹד יְֽהַלְל֥וּךָ סֶּֽלָה׃ אַשְׁרֵ֣י הָ֭עָם שֶׁכָּ֣כָה לּ֑וֹ אַֽשְׁרֵ֥י הָ֝עָ֗ם שֶׁיְהֹוָהיֲהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃ תְּהִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד אֲרוֹמִמְךָ֣ אֱלוֹהַ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וַאֲבָרֲכָ֥ה שִׁ֝מְךָ֗ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ בְּכָל־יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: גָּ֘ד֤וֹל יְהֹוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד וְ֝לִגְדֻלָּת֗וֹ אֵ֣ין חֵֽקֶר׃ דּ֣וֹר לְ֭דוֹר יְשַׁבַּ֣ח מַעֲשֶׂ֑יךָ וּגְב֖וּרֹתֶ֣יךָ יַגִּֽידוּ׃ הֲ֭דַר כְּב֣וֹד הוֹדֶ֑ךָ וְדִבְרֵ֖י נִפְלְאוֹתֶ֣יךָ אָשִֽׂיחָה׃ וֶעֱז֣וּז נוֹרְאֹתֶ֣יךָ יֹאמֵ֑רוּ וּגְדוּלָּתְךָ֥ אֲסַפְּרֶֽנָּה׃ זֵֽכֶר רַב־טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ: חַנּוּן וְרַחוּם יְהֹוָה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדָל־חָֽסֶד: טוֹב־יְהֹוָה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו: יוֹדֽוּךָ יְהֹוָה כָּל־מַעֲשֶֽׂיךָ וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה: כְּב֣וֹד מַלְכוּתְךָ֣ יֹאמֵ֑רוּ וּגְבוּרָתְךָ֥ יְדַבֵּֽרוּ׃ לְהוֹדִ֤יעַ לִבְנֵ֣י הָ֭אָדָם גְּבוּרֹתָ֑יו וּ֝כְב֗וֹד הֲדַ֣ר מַלְכוּתֽוֹ׃ מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל־עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל־דּוֹר וָדֹר: סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל־הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל־הַכְּפוּפִים: עֵינֵי־כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּֽרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן־לָהֶם אֶת־אָכְלָם בְּעִתּוֹ: פּוֹתֵֽחַ אֶת־יָדֶֽךָ וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכָל־חַי רָצוֹן: צַדִּיק יְהֹוָה בְּכָל־דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל־מַעֲשָׂיו: קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל־קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת: רְצוֹן־יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת־שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם: שׁוֹמֵר יְהֹוָה אֶת־כָּל־אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל־הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד: תְּהִלַּת יְהֹוָה יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל־בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם הַלְלוּיָהּ:
זה המזמור מעורר לאדם לעשות תשובה ומעשים טובים בחיים חיותו בעוד שיש נשמתו בו ואל יבטח בבני אדם שאינם יכולים להושיע לעצמם כי בפתע פתאום תצא רוחם מהם לכך מן הראוי לבטוח בהקב"ה שבידו לקיים מה שרוצה לעשות.
תהלים קמ״והַלְלוּיָהּ הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת־יְהֹוָה: אֲהַלְלָ֣ה יְהֹוָ֣ה בְּחַיָּ֑י אֲזַמְּרָ֖ה לֵֽאלֹהַ֣י בְּעוֹדִֽי׃ אַל־תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה: תֵּצֵ֣א ר֭וּחוֹ יָשֻׁ֣ב לְאַדְמָת֑וֹ בַּיּ֥וֹם הַ֝ה֗וּא אָבְד֥וּ עֶשְׁתֹּנֹתָֽיו׃ אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל־יְהֹוָה אֱלֹהָיו: עֹשֶׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ אֶת־הַיָּם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּם, הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם: עֹשֶׂ֤ה מִשְׁפָּ֨ט לָעֲשׁוּקִ֗ים נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לָרְעֵבִ֑ים יְ֝הֹוָ֗ה מַתִּ֥יר אֲסוּרִֽים׃ יְהֹוָ֤ה פֹּ֘קֵ֤חַ עִוְרִ֗ים יְ֭הֹוָה זֹקֵ֣ף כְּפוּפִ֑ים יְ֝הֹוָ֗ה אֹהֵ֥ב צַדִּיקִֽים׃ יְהֹוָה שֹׁמֵר אֶת־גֵּרִים יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד וְדֶֽרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת: יִמְלֹךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ:
המזמור הזה מדבר מן הגאולה העתידה במהרה בימינו
תהלים קמ״זהַלְלוּיָהּ כִּי־טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵֽינוּ, כִּי־נָעִים נָאוָה תְהִלָּה: בּוֹנֵ֣ה יְרוּשָׁלִַ֣ם יְהֹוָ֑ה נִדְחֵ֖י יִשְׂרָאֵ֣ל יְכַנֵּֽס׃ הָ֭רֹפֵא לִשְׁב֣וּרֵי לֵ֑ב וּ֝מְחַבֵּ֗שׁ לְעַצְּבוֹתָֽם׃ מוֹנֶ֣ה מִ֭סְפָּר לַכּוֹכָבִ֑ים לְ֝כֻלָּ֗ם שֵׁמ֥וֹת יִקְרָֽא׃ גָּדוֹל אֲדוֹנֵֽינוּ וְרַב־כֹּֽחַ לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר: מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְהֹוָה מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי־אָֽרֶץ: עֱנ֣וּ לַיהֹוָ֣ה בְּתוֹדָ֑ה זַמְּר֖וּ לֵאלֹהֵ֣ינוּ בְכִנּֽוֹר׃ הַֽמְכַסֶּ֬ה שָׁמַ֨יִם בְּעָבִ֗ים הַמֵּכִ֣ין לָאָ֣רֶץ מָטָ֑ר הַמַּצְמִ֖יחַ הָרִ֣ים חָצִֽיר׃ נוֹתֵ֣ן לִבְהֵמָ֣ה לַחְמָ֑הּ לִבְנֵ֥י עֹ֝רֵ֗ב אֲשֶׁ֣ר יִקְרָֽאוּ׃ לֹ֤א בִגְבוּרַ֣ת הַסּ֣וּס יֶחְפָּ֑ץ לֹֽא־בְשׁוֹקֵ֖י הָאִ֣ישׁ יִרְצֶֽה׃ רוֹצֶה יְהֹוָה אֶת־יְרֵאָיו אֶת־הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ: שַׁבְּחִ֣י יְ֭רוּשָׁלִַם אֶת־יְהוָ֑ה הַֽלְלִ֖י אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּֽוֹן׃ כִּי־חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָֽיִךְ בֵּרַךְ בָּנַֽיִךְ בְּקִרְבֵּךְ: הַשָּׂם־גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵֽלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ: הַשֹּׁלֵֽחַ אִמְרָתוֹ אָֽרֶץ עַד־מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ: הַנֹּתֵ֣ן שֶׁ֣לֶג כַּצָּ֑מֶר כְּ֝פ֗וֹר כָּאֵ֥פֶר יְפַזֵּֽר׃ מַשְׁלִ֣יךְ קַֽרְח֣וֹ כְפִתִּ֑ים לִפְנֵ֥י קָ֝רָת֗וֹ מִ֣י יַעֲמֹֽד׃ יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ־מָֽיִם: מַגִּ֣יד דְּבָרָ֣יו לְיַעֲקֹ֑ב חֻקָּ֥יו וּ֝מִשְׁפָּטָ֗יו לְיִשְׂרָאֵֽל׃ לֹא עָֽשָׂה כֵן לְכָל־גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל־יְדָעוּם הַלְלוּיָהּ:
בפרק זה התחיל המשורר מעולם הגדול ועד עולם הקטן עיין נוראים מבריאת הקב"ה העליונים והתחתונים כולם עומדים בכוחו
תהלים קמ״חהַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת־יְהֹוָה מִן הַשָּׁמַֽיִם הַלְלֽוּהוּ בַּמְּרוֹמִים: הַלְלֽוּהוּ כָּל־מַלְאָכָיו הַלְלֽוּהוּ כָּל־צְבָאָיו: הַלְלֽוּהוּ שֶֽׁמֶשׁ וְיָרֵֽחַ הַלְלֽוּהוּ כָּל־כּֽוֹכְבֵי אוֹר: הַֽ֭לְלוּהוּ שְׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם וְ֝הַמַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר מֵעַ֬ל הַשָּׁמָֽיִם׃ יְהַלְלוּ אֶת־שֵׁם יְהֹוָה כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָֽאוּ: וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם חָק־נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר: הַלְלוּ אֶת־יְהֹוָה מִן־הָאָֽרֶץ תַּנִּינִים וְכָל־תְּהֹמוֹת: אֵ֣שׁ וּ֭בָרָד שֶׁ֣לֶג וְקִיט֑וֹר ר֥וּחַ סְ֝עָרָ֗ה עֹשָׂ֥ה דְבָרֽוֹ׃ הֶהָרִים וְכָל־גְּבָעוֹת עֵץ פְּרִי וְכָל־אֲרָזִים: הַחַיָּה וְכָל־בְּהֵמָה רֶֽמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף: מַלְכֵי־אֶֽרֶץ וְכָל־לְאֻמִּים שָׂרִים וְכָל־שֹׁפְטֵי אָֽרֶץ: בַּחוּרִים וְגַם־בְּתוּלוֹת זְקֵנִים עִם־נְעָרִים: יְהַלְלוּ אֶת־שֵׁם יְהֹוָה כִּי־נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ הוֹדוֹ עַל־אֶֽרֶץ וְשָׁמָֽיִם: וַיָּֽרֶם קֶֽרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל־חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְלוּיָהּ:
המזמור הזה מדבר לעתיד בביאת משיחנו
תהלים קמ״טהַלְלוּיָהּ שִֽׁירוּ לַיהוָֹה שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים: יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי־צִיּוֹן יָגִֽילוּ בְמַלְכָּם: יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ־לוֹ: כִּי־רוֹצֶה יְהֹוָה בְּעַמּוֹ יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה: יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם: רוֹמְמ֣וֹת אֵ֭ל בִּגְרוֹנָ֑ם וְחֶ֖רֶב פִּֽיפִיּ֣וֹת בְּיָדָֽם׃ לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַגּוֹיִם תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים: לֶאְסֹ֣ר מַלְכֵיהֶ֣ם בְּזִקִּ֑ים וְ֝נִכְבְּדֵיהֶ֗ם בְּכַבְלֵ֥י בַרְזֶֽל׃ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב הָדָר הוּא לְכָל־חֲסִידָיו הַלְלוּיָהּ:
במזמור הזה יש שלשה עשר הלולים. רמז לי"ג מדות.
תהלים ק״נהַלְלוּיָהּ הַֽלְלוּ־אֵל בְּקָדְשׁוֹ הַלְלֽוּהוּ בִּרְקִֽיעַ עֻזּוֹ: הַֽלְל֥וּהוּ בִגְבוּרֹתָ֑יו הַֽ֝לְל֗וּהוּ כְּרֹ֣ב גֻּדְלֽוֹ׃ הַֽ֭לְלוּהוּ בְּתֵ֣קַע שׁוֹפָ֑ר הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּנֵ֣בֶל וְכִנּֽוֹר׃ הַֽ֭לְלוּהוּ בְתֹ֣ף וּמָח֑וֹל הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּמִנִּ֥ים וְעוּגָֽב׃ הַלְלֽוּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָֽׁמַע הַלְלֽוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:
קבעו פסוקים אלו אחר כל הנשמה משום שאלו הכתובים מצינו אותם כתובים בסוף ספרי תהלים. לכן תקנו לאמרם בהשלמת פסוקי דזמרה (א"ר סי' נ"א)
תהלים פ״טבָּר֖וּךְ יְהֹוָ֥ה לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן וְאָמֵֽן׃ בָּרוּךְ יְהֹוָה מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽםִ הַלְלוּיָהּ: בָּר֤וּךְ יְהֹוָ֣ה אֱ֭לֹהִים אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עֹשֵׂ֖ה נִפְלָא֣וֹת לְבַדּֽוֹ׃ וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ אָמֵן וְאָמֵן:
הטעם שנהגו לומר ויברך דוד ושירת הים לפי שכל אותם חמשה עשר לשונות של שבח הסדורין בברכת ישתבח דורש במכלתין מתוך שירת הים ומתוך פסוקים של ויברך דוד (אבודרהם). כשמגיע לואתה מושל בכל יתן ג' פרוטות לצדקה הב׳ בבת אחת ואח״כ השלישית וסודם נשגב (צפורן שמיר)
בויברך דויד יעמוד עד שיאמר אתה הוא ה' האלהים ועד בכלל
דברי הימים א כ״טוַיְבָֽרֶךְ דָּוִיד אֶת־יְהֹוָה לְעֵינֵי כָּל־הַקָּהָל וַיֹּֽאמֶר דָּוִיד בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִֽינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד־עוֹלָם: לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד כִּי־כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ לְךָ יְהֹוָה הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ: וְהָעֹ֤שֶׁר וְהַכָּבוֹד֙ מִלְּפָנֶ֔יךָ וְאַתָּה֙ מוֹשֵׁ֣ל בַּכֹּ֔ל וּבְיָדְךָ֖ כֹּ֣חַ וּגְבוּרָ֑ה וּבְיָ֣דְךָ֔ לְגַדֵּ֥ל וּלְחַזֵּ֖ק לַכֹּֽל׃ וְעַתָּ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ מוֹדִ֥ים אֲנַ֖חְנוּ לָ֑ךְ וּֽמְהַֽלְלִ֖ים לְשֵׁ֥ם תִּפְאַרְתֶּֽךָ׃ וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ, וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה:
נחמיה ט׳אַתָּה־הוּא יְהֹוָה לְבַדֶּֽךָ, אַתָּה עָשִֽׂיתָ אֶת־הַשָּׁמַֽיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַֽיִם וְכָל־צְבָאָם, הָאָֽרֶץ וְכָל־אֲשֶׁר עָלֶֽיהָ הַיַּמִּים וְכָל־אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת־כֻּלָּם וּצְבָא הַשָּׁמַֽיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: אַתָּה־הוּא֙ יְהֹוָ֣ה הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֤ר בָּחַ֙רְתָּ֙ בְּאַבְרָ֔ם וְהוֹצֵאת֖וֹ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֑ים וְשַׂ֥מְתָּ שְּׁמ֖וֹ אַבְרָהָֽם׃ וּמָצָֽאתָ אֶת־לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶֽיךָ
וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת־אֶֽרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי לָתֵת לְזַרְעוֹ וַתָּֽקֶם אֶת־דְּבָרֶֽיךָ כִּי צַדִּיק אָֽתָּה: וַתֵּֽרֶא אֶת־עֳנִי אֲבֹתֵֽינוּ בְּמִצְרָֽיִם וְאֶת־זַעֲקָתָם שָׁמַֽעְתָּ עַל־יַם־סוּף: וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכָל־עֲבָדָיו וּבְכָל־עַם אַרְצוֹ כִּי יָדַֽעְתָּ כִּי הֵזִֽידוּ עֲלֵיהֶם וַתַּֽעַשׂ־לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה: וְהַיָּם בָּקַֽעְתָּ לִפְנֵיהֶם וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ־הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְאֶת־רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַֽכְתָּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ־אֶֽבֶן בְּמַֽיִם עַזִּים:
תקנו לומר וישע ה' ביום ההוא ושירת הים והוא זכר ליציאת מצרים. וכופלין פסוק ה' ימלוך לעולם ועד מפני שהוא סוף השירה (אבודרהם). כל האומר שירת הים בשמחה ובעצמו שיער כאלו הוא ניצול מהים ופרעה וחילו הם נטבעו ואמר שירה מכפרים לו עונותיו (צפורן שמיר)
וַיּֽוֹשַׁע יְהֹוָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת־יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָֽיִם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת־מִצְרַֽיִם מֵת עַל־שְׂפַת הַיָּם: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת־הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה בְּמִצְרַֽיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְהֹוָה וַיַּאֲמִֽינוּ בַּיהוָֹה וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ:
שמות ט״ואָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוָֹה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִֽׁירָה לַיהוָֹה כִּי־גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם: עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי־לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵֽהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ: יְהֹוָ֖ה אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה יְהֹוָ֖ה שְׁמֽוֹ׃ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם־סוּף: תְּהֹמֹת יְכַסְיֻֽמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ־אָֽבֶן: יְמִֽינְךָ֣ יְהֹוָ֔ה נֶאְדָּרִ֖י בַּכֹּ֑חַ יְמִֽינְךָ֥ יְהֹוָ֖ה תִּרְעַ֥ץ אוֹיֵֽב׃ וּבְרֹ֥ב גְּאוֹנְךָ֖ תַּהֲרֹ֣ס קָמֶ֑יךָ תְּשַׁלַּח֙ חֲרֹ֣נְךָ֔ יֹאכְלֵ֖מוֹ כַּקַּֽשׁ׃ וּבְרֽוּחַ אַפֶּֽיךָ נֶֽעֶרְמוּ מַֽיִם נִצְּבוּ כְמוֹ־נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב־יָם: אָמַ֥ר אוֹיֵ֛ב אֶרְדֹּ֥ף אַשִּׂ֖יג אֲחַלֵּ֣ק שָׁלָ֑ל תִּמְלָאֵ֣מוֹ נַפְשִׁ֔י אָרִ֣יק חַרְבִּ֔י תּוֹרִישֵׁ֖מוֹ יָדִֽי׃ נָשַׁ֥פְתָּ בְרוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מוֹ יָ֑ם צָֽלֲלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃ מִי־כָמֹֽכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה מִי כָּמֹֽכָה נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹֽשֵׂה־פֶֽלֶא: נָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃ נָחִֽיתָ בְחַסְדְּךָ עַם־זוּ גָּאָֽלְתָּ נֵהַֽלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל־נְוֵה קָדְשֶֽׁךָ: שָֽׁמְע֥וּ עַמִּ֖ים יִרְגָּז֑וּן חִ֣יל אָחַ֔ז יֹשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת׃ אָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם אֵילֵ֣י מוֹאָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ רָ֑עַד נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן׃ תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָֽתָה וָפַֽחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָֽבֶן עַד־יַֽעֲבֹר עַמְּךָ יְהֹוָה עַד־יַֽעֲבֹר עַם־זוּ קָנִֽיתָ: תְּבִאֵ֗מוֹ וְתִטָּעֵ֙מוֹ֙ בְּהַ֣ר נַחֲלָֽתְךָ֔ מָכ֧וֹן לְשִׁבְתְּךָ֛ פָּעַ֖לְתָּ יְהֹוָ֑ה מִקְּדָ֕שׁ אֲדֹנָ֖י כּוֹנְנ֥וּ יָדֶֽיךָ׃ יְהֹוָ֥ה יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ יְהֹוָ֥ה יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ יְהֹוָה מַלְכוּתֵהּ קָאֵים לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא: כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּֽשֶׁב יְהֹוָה עֲלֵהֶם אֶת־מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּֽם: כִּ֣י לַ֭יהֹוָה הַמְּלוּכָ֑ה וּ֝מֹשֵׁ֗ל בַּגּוֹיִֽם׃ וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת־הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַיהוָֹה הַמְּלוּכָה: וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶֽלֶךְ עַל־כָּל הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:
ברכה זו אינה פותחת בברוך מפני שסמוכה היא לברוך שאמר. ופסוקים שבנתים לא הוו הפסק. (אבודרהם)
יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּֽנוּ הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, כִּי לְךָ נָאֶה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ (לְעוֹלָם וָעֶד) שִׁיר וּשְׁבָחָה הַלֵּל וְזִמְרָה עֹז וּמֶמְשָׁלָה נֶֽצַח גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל וּמְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת אֵל הַהוֹדָאוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת בּוֹרֵא כָּל הַנְּשָׁמוֹת רִבּוֹן כָּל הַמַעֲשִׂים הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה מֶֽלֶךְ יָחִיד אֵל חֵי הָעוֹלָמִים:
בעשרת ימי תשובה מוסיפין:
תהלים ק״לשִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֑וֹת מִמַּעֲמַקִּ֖ים קְרָאתִ֣יךָ יְהֹוָֽה׃ אֲדֹנָי֮ שִׁמְעָ֪ה בְק֫וֹלִ֥י תִּהְיֶ֣ינָה אָ֭זְנֶיךָ קַשֻּׁב֑וֹת לְ֝ק֗וֹל תַּחֲנוּנָֽי׃ אִם־עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר־יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: כִּי־עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַֽעַן תִּוָּרֵא: קִוִּ֣יתִי יְ֭הֹוָה קִוְּתָ֣ה נַפְשִׁ֑י וְֽלִדְבָר֥וֹ הוֹחָֽלְתִּי׃ נַפְשִׁ֥י לַֽאדֹנָ֑י מִשֹּׁמְרִ֥ים לַ֝בֹּ֗קֶר שֹׁמְרִ֥ים לַבֹּֽקֶר׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהֹוָה כִּי־עִם־יְהֹוָה הַחֶֽסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנוֹתָיו:
ואומר החזן חצי קדיש:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא:
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא
לְעֵֽלָּא מִן כָּלוּלְעֵֽלָּא מִכָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן,
קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ
המנהג הפשוט בכל תפוצות ישראל לומר ברכו לפני פריסת שמע. ואין לאומרו בפחות מעשרה שכל דבר שבקדושה אינו בפחות מעשרה (אבודרהם).
ואומר שליח צבור:
בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ:
ועונין הקהל:
בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
אין להפסיק כלל בין ברכו ליוצר אור אפילו לדבר מצוה (לבוש). איתא בכתבים בתחלת יוצר אור צריך למשמש בתפילין. לכן כשיאמר יוצר אור ימשמש בשל יד. ובורא חושך ימשמש בשל ראש (פע"ח).
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֽשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל:
הַמֵּאִיר לָאָֽרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶֽיהָ בְּרַחֲמִים, וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: מָה־רַבּוּ מַעֲשֶֽׂיךָ יְהֹוָה, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִֽׂיתָ, מָלְאָה הָאָֽרֶץ קִנְיָנֶֽךָ: הַמֶּֽלֶךְ הַמְּרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח וְהַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא מִימוֹת עוֹלָם: אֱלֹהֵי עוֹלָם בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ אֲדוֹן עֻזֵּֽנוּ צוּר מִשְׂגַּבֵּֽנוּ מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ מִשְׂגָּב בַּעֲדֵֽנוּ: אֵל בָּרוּךְ גְּדוֹל דֵּעָה, הֵכִין וּפָעַל זָהֳרֵי חַמָּה, טוֹב יָצַר כָּבוֹד לִשְׁמוֹ, מְאוֹרוֹת נָתַן סְבִיבוֹת עֻזּוֹ, פִּנּוֹת צְבָאָיו קְדוֹשִׁים רוֹמְמֵי שַׁדַּי, תָּמִיד מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּקְדֻשָּׁתוֹ: תִּתְבָּרֵךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל וְעַל הַאָֽרֶץ מִתָּֽחַת עַל כָּל שֶֽׁבַח מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ וְעַל מְאֽוֹרֵי אוֹר שֶׁעָשִֽׂיתָ הֵֽמָּה יְפָאֲרֽוּךָ סֶּֽלָה:
תִּתְבָּרֵךְ לָנֶצַח צוּרֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ, בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּֽנוּ, יוֹצֵר מְשָׁרְתִים, וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה יַֽחַד בְּקוֹל דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶֽלֶךְ עוֹלָם: כֻּלָם אֲהוּבִים כֻּלָּם בְּרוּרִים כֻּלָּם גִּבּוֹרִים כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וְכֻלָּם עֹשִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצוֹן קוֹנָם: וְכֻלָּם פּוֹתְחִים אֶת פִּיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה וּמְבָרְכִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין וּמַעֲרִיצִין וּמַקְדִּישִׁין וּמַמְלִיכִין:
אֶת שֵׁם הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא: וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַֽיִם זֶה מִזֶּה, וְנוֹתְנִים בְּאַהֲבָה רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְיוֹצְרָם בְּנַֽחַת רֽוּחַ בְּשָׂפָה בְרוּרָה וּבִנְעִימָה, קְדֻשָּׁה כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּאֵימָה וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ יְהֹוָה צְבָאוֹת. מְלֹא כָל־הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ:
וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּֽדֶשׁ בְּרַֽעַשׁ גָּדוֹל מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים:
בָּרוּךְ כְּבוֹד־יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ:
תהלים קל״ולָאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּֽנוּ, לַמֶּֽלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵֽרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִֽיעוּ, כִּי הוּא לְבַדּוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת עֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת בַּֽעַל מִלְחָמוֹת זוֹרֵֽעַ צְדָקוֹת מַצְמִֽיחַ יְשׁוּעוֹת בּוֹרֵא רְפוּאוֹת נוֹרָא תְהִלּוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת: הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: כָּאָמוּר לְ֭עֹשֵׂה אוֹרִ֣ים גְּדֹלִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ (וְהִתְקִין מְאוֹרוֹת מְשַׂמֵּֽחַ עוֹלָמוֹ אֲשֶׁר בָּרָא.) אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר וְנִזְכֶּה כֻלָּֽנוּ בִּמְהֵרָה לְאוֹרוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת:
בברכה זו נכללים דברים רבים כי השם אהב אותנו מכל האומות ונתן לנו תורה ולהאמין בייחודו ושהוא אדון הכל. וכתב בעל המנהגות מה שסמכו אהבת עולם ליוצר המאורות לפי שבה מזכיר יחוד שמו של הקב"ה ונתינת התורה המאירה מכל המאורות. שהשמש אינו מאיר אלא ביום והתורה ביום ובלילה (אבודרהם).
אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ חֶמְלָה גְדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַֽלְתָּ עָלֵֽינוּ: אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּבַעֲבוּר אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁבָּטְחוּ בְךָ וַתְּלַמְּדֵם חֻקֵּי חַיִּים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם כֵּן תְּחָנֵּֽנוּ וּתְלַמְּדֵֽנוּ: אָבִֽינוּ אָב הָרַחֲמָן הַמְרַחֵם רַחֵם עָלֵֽינוּ וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ בִּינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל לִשְׁמֹֽעַ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת־כָּל דִּבְרֵי־תַלְמוּד תּוֹרָתֶֽךָ בְּאַהֲבָה: וְהָאֵר עֵינֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ וְדַבֵּק לִבֵּֽנוּ בְּמִצְוֹתֶֽיךָ וְיַחֵד לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ, לְמַֽעַן לֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא בָּטָֽחְנוּ נָגִֽילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶֽךָ: וְרַחֲמֶֽיךָ יְהֹוָה אֶלֹהֵֽינוּ וַחֲסָדֶֽיךָ הָרַבִּים אַל יַעַזְבֽוּנוּ נֶֽצַח סֶֽלָה וָעֶד: מַהֵר וְהָבֵא עָלֵֽינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם מְהֵרָה מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת כָּל הָאָֽרֶץ וּשְׁבוֹר עוֹל הַגּוֹיִם מֵעַל צַוָּארֵֽנוּ וְתוֹלִיכֵֽנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵֽנוּ: כִּי אֵל פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת אָֽתָּה וּבָֽנוּ בָחַֽרְתָּ מִכָּל־עַם וְלָשׁוֹן וְקֵרַבְתָּֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה בֶּאֱמֶת בְּאַהֲבָה לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְיַחֶדְךָ בְּאַהֲבָה וּלְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶֽךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה:
ואומר שמע ישראל. ונהגו לאומרו בקול רם כדי לעורר הכוונה בפסוק הראשון שבו עיקר הכוונה. ולא יאריך באל"ף של אחד ולא יחטוף בחי"ת. ויאריך בדל"ת כשיעור שימליכהו בארבע רוחות העולם (אבודרהם). כל מקום שנרשם עגול כזה (°) הוא כדי להורות לתת ריוח בכל תיבה שתחלתה כסוף האות שלפניה.
יחיד אומר
אֵל מֶֽלֶךְ נֶאֱמָן:
דברים ו׳שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה אֶחָֽד׃
יש להפסיק מעט בין אחד לברוך כי עיקר קבול עול מלכות שמים היא פסוק ראשון. ויאמר בלחש:
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
דברים ו׳וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶֽיךָ בְּכָל֯־לְ֯בָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵֽלֶּה אֲשֶׁר֯ אָ֯נֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל֯־לְ֯בָבֶֽךָ: וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל֯־יָ֯דֶֽךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ: וּכְתַבְתָּם עַל־מְזֻזוֹת בֵּיתֶֽךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ:
דברים י״אוְהָיָה אִם־שָׁמֹֽעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל־מִצְוֹתַי אֲשֶׁר֯ אָ֯נֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל֯־לְ֯בַבְכֶם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶם: וְנָתַתִּי מְטַר֯־אַ֯רְצְכֶם בְּעִתּוֹ֯ י֯וֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶֽךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶֽךָ: וְנָתַתִּ֛י עֵ֥שֶׂב בְּשָׂדְךָ֖ לִבְהֶמְתֶּ֑ךָ וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן֯־יִ֯פְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים֯ אֲ֯חֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם: וְחָרָה אַף־יְהֹוָה בָּכֶם וְעָצַר֯ אֶ֯ת־הַשָּׁמַֽיִם וְלֹּא֯־יִ֯הְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת֯־יְ֯בוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם֯ מְ֯הֵרָה מֵעַל הָאָֽרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר֯ יְ֯הֹוָה נֹתֵן לָכֶם: וְשַׂמְתֶּם֯ אֶ֯ת־דְּבָרַי֯ אֵֽ֯לֶּה עַל֯־לְ֯בַבְכֶם וְעַל־נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם֯ אֹ֯תָם לְאוֹת עַל֯־יֶ֯דְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם: וְלִמַּדְתֶּם֯ אֹ֯תָם אֶת־בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶֽךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּֽרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶֽךָ: וּכְתַבְתָּם עַל־מְזוּזוֹת בֵּיתֶֽךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ: לְמַֽעַן֯ יִ֯רְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַֽיִם עַל־הָאָֽרֶץ:
במדבר ט״ווַֽיֹּאמֶר֯ יְ֯הֹוָה֯ אֶ֯ל־משֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר֯ אֶ֯ל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל־כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל־צִיצִת הַכָּנָף֯ פְּ֯תִיל תְּכֵֽלֶת: וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם֯ אֹ֯תוֹ וּזְכַרְתֶּם֯ אֶ֯ת־כָּל־מִצְוֹת֯ יְ֯הֹוָה וַעֲשִׂיתֶם֯ אֹ֯תָם וְלֹא תָתֽוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר֯־אַ֯תֶּם זֹנִים֯ אַ֯חֲרֵיהֶם: לְמַֽעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם֯ אֶ֯ת־כָּל־מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם: אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם֯ אֲ֯שֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֶתְכֶם֯ מֵ֯אֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים֯ אֲ֯נִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם֯:
יש לצרף אֱלֹהֵיכֶם לאֱמֶת
אֱ֯מֶת
שליח ציבור:
יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם֯ אֱ֯מֶת:
כל שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובתו שנאמר (תהלים צב ג) להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות (ברכות יב.) ופירש"י שברכת אמת ויציב כלה על חסד שעשה עם אבותינו שהוציאם ממצרים ובקע להם הים והעבירם.
וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחָבִיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּֽנוּ צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ, לְדֹר וָדֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמוֹ קַיָּם וְכִסְאוֹ נָכוֹן וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיָּֽמֶת: וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עַל אֲבוֹתֵֽינוּ וְעָלֵֽינוּ עַל בָּנֵֽינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵֽינוּ וְעַל כָּל דּוֹרוֹת זֶֽרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ:
עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים דָּבָר טוֹב וְקַיָּם לְעוֹלָם וָעֶד, אֱמֶת וֶאֱמוּנָה חוֹק וְלֹא יַעֲבֹר: אֱמֶת שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ מֶֽלֶךְ אֲבוֹתֵֽינוּ גֹּאֲלֵֽנוּ גֹּאֵל אֲבוֹתֵֽינוּ יוֹצְרֵֽנוּ צוּר יְשׁוּעָתֵֽנוּ פּוֹדֵֽנוּ וּמַצִּילֵֽנוּ מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶֽךָ וְאֵין לָֽנוּ עוֹד אֱלֹהִים זוּלָתֶֽךָ סֶֽלָה:
תהלים ק״ועֶזְרַת אֲבוֹתֵֽינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם מָגֵן וּמוֹשִֽׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר: בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶֽךָ וּמִשְׁפָּטֶֽיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָֽרֶץ: אֶמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע לְמִצְוֹתֶֽיךָ וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּוֹ: אֱמֶת אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמֶּֽךָ וּמֶֽלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם לאָבוֹת וּבָנִים: אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽׁיעַ: אֱמֶת מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ: כָּל בְּכוֹרֵיהֶם הָרָֽגְתָּ וּבְכוֹרְךָ יִשְׂרָאֵל גָּאָֽלְתָּ וְיַם סוּף בָּקַֽעְתָּ וְזֵדִים טִבַּֽעְתָּ וִידִידִים הֶעֱבַֽרְתָּ וַיְכַסּוּ־מַ֥יִם צָרֵיהֶ֑ם אֶחָ֥ד מֵ֝הֶ֗ם לֹ֣א נוֹתָֽר׃ עַל זֹאת שִׁבְּחוּ אֲהוּבִים וְרוֹמְמוּ לָאֵל וְנָתְנוּ יְדִידִים זְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְמֶּֽלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם: רָם וְנִשָּׂא גָּדוֹל וְנוֹרָא מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָֽרֶץ וּמַגְבִּֽיהַּ שְׁפָלִים עֲדֵי מָרוֹם מוֹצִיא אֲסִירִים וּפוֹדֶה עֲנָוִים וְעוֹזֵר דַּלִּים וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו:
תְּהִלּוֹת לְאֵל עֶלְיוֹן גֹּאֲלָם בָּרוּךְ הוּא וּמְבֹרָךְ, משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה וְאָמְרוּ כֻלָּם:
שמות ט״ומִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהֹוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃
שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם יַֽחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִֽיכוּ וְאָמְרוּ:
שמות ט״ויְהֹוָ֥ה יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃
ישעיהו מ״זצוּר יִשְׂרָאֵל קֽוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל וּפְדֵה כִנְאֻמֶֽךָ יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל, גֹּאֲלֵ֕נוּ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ קְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה גָּאַל יִשְׂרָאֵל:
המתפלל צריך שיכוין בליבו פירוש המילות שהוא מוציא בשפתיו. ואם אינו יכול לכוין פירוש המילות לכל הפחות צריך שיחשוב בשעת התפילה בדברים המכניעים את הלב ומכוונים את לבו לאביו שבשמים. יכוין רגליו זה אצל זה כאילו אינן אלא אחת. ויזהר להתפלל בלחש. ולא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ בשפתיו ולא יראה באצבעותיו ואינו פוסק אפילו לקדיש וקדושה וברכו (קיצשו"ע יח)
עֲמִידָה
תהלים נ״אאֲ֭דֹנָי שְׂפָתַ֣י תִּפְתָּ֑ח וּ֝פִ֗י יַגִּ֥יד תְּהִלָּתֶֽךָ׃
י←א בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַֽעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה:
בעשי"ת:
זָכְרֵֽנוּ לְחַיִּים מֶֽלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים וְכָתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר הַחַיִּים לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים:
אם לא אמר זכרנו ונזכר לאחר שכבר אמר בא"י אינו חוזר אבל אם נזכר קודם שאמר השם אף שאמר ברוך אתה אומר זכרנו כו' מלך עוזר כסדר. הטועה ומזכיר זכרנו בשאר ימות השנה אם נזכר קודם שאמר וכתבנו פוסק ומתחיל מלך עוזר וגו' אבל אם אמר וכתבנו חוזר לראש התפלה. (דה"ח)
מֶֽלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵן: ה←ד בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מָגֵן אַבְרָהָם:
אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִֽׁיעַ:
בקיץ:
מוֹרִיד הַטָּל
בחורף:
מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם:
טעה ולא אמר בחורף משיב הרוח ומוריד הגשם אם נזכר קודם שאמר הברכה מחיה המתים אומרו במקום שנזכר. אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים הברכה מחיה המתים צריך לחזור לראש התפלה. ואם נסתפק לו אם אמר משיב הרוח או לא אמר. אם הוא לאחר שלושים יום חזקתו שגם עתה התפלל כראוי. אבל בתוך שלושים יום צריך לחזור ולהתפלל (קיצור שו"ע יט)
מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶֽסֶד מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר, מִי כָמֽוֹךָ בַּֽעַל גְּבוּרוֹת וּמִי דּֽוֹמֶה לָּךְ מֶֽלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָה:
בעשי"ת:
מִי כָמֽוֹךָ אָב הָרַחַמָן זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים:
אם שכח לומר מי כמוך דינו כמו בזכרנו.
וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְחַיֵּה הַמֵּתִים:
בחזרת הש"ץ אומרים כאן קדושה:
קהל וחזן:
נַקְדִישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ כְּנֹֽעַם שִֽׂיחַ סוֹד שַׂרְפֵי קֽוֹדֶשׁ הַמְּשַׁלְּשִׁים לְךָ קְדֻשָּׁה כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר:
קהל וחזן:
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהֹוָה צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ:
שליח ציבור:
לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים:
קהל וחזן:
בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ:
שליח ציבור:
וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:
קהל וחזן:
יִמְלֹךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר: הַלְלוּיָהּ:
אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה: כִּי אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָֽתָּה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הָאֵל הַקָּדוֹשׁ:
בעשי"ת מסיים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדוֹשׁ:
אם טעה וסיים האל הקדוש אם נזכר בתוך כדי דיבור ואמר המלך הקדוש יצא ואם לאו צריך לחזור לראש התפלה וה"ה אם מסופק אם אמר צריך לחזור לראש. ובימות השנה אם אמר המלך הקדוש אינו חוזר.
אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּֽעַת וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה: חָנֵּֽנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדָּעַת: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה חוֹנֵן הַדָּֽעַת:
הֲשִׁיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ לְתוֹרָתֶֽךָ וְקָרְבֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ וְהַחֲזִירֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה:
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ כִּי אֵל טוֹב וְסַלָח אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:
רְאֵה נָא בְעָנְיֵֽנוּ וְרִֽיבָה רִיבֵֽנוּ וּגְאָלֵֽנוּ גְאוּלָה שְׁלֵמָה מְהֵרָה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ כִּי אֵל גּוֹאֵל חָזָק אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל:
(בתענית ציבור אומר כאן הש"ץ עֲנֵֽנוּ)
רְפָאֵֽנוּ יְהֹוָה וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵֽנוּ וְנִוָּשֵֽׁעָה כִּי תְהִלָּתֵֽנוּ אָֽתָּה וְהַעֲלֵה אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא לְכָל תַּחֲלוּאֵֽינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵֽינוּ וּלְכָל מַכּוֹתֵֽינוּ
מי שרוצה להתפלל על החולה יאמר כאן תחנה זו:
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁתִּשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַֽיִם, רְפוּאַת הַנֶּֽפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, לַחוֹלֶה (פלוני/פלונית) בֶּן/בַּת (פלונית) בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל:
כִּי אֵל מֶֽלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:
בָּרֵךְ עָלֵֽינוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ אֶת־הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת־כָּל־מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה, וְתֵן
בימות החמה:
בְּרָכָה
בימות הגשמים:
טַל וּמָטָר לִבְרָכָה
עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ וּבָרֵךְ שְׁנוֹתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:
אם שכח לומר טַל וּמָטָר ונזכר קודם שהתחיל תְּקַע אומרו במקום שנזכר. התחיל לומר תְּקַע יאמרנה בשׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה. ואם לא נזכר בש"ת יאמרנה בין ש"ת לרְצֵה. שכח גם שם אם נזכר קודם שעקר רגליו חוזר לברכת השנים ויתחיל בָּרֵךְ עָלֵֽינוּ ויתפלל כסדר. ואם עקר רגליו חוזר לראש התפלה.
תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵֽנוּ וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵֽינוּ וְקַבְּצֵֽנוּ יַֽחַד מְהֵרָה מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ לְאַרְצֵֽנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:
הָשִֽׁיבָה שׁוֹפְטֵֽינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצֵֽינוּ כְּבַתְּחִלָּה וְהָסֵר מִמֶּֽנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה וּמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ מְהֵרָה אַתָּה יְהֹוָה לְבַדְּךָ בְּחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים וְצַדְּקֵֽנוּ בְּצֶֽדֶק וּבְמִשְׁפָּט:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מֶֽלֶךְ אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט:
בעשי"ת יסיים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמֶּֽלֶךְ הַמִּשְׁפָּט:
בכל השנה אם אמר המלך המשפט יצא וא"צ לחזור. ובעשי"ת אם טעה ואמר מלך אוהב צדקה ומשפט אם נזכר תוך כדי דבור אומר המלך המשפט. ואם לאחר כ"ד לא יאמר ואין מחזירין אותו.
וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶגַע תֺּאבֵד וְכָל־אֹיְבֶֽיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וּתְכַלֵם וְתַשְׁפִּילֵם וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה שׁוֹבֵר אֹיְבִים וּמַכְנִֽיעַ זֵדִים:
עַל־הַצַּדִּיקִים וְעַל־הַחֲסִידִים וְעַל־זִקְנֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל־פְּלֵיטַת (בֵּית) סוֹפְרֵיהֶם וְעַל־גֵּרֵי הַצֶּֽדֶק וְעָלֵֽינוּ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל־הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת וְשִׂים חֶלְקֵֽנוּ עִמָּהֶם וּלְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָֽחְנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים:
וְלִירוּשָׁלַֽיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב וְתִשְׁכּוֹן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּֽרְתָּ וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵֽינוּ בִּנְיַן עוֹלָם וְכִסֵּא דָוִד עַבְדֶּךָ, מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָֽיִם:
אֶת־צֶֽמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִֽיחַ וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶֽךָ, כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם וּמְצַפִּים לִישׁוּעָה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מַצְמִֽיחַ קֶֽרֶן יְשׁוּעָה:
אָב הָרַחֲמָן שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָֽתָּה וּמִלְּפָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵֽנוּ, חָנֵּֽנוּ וַעֲנֵֽנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָתֵֽנוּ* כִּי אַתָּה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה:
* תפלה שיתפלל על מזונו קודם כִּי אַתָּה:
תהלים קמ״האַתָּה הוּא יְהֺוָה הָאֱלֹהִים הַזָּן וּמְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִנִּים. הַטְרִפֵֽנִי לֶֽחֶם חֻקִּי וְהַמְצֵא לִי וּלְכָל בְּנֵי בֵיתִי מְזוֹנוֹתַי קֽוֹדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהֶם, בְּנַֽחַת וְלֹא בְצַֽעַר, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר, בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזָּיוֹן, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, מִשֶּֽׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה, וּמִשֶּֽׁפַע בְּרֵכָה עֶלְיוֹנָה, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶֽךָ וְלַעֲסוֹק בְּתוֹרָתֶֽךָ וּלְקַיֵּם מִצְוֺתֶֽיךָ. וְאַל תַּצְרִיכֵֽנִי לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם. וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב פּוֹתֵ֥חַ אֶת־יָדֶ֑ךָ וּמַשְׂבִּ֖יעַ לְכָל־חַ֣י רָצֽוֹן׃ וְכָתוּב הַשְׁלֵךְ עַל יְהֺוָה יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלכְּךָ:
רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל, וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ:
בראש חדש ובחול המועד אומרים זה:
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּֽיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵֽנוּ וּפִקְדוֹנֵֽנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ וְזִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קָדְשֶֽׁךָ וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵיטָה לְטוֹבָה לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּהחַג הַמַּצּוֹת הַזֶּהחַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה
זָכְרֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָקְדֵֽנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים, וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּֽנוּ, וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ, כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה:
שכח ולא אמר יעלה ויבא אם נזכר קודם שאמר יהיו לרצון חוזר ומתחיל רצה. ואפלו אם נזכר קודם שהתחיל מודים כיון שסים ברכת המחזיר שכינתו לציון צריך להתחיל רצה. אך אם נזכר קודם ברכת המחזיר שכינתו לציון אומרו שם ומסים ותחזינה עינינו וכו'. ואם לא נזכר עד לאחר יהיו לרצון וגו' חוזר לראש התפלה.
וְתֶחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן:
כשאומר מודים כורע ראשו וגופו כאגמון עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה. וכשהוא כורע יכרע במהירות בפעם אחת וכשהוא זוקף זוקף בנחת ראשו תחלה ואחר כך גופו שלא תהא עליו כמשאוי (שו"ע או"ח סי' קיג)
ו←נ מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד צוּר חַיֵּֽינוּ מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ עַל חַיֵּֽינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶֽךָ וְעַל־נִשְׁמוֹתֵֽינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ וְעַל־נִסֶּֽיךָ שֶׁבְּכָל־יוֹם עִמָּֽנוּ וְעַל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ וְטוֹבוֹתֶֽיךָ שֶׁבְּכָל־עֵת, עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר וְצָהֳרָֽיִם, הַטּוֹב כִּי לֹא־כָלוּ רַחֲמֶֽיךָ וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא־תַֽמּוּ חֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ:
כשיגיע שליח צבור למודים וכורע כל העם שוחין ואומרין הודאה קטנה המתחלת כמו כן במודים. שאין דרך העבד להודות לרבו ולומר לו אדוני אתה על ידי שליח אלא כל אדם צריך לקבל בפיו עול מלכות שמים ואם יקבל על ידי שליח אינה קבלה גמורה שיוכל להכחיש ולומר לא שלחתיו. (אבודרהם)
מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר יוֹצְרֵֽנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָֽנוּ וְקִיַּמְתָּֽנוּ כֵּן תְּחַיֵּֽינוּ וּתְקַיְּמֵֽנוּ וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵֽינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶֽׁךָ לִשְׁמוֹר חֻקֶּֽיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶֽךָ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם עַל שֶׁאָֽנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת:
בחנוכה ופורים אומרים על הנסים. שכח לומר על הנסים ונזכר קודם שאמר השם מברכת הטוב שמך אפילו אמר ברוך אתה חוזר ואומר על הנסים. אבל אם כבר סיים הברכה או שאמר ברוך א"י אינו חוזר (דה"ח תרפ"ב ותרצ"ג).
וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:
בחנוכה:
בִּימֵי מַתִּתְיָֽהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶֽךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶֽךָ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים עָמַֽדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם רַֽבְתָּ אֶת־רִיבָם דַּֽנְתָּ אֶת־דִּינָם נָקַֽמְתָּ אֶת־נִקְמָתָם מָסַֽרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶֽךָ וּלְךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶֽךָ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה וְאַחַר־כַּךְ בָּֽאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ וּפִנּוּ אֶת־הֵיכָלֶֽךָ וְטִהֲרוּ אֶת־מִקְדָּשֶֽׁךָ וְהִדְלִֽיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶֽׁךָ וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵֽלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל:
בפורים:
בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים מִנַּֽעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר הוּא־חֹֽדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז: וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת־מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֽוֹתָ לּוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת־בָּנָיו עַל־הָעֵץ:
וְעַל־כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵׂא שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד:
בעשי"ת:
וּכְתוֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶֽךָ:
אם שכח לומר וכתוב אם נזכר קודם שאמר השם מברכת הטוב חוזר ואם לא נזכר עד לאחר שאמר השם אינו חוזר כמו שנתבאר לעיל אצל זכרנו ומי כמוך. (דה"ח סי' תקפ"ב)
וְכֹל הַחַיִּים יוֹדֽוּךָ סֶּֽלָה וִיהַלְלוּ וְיבָרְכוּ אֶת־שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בְּאֱמֶת לְעוֹלָם כִּי טוֹב הָאֵל יְשׁוּעָתֵֽנוּ וְעֶזְרָתֵֽנוּ סֶֽלָה הָאֵל הַטּוֹב: ה←י בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת:
ברכת כהנים
שליח ציבור:
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ בָּרְכֵֽנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּֽשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶֽׁךָ כָּאָמוּר:
יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶֽךָ:
במדבר ו׳יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃
במדבר ו׳יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃
לאחר ברכת כהנים יאמרו הציבור:
אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶֽרֶת שָׁלוֹם:
שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה חַיִים חֵן וָחֶֽסֶד וְרַחֲמִים עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ, בָּרְכֵֽנוּ אָבִֽינוּ כֻּלָּֽנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ כִּי בְאוֹר פָּנֶֽיךָ נָתַֽתָּ לָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶֽסֶד וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם, וְטוֹב יִהְיֶה בְּעֵינֶֽיךָ לְבָרְכֵֽנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת־כָּל־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל־עֵת וּבְכָל־שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶֽךָ (בְּרוֹב עוֹז וְשָׁלוֹם).
בעשי"ת:
בְּסֵֽפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶֽיךָ אֲנַֽחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית־יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם:
בעשי"ת אומרים בספר חיים. ואם לא אמר כיון שסיים הברכה או רק בא"י אינו חוזר. ונ"ל דבזה ראוי לומר בספר תיכף כשסיים המברך את עמו ישראל בשלום קודם יהיו לרצון כיון שכבר גמר התפלה. (דהא לר"ת לעולם אומרים בסוף ברכה אפילו בדבר שאין מחזירין אלא דהחולקים סוברים כיון דא"צ לחזור א"כ הוי הפסק באמצע תפלה מה שאין כן כאן.) (חיי אדם כלל כ"ד סעי' כ"ה)
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם:
תהלים י״טיִֽהְי֥וּ לְרָצ֨וֹן אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃
תהלים ס׳אֱלֹהַי נְצוֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּוֹם וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶֽךָ וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶֽיךָ תִּרְדּוֹף נַפְשִׁי וְכָל הַקָמִים וְהַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם: (יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא תַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים וְשֶׁלֹּא אֶכְעֺס הַיּוֹם וְשֶׁלֹּא אַכְעִיסֶֽךָ וְתַצִּילֵנִי מִיֵּֽצֶר הָרָע וְתֵן בְּלִבִּי הַכְנָעָה וַעֲנָוָה. מַלְכֵּֽנוּ וֵאלֹהֵֽינוּ יַחֵד שִׁמְךָ בְּעוֹלָמֶֽךָ, בְּנֵה עִירְךָ, יַסֵּד בֵּיתֶֽךָ, וְשַׁכְלֵל הֵיכָלֶֽךָ. וְקַבֵּץ קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת, וּפְדֵה צֺאנֶֽךָ וְשַׂמַּח עֲדָתֶֽךָ.) עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן יְמִינֶֽךָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן תּוֹרָתֶֽךָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתֶֽךָ. לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִי׃
סגולה לומר פסוק המתחיל וגומר באות שמתחיל וגומר שמו
תהלים י״טיִֽהְי֥וּ לְרָצ֨וֹן אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃
עֹשֶׂה שָׁלוֹםהַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
מלאכי ג׳יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת: וְעָֽרְבָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה מִנְחַ֥ת יְהוּדָ֖ה וִירֽוּשָׁלִָ֑ם כִּימֵ֣י עוֹלָ֔ם וּכְשָׁנִ֖ים קַדְמֹנִיּֽוֹת׃
הַלֵּל
אלו ימים שאומרים בהם את הלל שלם (בחו"ל): יום א' דפסח (ב' ימים ראשונים של פסח), שבועות (ב' ימים של שבועות), ח' ימים של חג הסוכות עם שמיני עצרת (בחו"ל ט'), ח' ימים דחנוכה, והסימן הוא בבט"ח:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לִקְרֹא אֶת הַהַלֵּל:
תהלים קי״גהַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי יְהֹוָה. הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהֹוָה: יְהִ֤י שֵׁ֣ם יְהֹוָ֣ה מְבֹרָ֑ךְ מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם׃ מִמִּזְרַח־שֶׁ֥מֶשׁ עַד־מְבוֹא֑וֹ מְ֝הֻלָּ֗ל שֵׁ֣ם יְהֹוָֽה׃ רָ֖ם עַל־כָּל־גּוֹיִ֥ם יְהֹוָ֑ה עַ֖ל הַשָּׁמַ֣יִם כְּבוֹדֽוֹ׃ מִ֭י כַּיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הַֽמַּגְבִּיהִ֥י לָשָֽׁבֶת׃ הַֽמַּשְׁפִּילִ֥י לִרְא֑וֹת בַּשָּׁמַ֥יִם וּבָאָֽרֶץ׃ מְקִֽימִ֣י מֵעָפָ֣ר דָּ֑ל מֵֽ֝אַשְׁפֹּ֗ת יָרִ֥ים אֶבְיֽוֹן׃ לְהוֹשִׁיבִ֥י עִם־נְדִיבִ֑ים עִ֝֗ם נְדִיבֵ֥י עַמּֽוֹ׃ מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת. אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה. הַלְלוּיָהּ:
תהלים קי״דבְּצֵ֣את יִ֭שְׂרָאֵל מִמִּצְרָ֑יִם בֵּ֥ית יַ֝עֲקֹ֗ב מֵעַ֥ם לֹעֵֽז׃ הָיְתָ֣ה יְהוּדָ֣ה לְקָדְשׁ֑וֹ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל מַמְשְׁלוֹתָֽיו׃ הַיָּ֣ם רָ֭אָה וַיָּנֹ֑ס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן יִסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃ הֶֽ֭הָרִים רָקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃ מַה־לְּךָ֣ הַ֭יָּם כִּ֣י תָנ֑וּס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן תִּסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃ הֶֽ֭הָרִים תִּרְקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃ מִלִּפְנֵ֣י אָ֭דוֹן ח֣וּלִי אָ֑רֶץ מִ֝לִּפְנֵ֗י אֱל֣וֹהַּ יַעֲקֹֽב׃ הַהֹפְכִ֣י הַצּ֣וּר אֲגַם־מָ֑יִם חַ֝לָּמִ֗ישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָֽיִם׃
בר"ח ובחוה"מ פסח גם שני הימים האחרונים של פסח מדלגין זה:
תהלים קט״ולֹ֤א לָ֥נוּ יְהֹוָ֗ה לֹ֫א לָ֥נוּ כִּֽי־לְ֭שִׁמְךָ תֵּ֣ן כָּב֑וֹד עַל־חַ֝סְדְּךָ֗ עַל־אֲמִתֶּֽךָ׃ לָ֭מָּה יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִ֑ם אַיֵּה־נָ֝֗א אֱלֹהֵיהֶֽם׃ וֵֽאלֹהֵ֥ינוּ בַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֭ל אֲשֶׁר־חָפֵ֣ץ עָשָֽׂה׃ עֲֽ֭צַבֵּיהֶם כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב מַ֝עֲשֵׂ֗ה יְדֵ֣י אָדָֽם׃ פֶּֽה־לָ֭הֶם וְלֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ עֵינַ֥יִם לָ֝הֶ֗ם וְלֹ֣א יִרְאֽוּ׃ אָזְנַ֣יִם לָ֭הֶם וְלֹ֣א יִשְׁמָ֑עוּ אַ֥ף לָ֝הֶ֗ם וְלֹ֣א יְרִיחֽוּן׃ יְדֵיהֶ֤ם וְלֹ֬א יְמִישׁ֗וּן רַ֭גְלֵיהֶם וְלֹ֣א יְהַלֵּ֑כוּ לֹֽא־יֶ֝הְגּ֗וּ בִּגְרוֹנָֽם׃ כְּ֭מוֹהֶם יִהְי֣וּ עֹשֵׂיהֶ֑ם כֹּ֭ל אֲשֶׁר־בֹּטֵ֣חַ בָּהֶֽם׃ יִ֭שְׂרָאֵל בְּטַ֣ח בַּיהֹוָ֑ה עֶזְרָ֖ם וּמָגִנָּ֣ם הֽוּא׃ בֵּ֣ית אַ֭הֲרֹן בִּטְח֣וּ בַיהֹוָ֑ה עֶזְרָ֖ם וּמָגִנָּ֣ם הֽוּא׃ יִרְאֵ֣י יְ֭הֹוָה בִּטְח֣וּ בַיהֹוָ֑ה עֶזְרָ֖ם וּמָגִנָּ֣ם הֽוּא׃
תהלים קט״ויְהֹוָה֮ זְכָרָ֪נוּ יְבָ֫רֵ֥ךְ יְ֭בָרֵךְ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל יְ֝בָרֵ֗ךְ אֶת־בֵּ֥ית אַהֲרֹֽן׃ יְ֭בָרֵךְ יִרְאֵ֣י יְהֹוָ֑ה הַ֝קְּטַנִּ֗ים עִם־הַגְּדֹלִֽים׃ יֹסֵ֣ף יְהֹוָ֣ה עֲלֵיכֶ֑ם עֲ֝לֵיכֶ֗ם וְעַל־בְּנֵיכֶֽם׃ בְּרוּכִ֣ים אַ֭תֶּם לַיהֹוָ֑ה עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ הַשָּׁמַ֣יִם שָׁ֭מַיִם לַיהֹוָ֑ה וְ֝הָאָ֗רֶץ נָתַ֥ן לִבְנֵי־אָדָֽם׃ לֹ֣א הַ֭מֵּתִים יְהַֽלְלוּ־יָ֑הּ וְ֝לֹ֗א כָּל־יֹרְדֵ֥י דוּמָֽה׃ וַאֲנַחְנוּ | נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ:
בר"ח ובחוה"מ פסח גם שני הימים האחרונים של פסח מדלגין זה:
תהלים קט״זאָ֭הַבְתִּי כִּֽי־יִשְׁמַ֥ע יְהֹוָ֑ה אֶת־ק֝וֹלִ֗י תַּחֲנוּנָֽי׃ כִּֽי־הִטָּ֣ה אָזְנ֣וֹ לִ֑י וּבְיָמַ֥י אֶקְרָֽא׃ אֲפָפ֤וּנִי חֶבְלֵי־מָ֗וֶת וּמְצָרֵ֣י שְׁא֣וֹל מְצָא֑וּנִי צָרָ֖ה וְיָג֣וֹן אֶמְצָֽא׃ וּבְשֵֽׁם־יְהוָ֥ה אֶקְרָ֑א אָנָּ֥ה יְ֝הֹוָ֗ה מַלְּטָ֥ה נַפְשִֽׁי׃ חַנּ֣וּן יְהֹוָ֣ה וְצַדִּ֑יק וֵ֖אלֹהֵ֣ינוּ מְרַחֵֽם׃ שֹׁמֵ֣ר פְּתָאיִ֣ם יְהֹוָ֑ה דַּ֝לּוֹתִ֗י וְלִ֣י יְהוֹשִֽׁיעַ׃ שׁוּבִ֣י נַ֭פְשִׁי לִמְנוּחָ֑יְכִי כִּֽי־יְ֝הוָ֗ה גָּמַ֥ל עָלָֽיְכִי׃ כִּ֤י חִלַּ֥צְתָּ נַפְשִׁ֗י מִ֫מָּ֥וֶת אֶת־עֵינִ֥י מִן־דִּמְעָ֑ה אֶת־רַגְלִ֥י מִדֶּֽחִי׃ אֶ֭תְהַלֵּךְ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה בְּ֝אַרְצ֗וֹת הַֽחַיִּֽים׃ הֶ֭אֱמַנְתִּי כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר אֲ֝נִ֗י עָנִ֥יתִי מְאֹֽד׃ אֲ֭נִי אָמַ֣רְתִּי בְחָפְזִ֑י כָּֽל־הָאָדָ֥ם כֹּזֵֽב׃
תהלים קט״זמָֽה־ אָשִׁ֥יב לַיהֹוָ֑ה כָּֽל־תַּגְמוּל֥וֹהִי עָלָֽי׃ כּוֹס־יְשׁוּע֥וֹת אֶשָּׂ֑א וּבְשֵׁ֖ם יְהֹוָ֣ה אֶקְרָֽא׃ נְ֭דָרַי לַיהֹוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם נֶגְדָה־נָּ֝֗א לְכָל־עַמּֽוֹ׃ יָ֭קָר בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה הַ֝מָּ֗וְתָה לַחֲסִידָֽיו׃ אָֽנָּ֣ה יְהֹוָה֮ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ אֲֽנִי־עַ֭בְדְּךָ בֶּן־אֲמָתֶ֑ךָ פִּ֝תַּ֗חְתָּ לְמוֹסֵרָֽי׃ לְֽךָ־אֶ֭זְבַּח זֶ֣בַח תּוֹדָ֑ה וּבְשֵׁ֖ם יְהֹוָ֣ה אֶקְרָֽא׃ נְ֭דָרַי לַיהֹוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם נֶגְדָה־נָּ֝֗א לְכָל־עַמּֽוֹ׃ בְּחַצְרוֹת | בֵּית יְהֹוָה בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלָיִם, הַלְלוּיָהּ:
תהלים קי״זהַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים׃ כִּי גָבַר עָלֵינוּ | חַסְדּוֹ, וֶאֱמֶת יְהֹוָה לְעוֹלָם, הַלְלוּיָהּ:
דברי הימים א ט״זהוֹד֤וּ לַיהֹוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב - כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃
תהלים קי״חוהקהל אומרים: הוֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב - כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ יֹֽאמַר־נָ֥א יִשְׂרָאֵ֑ל - כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
תהלים קי״חיֹֽאמַר־נָ֥א יִשְׂרָאֵ֑ל - כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
דברי הימים א ט״זוהקהל אומרים: הוֹד֤וּ לַיהֹוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב - כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃ יֹֽאמְרוּ־נָ֥א בֵֽית־אַהֲרֹ֑ן - כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
תהלים קי״חיֹֽאמְרוּ־נָ֥א בֵֽית־אַהֲרֹ֑ן - כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
דברי הימים א ט״זוהקהל אומרים: הוֹד֤וּ לַיהֹוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב - כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃ יֹֽאמְרוּ־נָ֭א יִרְאֵ֣י יְהֹוָ֑ה - כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
תהלים קי״חיֹֽאמְרוּ־נָ֭א יִרְאֵ֣י יְהֹוָ֑ה - כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
דברי הימים א ט״זוהקהל אומרים: הוֹד֤וּ לַיהֹוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב - כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃
תהלים קי״חמִֽן־הַ֭מֵּצַ֥ר קָרָ֣אתִי יָּ֑הּ עָנָ֖נִי בַמֶּרְחָ֣ב יָֽהּ׃ יְהֹוָ֣ה לִ֭י לֹ֣א אִירָ֑א מַה־יַּעֲשֶׂ֖ה לִ֣י אָדָֽם׃ יְהֹוָ֣ה לִ֭י בְּעֹזְרָ֑י וַ֝אֲנִ֗י אֶרְאֶ֥ה בְשֹׂנְאָֽי׃ ט֗וֹב לַחֲס֥וֹת בַּיהֹוָ֑ה מִ֝בְּטֹ֗חַ בָּאָדָֽם׃ ט֗וֹב לַחֲס֥וֹת בַּיהֹוָ֑ה מִ֝בְּטֹ֗חַ בִּנְדִיבִֽים׃ כָּל־גּוֹיִ֥ם סְבָב֑וּנִי בְּשֵׁ֥ם יְ֝הֹוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם׃ סַבּ֥וּנִי גַם־סְבָב֑וּנִי בְּשֵׁ֥ם יְ֝הֹוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם׃ סַבּ֤וּנִי כִדְבוֹרִ֗ים דֹּ֭עֲכוּ כְּאֵ֣שׁ קוֹצִ֑ים בְּשֵׁ֥ם יְ֝הֹוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם׃ דַּחֹ֣ה דְחִיתַ֣נִי לִנְפֹּ֑ל וַ֖יהֹוָ֣ה עֲזָרָֽנִי׃ עָזִּ֣י וְזִמְרָ֣ת יָ֑הּ וַֽיְהִי־לִ֝֗י לִֽישׁוּעָֽה׃ ק֤וֹל רִנָּ֬ה וִֽישׁוּעָ֗ה בְּאָהֳלֵ֥י צַדִּיקִ֑ים יְמִ֥ין יְ֝הֹוָה עֹ֣שָׂה חָֽיִל׃ יְמִ֣ין יְ֭הֹוָה רוֹמֵמָ֑ה יְמִ֥ין יְ֝הֹוָה עֹ֣שָׂה חָֽיִל׃ לֹֽא אָמ֥וּת כִּי־אֶֽחְיֶ֑ה וַ֝אֲסַפֵּ֗ר מַֽעֲשֵׂ֥י יָֽהּ׃ יַסֹּ֣ר יִסְּרַ֣נִּי יָּ֑הּ וְ֝לַמָּ֗וֶת לֹ֣א נְתָנָֽנִי׃ פִּתְחוּ־לִ֥י שַׁעֲרֵי־צֶ֑דֶק אָֽבֹא־בָ֝ם אוֹדֶ֥ה יָֽהּ׃ זֶֽה־הַשַּׁ֥עַר לַיהֹוָ֑ה צַ֝דִּיקִ֗ים יָבֹ֥אוּ בֽוֹ׃ א֭וֹדְךָ כִּ֣י עֲנִיתָ֑נִי וַתְּהִי־לִ֝֗י לִֽישׁוּעָֽה׃ א֭וֹדְךָ כִּ֣י עֲנִיתָ֑נִי וַתְּהִי־לִ֝֗י לִֽישׁוּעָֽה׃ אֶ֭בֶן מָאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים הָ֝יְתָ֗ה לְרֹ֣אשׁ פִּנָּֽה׃ אֶ֭בֶן מָאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים הָ֝יְתָ֗ה לְרֹ֣אשׁ פִּנָּֽה׃ מֵאֵ֣ת יְ֭הֹוָה הָ֣יְתָה זֹּ֑את הִ֖יא נִפְלָ֣את בְּעֵינֵֽינוּ׃ מֵאֵ֣ת יְ֭הֹוָה הָ֣יְתָה זֹּ֑את הִ֖יא נִפְלָ֣את בְּעֵינֵֽינוּ׃ זֶה־הַ֭יּוֹם עָשָׂ֣ה יְהֹוָ֑ה נָגִ֖ילָה וְנִשְׂמְחָ֣ה בֽוֹ׃ זֶה־הַ֭יּוֹם עָשָׂ֣ה יְהֹוָ֑ה נָגִ֖ילָה וְנִשְׂמְחָ֣ה בֽוֹ׃
תהלים קי״חאָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א אָֽנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הוֹשִׁיעָה נָּֽא׃
אָנָּא יְהֹוָה הַצְלִיחָה נָּא: אָנָּא יְהֹוָה הַצְלִיחָה נָּא:
תהלים קי״חבָּר֣וּךְ הַ֭בָּא בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה בֵּ֝רַֽכְנוּכֶ֗ם מִבֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ בָּר֣וּךְ הַ֭בָּא בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה בֵּ֝רַֽכְנוּכֶ֗ם מִבֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ אֵ֤ל יְהֹוָה֮ וַיָּ֪אֶר לָ֥נוּ אִסְרוּ־חַ֥ג בַּעֲבֹתִ֑ים עַד־קַ֝רְנ֗וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ׃ אֵ֤ל יְהֹוָה֮ וַיָּ֪אֶר לָ֥נוּ אִסְרוּ־חַ֥ג בַּעֲבֹתִ֑ים עַד־קַ֝רְנ֗וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ׃ אֵלִ֣י אַתָּ֣ה וְאוֹדֶ֑ךָּ אֱ֝לֹהַ֗י אֲרוֹמְמֶֽךָּ׃ אֵלִ֣י אַתָּ֣ה וְאוֹדֶ֑ךָּ אֱ֝לֹהַ֗י אֲרוֹמְמֶֽךָּ׃ הוֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ הוֹד֤וּ לַיהֹוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃
יְהַלְלוּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ. וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ. וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִישׁוֹרְרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת. וּלְשִׁמְךָ נָּאֶה לְזַמֵּר. כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת:
יש נוהגין לומר בר"ח אחר הלל פסוק זה וטוב לאריכות ימים:
בראשית כ״דוְאַבְרָהָ֣ם זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַיָי בֵּרַ֥ךְ אֶת־אַבְרָהָ֖ם בַּכֹּֽל׃
זְבַדְיָה יִשְׁמְרֵנוּ וִיחַיֵּנוּ, כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ, אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֲשֶׁר בְּיָדְךָ נֶפֶשׁ כָּל חָי אָמֵן: ג"פ:
בראש חודש וביום טוב ובחול המועד אומר החזן קדיש שלם ובחנוכה חצי קדיש, וקורין בר"ח ד' גברי ואחר קריאת התורה חצי קדיש, אשרי ובא לציון ואין אומרים למנצח, חצי קדיש וחולצין התפילין ומתפללין מוסף ובחזרת הש"ץ אמרים קדושת כתר:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵה, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא. לְעֵלָּא (בעשי"ת וּלְעֵלָּא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן:
עד כאן אומרים בחנוכה
תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא, וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ
בתענית ציבור ובעשי"ת אומרים כאן אבינו מלכנו. גודל מעלת אבינו מלכנו הובא בספרים. ויסדה רבי עקיבא. ונתקן כנגד ברכות אמצעיות דתפלת י"ח דחול. ולפי שיש בו מעין י"ח אין אומרים בשבת.
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ חָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ:
בעשי"ת:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ חַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ שָׁנָה טוֹבָה:
בתענית ציבור:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ בָּרֵךְ עָלֵֽינוּ שָׁנָה טוֹבָה:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ בַּטֵּל מֵעָלֵֽינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ בַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאֵֽינוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הָפֵר עֲצַת אוֹיְבֵֽינוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵֽינוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ סְתוֹם פִּיּוֹת מַשְׂטִינֵֽנוּ וּמְקַטְרִיגֵֽנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ כַּלֵּה דֶּֽבֶר וְחֶֽרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּשְׁמַד מִבְּנֵי בְרִיתֶֽךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶֽךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ סְלַח וּמְחַל לְכָל עֲוֹנוֹתֵֽינוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ מְחוֹק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵֽינוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הַחֲזִירֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּֽךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ קְרַע רֹֽעַ גְּזַר דִּינֵֽנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ זָכְרֵֽנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶֽיךָ:
בעשרת ימי תשובה:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ כָּתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר חַיִּים טוֹבִים:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ כָּתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ כָּתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ כָּתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר זְכֻיּוֹת:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ כָּתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר סְלִיחָה וּמְחִילָה:
בתענית ציבור
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ זָכְרֵֽנוּ לְחַיִּים טוֹבִים:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ זָכְרֵֽנוּ לִגְאֻלָּה וִישׁוּעָה:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ זָכְרֵֽנוּ לְפַרְנָסָה וְכַלְכָּלָה:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ זָכְרֵֽנוּ לִזְכֻיּוֹת:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ זָכְרֵֽנוּ לִסְלִיחָה וּמְחִילָה:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הַצְמַח לָֽנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הָרֵם קֶֽרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הָרֵם קֶֽרֶן מְשִׁיחֶֽךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ מַלֵּא יָדֵֽינוּ מִבִּרְכוֹתֶֽיךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ מַלֵּא אֲסָמֵֽינוּ שָׂבָע:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ פְּתַח שַׁעֲרֵי שָׁמַֽיִם לִתְפִלָּתֵֽנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ זָכוֹר כִּי עָפָר אֲנָֽחְנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ נָא אַל תְּשִׁיבֵֽנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶֽיךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ חֲמוֹל עָלֵֽינוּ וְעַל עוֹלָלֵֽינוּ וְטַפֵּֽנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַֽעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶֽׁךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַֽעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶֽךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַֽעַן בָּאֵי בָאֵשׁ וּבַמַּֽיִם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶֽךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ נְקוֹם לְעֵינֵֽינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶֽיךָ הַשָּׁפוּךְ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ אִם לֺא לְמַעֲנֵֽנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַֽעַן רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵֽינוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ וַעֲנֵֽנוּ כִּי אֵין בָּֽנוּ מַעֲשִׂים עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ צְדָקָה וָחֶֽסֶד וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ:
תַּחֲנוּן
טעם נכון למה נתקן הוידוי בלשון רבים כי היה צריך לומר אשמתי בגדתי וכו'. אך העניין הוא שמלבד מה שנענש האדם על חטאיו גם הוא נענש על חברו מטעם הערבות כי כל ישראל הם גוף אחד כלול מאיברים רבים. אם כן לזה ראוי לאדם שיתוודה בלשון רבים כדי שיתוודה גם על חברו. (שער הכונות)
אֱלֺהֵֽינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּֽתֵֽנוּ, וְאַל־תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֺא חָטָֽאנוּ אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ חָטָֽאנוּ:
אָשַֽׁמְנוּ. בָּגַֽדְנוּ. גָּזַֽלְנוּ. דִּבַּֽרְנוּ דֹּֽפִי. הֶעֱוִֽינוּ. וְהִרְשַֽׁעְנוּ. זַֽדְנוּ. חָמַֽסְנוּ. טָפַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר. יָעַֽצְנוּ רָע. כִּזַּֽבְנוּ. לַֽצְנוּ. מָרַֽדְנוּ. נִאַֽצְנוּ. סָרַֽרְנוּ. עָוִֽינוּ. פָּשַֽׁעְנוּ. צָרַֽרְנוּ. קִשִּֽׁינוּ עֹֽרֶף. רָשַֽׁעְנוּ. שִׁחַֽתְנוּ. תִּעַֽבְנוּ. תָּעִֽינוּ. תִּעְתָּֽעְנוּ:
נחמיה ט׳סַֽרְנוּ מִמִּצְוֹתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֺא שָֽׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּ֣ה צַדִּ֔יק עַ֖ל כָּל־הַבָּ֣א עָלֵ֑ינוּ כִּֽי־אֱמֶ֥ת עָשִׂ֖יתָ וַאֲנַ֥חְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃
אֵל אֶֽרֶךְ־אַפַּֽיִם אַתָּה. וּבַֽעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵֽאתָ. וְדֶֽרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵֽיתָ: גְּדֻלַּת רַחֲמֶֽיךָ וַחֲסָדֶֽיךָ. תִּזְכֺּר הַיּוֹם וּבְכָל־יוֹם לְזֶֽרַע יְדִידֶֽיךָ: תֵּֽפֶן אֵלֵֽינוּ בְּרַחֲמִים. כִּי אַתָּה הוּא בַּֽעַל הָרַחֲמִים: בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶֽיךָ נְקַדֵּם. כְּהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּֽדֶם: מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב. כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב: וּבְצֵל כְּנָפֶֽיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן. כְּיוֹם וַיֵֽרֶד יְהֺוָה בֶּעָנָן: תַּעֲבֺר עַל־פֶּֽשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם. כְּיוֹם וַַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם: תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵֽנוּ וְתַקְשִׁיב מֶֽנוּ מַאֲמַר. כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה, וְשָׁם נֶאֱמַר:
קהל וש"ץ:
וַיַּעֲבֹר יְהֺוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:
יְהֺוָה יְהֺוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב־חֶֽסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה:
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ: סְלַח־לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי־חָטָֽאנוּ. מְחַל־לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי־פָשָֽׁעְנוּ: כִּי־אַתָּה אֲדֺנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב־חֶֽסֶד לְכָל־קוֹרְאֶֽיךָ:
כשנופל על פניו יש נוהגים להטות על צד ימין משום דכתיב שויתי ה' לנגדי תמיד. ויש נוהגים להטות על צד שמאל משום דהסבת שמאל שמה הסבה הלכך באותו צד שהוא נראה כבן מלך צריך ליכנע לפני המקום. וכבר נהגו ליפול בשחרית על צד ימין ובמנחה על צד שמאל.
וַיֹּֽאמֶר דָּוִד אֶל־גָּד צַר־לִי מְאֹד נִפְּלָה־נָּא בְיַד־יְהֹוָה כִּי־רַבִּים רַחֲמָיו וּבְיַד־אָדָם אַל־אֶפֹּֽלָה:
רַחוּם וְחַנּוּן חָטָֽאתִי לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלַי וְקַבֵּל תַּחֲנוּנָי:
תהלים ו׳יְהֹוָה אַל־בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵֽנִי וְאַל־בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵֽנִי: חָנֵּ֥נִי יְהֹוָה֮ כִּ֤י אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי רְפָאֵ֥נִי יְהֹוָ֑ה כִּ֖י נִבְהֲל֣וּ עֲצָמָֽי׃ וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד וְאַתָּה יְהֹוָה עַד־מָתָי: שׁוּבָ֣ה יְ֭הֹוָה חַלְּצָ֣ה נַפְשִׁ֑י ה֝וֹשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ׃ כִּי אֵין בַּמָּֽוֶת זִכְרֶךָ בִּשְׁאוֹל מִי־יוֹדֶה לָּךְ: יָגַֽעְתִּי־בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְכָל־לַֽיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה: עָשְׁשָׁה מִכַּֽעַס עֵינִי עָתְקָה בְּכָל־צוֹרְרָי: סֽוּרוּ מִמֶּֽנִּי כָּל־פֹּֽעֲלֵי אָוֶן כִּי־שָׁמַע יְהֹוָה קוֹל בִּכְיִי: שָׁמַ֣ע יְ֭הֹוָה תְּחִנָּתִ֑י יְ֝הֹוָ֗ה תְּֽפִלָּתִ֥י יִקָּֽח׃ יֵבֽשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל־אֹיְבָי יָשֻֽׁבוּ יֵבֽשׁוּ רָֽגַע:
בשני וחמישי יאמר והוא רחום. בשאר ימים שאומרים בהם תחנון יאמר שומר ישראל.
נוהגים להרבות בתחנונים בשני וחמישי משום דאמרינן במדרש דמרע"ה עלה בחמישי לקבל לוחות אחרונות וירד בשני. ואומרים והוא רחום. ויש במדרש דג' זקנים תקנוהו. שתפשם מלך אחד ונתנם בג' ספינות בלא מנהיג. ושלחם לים ונתפזרו למרחקים. ולמקום שבאו הציר להם מאד ועמדו בתפלה וכל אחד יסד מקצת. ובכל חלק י"ח שמות כנגד תפלת י"ח. וימת אותו מלך שהציר להם בתחלואים רעים. ושלחו תפלתם בכל תפוצות ישראל לאמרה בשני וחמישי (ע"פ מחזור מכל השנה)
תהלים מ׳וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא־יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא־יָעִיר כָּל־חֲמָתוֹ: אַתָּ֤ה יְהֹוָ֗ה לֹא־תִכְלָ֣א רַחֲמֶ֣יךָ מִמֶּ֑נִּי חַסְדְּךָ֥ וַ֝אֲמִתְּךָ֗ תָּמִ֥יד יִצְּרֽוּנִי׃ הוֹשִׁיעֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ וְקַבְּצֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: אִם־עֲוֺנוֹת תִּשְׁמָר־יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: כִּי־עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַֽעַן תִּוָּרֵא: לֺא כַחֲטָאֵֽינוּ תַּעֲשֶׂה־לָּֽנוּ וְלֹא כַעֲוֺנֹתֵֽינוּ תִּגְמֹל עָלֵֽינוּ: אִם־עֲוֺנֵֽינוּ עָֽנוּ בָֽנוּ יְהֹוָה עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ: זְכָר־רַחֲמֶֽיךָ יְהֹוָה וַחֲסָדֶֽיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה: יַעֲנֵֽנוּ יְהֹוָה בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגְּבֵֽנוּ שֵׁם אֱלֺהֵי יַעֲקֹב: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ: אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ וַעֲנֵֽנוּ כִּי אֵין בָּֽנוּ מַעֲשִׂים עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ צְדָקָה כְּרוֹב רַחֲמֶֽיךָ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ: אֲדוֹנֵֽינוּ אֱלֺהֵֽינוּ שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵֽינוּ וּזְכָר־לָֽנוּ אֶת־בְּרִית אֲבוֹתֵֽינוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ:
וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֺהֵֽינוּ אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתָ אֶת־עַמְּךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם בְּיָד חֲזָקָה וַתַּֽעַשׂ־לְךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה חָטָֽאנוּ רָשָֽׁעְנוּ: אֲדֹנָי כְּכָל־צִדְקֹתֶֽיךָ יָֽשָׁב־נָא אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ מֵעִירְךָ יְרוּשָׁלַֽםִ הַר־קָדְשֶֽׁךָ כִּי בַחֲטָאֵֽינוּ וּבַעֲוֺנוֹת אֲבֹתֵֽינוּ יְרוּשָׁלַֽםִ וְעַמְּךָ לְחֶרְפָּה לְכָל־סְבִיבֹתֵֽינוּ: וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֺהֵֽינוּ אֶל־תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל־תַּחֲנוּנָיו וְהָאֵר פָּנֶֽיךָ עַל־מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַֽעַן אֲדֹנָי:
ישעיהו ס״דהַטֵּה אֱלֺהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמוֹתֵֽינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר־נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ כִּי לֺא עַל־צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ כִּי עַל־רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה אֲדֹנָי סְלָֽחָה אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל־תְּאַחַר: לְמַעַנְךָ אֱלֺהַי כִּי־שִׁמְךָ נִקְרָא עַל־עִירְךָ וְעַל־עַמֶּֽךָ: אָבִֽינוּ אָב הָרַחֲמָן הַרְאֵֽנוּ אוֹת לְטוֹבָה וְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵֽינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ: יַכִּֽירוּ וְיֵדְעוּ כָּל־הַגּוֹיִם כִּי אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ: וְעַתָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אָבִ֣ינוּ אָ֑תָּה אֲנַ֤חְנוּ הַחֹ֙מֶר֙ וְאַתָּ֣ה יֹצְרֵ֔נוּ וּמַעֲשֵׂ֥ה יָדְךָ֖ כֻּלָּֽנוּ׃ הוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ: חֽוּסָה יְהֹוָה עַל־עַמֶּֽךָ וְאַל־תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל־בָּם גּוֹיִם: לָֽמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה (נָא) אֱלֺהֵיהֶם: יָדַֽעְנוּ יְהֺוָה כִּי חָטָֽאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵֽנוּ אֶלָּא שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד־לָֽנוּ בְּעֵת צָרָה: יָדַֽעְנוּ כִּי אֵין בָּֽנוּ מַעֲשִׂים צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ: כְּרַחֵם אָב עַל־בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ: חֲמוֹל עַל עַמֶּֽךָ רַחֵם עַל נַחֲלָתֶֽךָ חֽוּסָה־נָּא כְּרוֹב רַחֲמֶֽיךָ חָנֵּֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ וַעֲנֵֽנוּ כִּי לְךָ יְהֹוָה הַצְּדָקָה עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת:
הַבֶּט־נָא רַחֶם־נָא וְהוֹשִֽׁיעָה־נָא צֹאן מַרְעִיתֶֽךָ וְאַל יִמְשָׁל־בָּֽנוּ קֶֽצֶף כִּי לְךָ יְהֹוָה הַיְשׁוּעָה: בְּךָ תוֹחַלְתֵּֽנוּ אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת אָנָּא סְלַח־נָא כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָֽתָּה:
אָנָּא מֶֽלֶךְ חַנוּן וְרַחוּם זְכוֹר וְהַבֵּט לִבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים וְתֵרָאֶה לְפָנֶֽיךָ עֲקֵדַת יָחִיד וּלְמַֽעַן יִשְׂרָאֵל אָבִֽינוּ: אַל־תַּעַזְבֵֽנוּ אָבִֽינוּ וְאַל־תִּטְּשֵֽׁנוּ מַלְכֵּֽנוּ וְאַל־תִּשְׁכָּחֵֽנוּ יוֹצְרֵֽנוּ וְאַל־תַּֽעַשׁ עִמָּֽנוּ כָּלָה בְּגָלוּתֵֽנוּ כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה:
תהלים קי״חאֵין כָּמֽוֹךָ חַנּוּן וְרַחוּם יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ אֵין כָּמֽוֹךָ אֵל אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת: הוֹשִׁיעֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים מֵרַֽעַשׁ וּמֵרֺֽגֶז הַצִּילֵֽנוּ: זְכֺר לַעֲבָדֶֽיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אַל־תֵּֽפֶן אֶל־קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל־רִשְׁעוֹ וְאֶל־חַטָּאתוֹ: שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּֽךָ: וְהָסֵר מִמֶּֽנּוּ מַכַּת הַמָּֽוֶת כִּי רַחוּם אָֽתָּה: כִּי כֵן דַּרְכֶּֽךָ עֹשֶׂה חֶֽסֶד חִנָּם בְּכָל־דּוֹר וָדוֹר: חֽוּסָה יְהֹוָה עַל־עַמֶּֽךָ וְהַצִּילֵֽנוּ מִזַּעְמֶֽךָ: וְהָסֵר מִמֶּֽנּוּ מַכַּת הַמַּגֵּפָה וּגְזֵרָה קָשָׁה כִּי אַתָּה שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בּֽשֶׁת הַפָּנִים: מַה־נִּתְאוֹנֵן וּמַה־נֹּאמַר מַה־נְּדַבֵּר וּמַה־נִּצְטַּדָּק: נַחְפְּשָׂה דְרָכֵֽינוּ וְנַחְקֺֽרָה וְנָשֽׁוּבָה אֵלֶֽיךָ כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים: אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א אָֽנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ אָֽנָּא יְהֹוָה עֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵֽנוּ: לְךָ יְהֹוָה חִכִּֽינוּ לְךָ יְהֹוָה קִוִּינוּ לְךָ יְהֹוָה נְיַחֵל אַל תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּֽנוּ כִּי נָאֲמוּ גוֹיִם אָבְדָה תִקְוָתָם: כָּל־בֶּֽרֶךְ לְךָ תִכְרַע וְכָל־קוֹמָה לְפָנֶֽיךָ לְבַד תִּשְׁתַּחֲוֶה:
דברים ו׳הַפּוֹתֵֽחַ יָד בִּתְשׁוּבָה לְקַבֵּל פּוֹשְׁעִים וְחַטָּאִים נִבְהֲלָה נַפְשֵֽׁנוּ מֵרוֹב עִצְּבוֹנֵֽנוּ אַל־תִּשְׁכָּחֵֽנוּ נֶֽצַח קֽוּמָה וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ: אַל־תִּשְׁפּוֹךְ חֲרוֹנְךָ עָלֵֽינוּ כִּי אֲנַֽחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶֽךָ: אֵל הַבִּֽיטָה דַּל כְּבוֹדֵֽנוּ בַּגּוֹיִם וְשִׁקְּצֽוּנוּ כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה: עַד־מָתַי עֻזְּךָ בַּשְּׁבִי וְתִפְאַרְתְּךָ בְּיַד־צָר: עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ וְהוֹשִׁעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ: אַל־יִמְעֲטוּ לְפָנֶֽיךָ תְּלָאוֹתֵֽינוּ: מַהֵר יְקַדְּמֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ בְּעֵת צָרוֹתֵֽינוּ, לֺא לְמַעֲנֵֽנוּ אֶלָּא לְמַעַנְךָ פְעַל, וְאַל תַּשְׁחִית אֶת־זֵֽכֶר שְׁאֵרִיתֵֽנוּ, כִּי לְךָ מְיַחֲלוֹת עֵינֵֽינוּ כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנוּן וְרַחוּם אָֽתָּה: וּזְכוֹר עֵדוּתֵֽנוּ בְּכָל־יוֹם תָּמִיד אוֹמְרִים פַּעֲמַֽיִם בְּאַהֲבָה: שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה אֶחָֽד׃
יְהֹוָה אֱלֺהֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּֽךָ:
הַבֵּט מִשָּׁמַֽיִם וּרְאֵה כִּי הָיִֽינוּ לַֽעַג וָקֶֽלֶס בַּגּוֹיִם: נֶחְשַֽׁבְנוּ כַּצֹּאן לָטֶֽבַח יוּבָל, לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד וּלְמַכָּה וּלְחֶרְפָּה: וּבְכָל־זֹאת שִׁמְךָ לֺא שָׁכָֽחְנוּ נָא אַל־תִּשְׁכָּחֵֽנוּ:
יְהֹוָה אֱלֺהֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּֽךָ:
זָרִים אוֹמְרִים אֵין תּוֹחֶֽלֶת וְתִקְוָה: חוֹן אוֹם לְשִׁמְךָ מְקַוֶּה: טָהוֹר, יְשׁוּעָתֵֽנוּ קָרְבָה, יָגַֽעְנוּ וְלֺא הֽוּנַח־לָֽנוּ: רַחֲמֶֽיךָ יִכְבְּשׁוּ אֶת־כַּעַסְךָ מֵעָלֵֽינוּ: אָנָּא שׁוּב מֵחֲרוֹנְךָ וְרַחֵם סְגֻלָּה אֲשֶׁר בָּחָֽרְתָּ:
יְהֹוָה אֱלֺהֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּֽךָ:
חֽוּסָה יְהֹוָה עָלֵֽינוּ בְּרַחֲמֶֽיךָ, וְאַל תִּתְּנֵֽנוּ בִּידֵי אַכְזָרִים: לָֽמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה־נָא אֱלֺהֵיהֶם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ חֶֽסֶד וְאַל תְּאַחַר: אָנָּא שׁוּב מֵחֲרוֹנְךָ וְרַחֵם סְגֻלָּה אֲשֶׁר בָּחָֽרְתָּ:
יְהֹוָה אֱלֺהֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּֽךָ:
קוֹלֵֽנוּ תִשְׁמַע וְתָחוֹן וְאַל־תִּטְּשֵֽׁנוּ בְּיַד אֹיְבֵֽינוּ לִמְחוֹת אֶת־שְׁמֵֽנוּ: זְכוֹר אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַֽיִם אַרְבֶּה אֶת־זַרְעֲכֶם וְעַתָּה נִשְׁאַֽרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה: וּבְכָל־זֹאת שִׁמְךָ לֺא שָׁכָֽחְנוּ נָא אַל תִּשְׁכָּחֵֽנוּ:
יְהֹוָה אֱלֺהֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּֽךָ:
עָזְרֵֽנוּ אֱלֺהֵי יִשְׁעֵֽנוּ עַל־דְּבַר כְּבוֹד־שְׁמֶֽךָ וְהַצִּילֵֽנוּ וְכַפֵּר עַל־חַטֹּאתֵֽינוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ:
יְהֹוָה אֱלֺהֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּֽךָ:
שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְאַל יֹאבַד יִשְׂרָאֵל הָאֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל:
שׁוֹמֵר גּוֹי אֶחָד שְׁמוֹר שְׁאֵרִית עַם אֶחָד וְאַל יֹאבַד גּוֹי אֶחָד הַמְיַחֲדִים שִׁמְךָ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ יְהֹוָה אֶחָד:
שׁוֹמֵר גּוֹי קָדוֹשׁ שְׁמוֹר שְׁאֵרִית עַם קָדוֹשׁ וְאַל יֹאבַד גּוֹי קָדוֹשׁ הַמְשַׁלְּשִׁים בְּשָׁלשׁ קְדֻשּׁוֹת לְקָדוֹשׁ:
מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים הִתְרַצֶּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר: אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ וַעֲנֵֽנוּ כִּי אֵין בָּֽנוּ מַעֲשִׂים עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ צְדָקָה וָחֶֽסֶד וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ:
תהלים כ״הוַאֲנַֽחְנוּ לֺא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ: זְכֹר־רַחֲמֶ֣יךָ יְ֭הֹוָה וַחֲסָדֶ֑יךָ כִּ֖י מֵעוֹלָ֣ם הֵֽמָּה׃ יְהִֽי־חַסְדְּךָ֣ יְהֹוָ֣ה עָלֵ֑ינוּ כַּ֝אֲשֶׁ֗ר יִחַ֥לְנוּ לָֽךְ׃ אַֽל־תִּזְכָּר־לָנוּ֮ עֲוֺנֹ֪ת רִאשֹׁ֫נִ֥ים מַ֭הֵר יְקַדְּמ֣וּנוּ רַחֲמֶ֑יךָ כִּ֖י דַלּ֣וֹנוּ מְאֹֽד׃ עֶ֭זְרֵנוּ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ חָנֵּֽנוּ יְהֹוָה חָנֵּֽנוּ כִּי־רַב שָׂבַֽעְנוּ בוּז: בְּרֺֽגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר: בְּרֹֽגֶז עַקֵדָה תִּזְכּוֹר, בְּרֹֽגֶז תְּמִימוֹת תִּזְכּוֹר: יְהֹוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ׃ כִּי־ה֖וּא יָדַ֣ע יִצְרֵ֑נוּ זָ֝כ֗וּר כִּי־עָפָ֥ר אֲנָֽחְנוּ׃ עָזְרֵֽנוּ אֱלֺהֵי יִשְׁעֵֽנוּ עַל־דְּבַר כְּבוֹד־שְׁמֶֽךָ וְהַצִּילֵֽנוּ וְכַפֵּר עַל־חַטֹּאתֵֽינוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ:
חֲצִי קַדִּישׁ
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא:
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא
לְעֵֽלָּא מִן כָּלוּלְעֵֽלָּא מִכָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן:
קְרִיאַת הַתּוֹרָה
אין אומרים אא"א לא בר"ח ולא בע"פ ולא בערב יו"כ ולא בחנוכה ולא בשני ימים של פורים קטן וגדול. ויש נוהגים שאין אומרים אותו בכל יום שאין אומרים בו תחנון. אין אומרים אא"א בבית האבל. וצריך לאומרו מעומד.
אֵל אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּמָלֵא רַחֲמִים, אַל־תַּסְתֵּר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנוּ: חֽוּסָה יְהֹוָה עַל־יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ וְהַצִּילֵֽנוּ מִכָּל־רָע: חָטָֽאנוּ לְךָ אָדוֹן, סְלַח נָא כְּרוֹב רַחֲמֶֽיךָ אֵל:
משה רבינו ונביאים שעמו תקנו שיהו קורין בתורה בשני וחמישי. כדי שלא ישהו ישראל שלשה ימים בלא תורה. ושני וחמישי הם ימי רצון. שבשני עלה משרע"ה לקבל לוחות אחרונים וירד בחמישי. ומתקנת עזרא שיהו קורין תלתא גברי. וכשמוציאין ס"ת צריך לנהוג בו כבוד הרבה ויביט בו משעה שמוציאין אותו מהארון עד שמניחין אותו במקומו. ולא ידבר דברים ושיחה בטילה. כי זה הוא ביזוי התורה. (דה"ח)
כשפותחין הארון הקדוש אומרים זה:
במדבר י׳וַיְהִ֛י בִּנְסֹ֥עַ הָאָרֹ֖ן וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֑ה קוּמָ֣ה יְהֹוָ֗ה וְיָפֻ֙צוּ֙ אֹֽיְבֶ֔יךָ וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ מִפָּנֶֽיךָ׃ כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלָֽםִ: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ:
איתא בזהר (ויקהל דף ר"ו.) אר"ש כד מפקין ס"ת בצבורא למקרי ביה מפתחי תרעי דשמיא דרחמין ומעוררין את האהבה לעילא ואיבעי ליה לבר נש למימר הכי:
בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ, יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלָם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ וּלְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ וּלְקַבֵּל צְלוֹתָֽנָא בְּרַחֲמִין, יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּתָא, וְלֶהֱוֵי אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיַת כָּל דִּי לִי וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא, אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא, אַנְתְּ הוּא דְּשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא, אֲנָא עַבְדָּא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּסָגִֽידְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמֵּהּ דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכָל עִדָּן וְעִדָּן, לָא עַל אֱנָשׁ רָחִיצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סָמִיכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשׁוֹט, וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט, וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּא לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשׁוֹט, בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן, יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי, וְלִבָּא דְכָל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם:
שליח ציבור:
תהלים ל״דגַּדְּל֣וּ לַיהֹוָ֣ה אִתִּ֑י וּנְרוֹמְמָ֖ה שְׁמ֣וֹ יַחְדָּֽו׃
והקהל עונים:
דברי הימים א כ״טלְךָ֣ יְ֠הֹוָה הַגְּדֻלָּ֨ה וְהַגְּבוּרָ֤ה וְהַתִּפְאֶ֙רֶת֙ וְהַנֵּ֣צַח וְהַה֔וֹד כִּי־כֹ֖ל בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֑רֶץ לְךָ֤ יְהֹוָה֙ הַמַּמְלָכָ֔ה וְהַמִּתְנַשֵּׂ֖א לְכֹ֥ל לְרֹֽאשׁ׃ רֽוֹמְמ֡וּ יְהֹ֘וָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽ֭הִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹ֥ם רַגְלָ֗יו קָד֥וֹשׁ הֽוּא׃ רֽוֹמְמ֡וּ יְהֹ֘וָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְ֭הִֽשְׁתַּחֲווּ לְהַ֣ר קָדְשׁ֑וֹ כִּֽי־קָ֝ד֗וֹשׁ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
אָב הָרַחֲמִים הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכֹּר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵֽינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵֽצֶר הָרָע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחוֹן אוֹתָֽנוּ לִפְלֵטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵֽינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים:
חזן:
וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵֽינוּ בִּזְמַן קָרוֹב וְיָחוֹן פְּלֵטָתֵֽנוּ וּפְלֵטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן, הַכֹּל הָבוּ גֹֽדֶל לֵאלֺהֵֽינוּ וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה, כֹּהֵן קְרָב, יַעֲמֹד (פב"פ) הַכֹּהֵן, בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ:
והקהל עונים:
דברים ד׳וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
כשקורין אותו לתורה יאמר זה:
בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ:
קהל ועולה:
בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
ויאמר העולה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּֽחַר בָּֽנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָֽתַן לָֽנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה נוֹתֵן הַתּוֹרָה:
לאחר הקריאה מברך:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָֽתַן לָֽנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵֽנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה נוֹתֵן הַתּוֹרָה:
ארבעה צריכים להודות יורדי הים כשעלו ממנה והולכי מדברות כשיגיעו ליישוב ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא. ואומרה על הס"ת לאחר ברכה אחרונה. אם איחר יש לו תשלומין לברך כל זמן שירצה ונכון שלא לאחר שלשה ימים (שו"ע או"ח ריט).
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגְּמָלַֽנִי כָּל טוֹב:
והקהל עונים:
מִי שֶׁגְּמָלְךָ טוֹב הוּא יִגְמָלְךָ כָּל־טוֹב סֶֽלָה:
מי שהגיע בנו לבן י"ג שנה ויום אחד יברך האב בשעה שבנו עולה לתורה פעם ראשונה ברכה זו בלא שם ומלכות:
בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַֽנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה:
בעת הגבהת ס"ת לאחר הקריאה היה האר"י ז"ל מסתכל באותיות היטב עד שהיה מכירם לקרות והיה אומר שנמשך אור גדול על האדם ע"י הסתכלות התורה מקרוב עד שיוכל לקרות האותיות היטב. לכן המגביה הס"ת גולל הס"ת על ג' דפין ומגביה ומראה כתיבתה לעם. ובעת ראייתם יש לכרוע ולומר וזאת התורה. ואין לומר וזאת התורה רק נגד הכתב של הס"ת:
דברים ד׳וְזֹ֖את הַתּוֹרָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ עַל פִּי יְהֹוָה בְּיַד משֶׁה:
משלי ג׳עֵץ־חַיִּ֣ים הִ֭יא לַמַּחֲזִיקִ֣ים בָּ֑הּ וְֽתֹמְכֶ֥יהָ מְאֻשָּֽׁר׃ דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי־נֹ֑עַם וְֽכָל־נְתִ֖יבוֹתֶ֣יהָ שָׁלֽוֹם׃ אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים בִּֽימִינָ֑הּ בִּ֝שְׂמֹאולָ֗הּ עֹ֣שֶׁר וְכָבֽוֹד׃ יְהֹוָ֥ה חָפֵ֖ץ לְמַ֣עַן צִדְק֑וֹ יַגְדִּ֥יל תּוֹרָ֖ה וְיַאְדִּֽיר׃
בשני וחמישי כשאומרים תחנון בשעה שהגולל גולל הס"ת קודם שמכניסין הס"ת להיכל יאמר הש"ץ יְהִי רָצוֹן כו'. וראוי ונכון להזהיר לעם שיאמרו אמן אחר כל יהי רצון כי בקשות גדולות הם:
יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם לְכוֹנֵן אֶת בֵּית חַיֵּֽינוּ וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵֽנוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ וְנֹאמַר אָמֵן:
יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם לְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְעַל פְּלֵטָתֵֽנוּ וְלִמְנֹֽעַ מַשְׁחִית וּמַגֵּפָה מֵעָלֵֽינוּ וּמֵעַל כָּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְנֹאמַר אָמֵן:
יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם לְקַיֵּם בָּֽנוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם בְּכָל מְקוֹמוֹת מֹושְׁבוֹתֵיהֶם וְנֹאמַר אָמֵן:
יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם שֶׁנִּשְׁמַע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת וִיקַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ וְנֹאמַר אָמֵן:
אַחֵֽינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְנֹאמַר אָמֵן:
בשני ובחמישי ושאר ימים שמוציאין ספר תורה אומרים יהללו כשמחזירים הס"ת למקומו. ואומר החזן:
יְהַלְלוּ אֶת־שֵׁם יְהֹוָה כִּי־נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ:
קהל:
הוֹדוֹ עַל־אֶֽרֶץ וְשָׁמָֽיִם: וַיָּֽרֶם קֶֽרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל־חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְלוּיָהּ:
תהלים כ״דלְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר לַֽ֭יהֹוָה הָאָ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֑הּ תֵּ֝בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ׃ כִּי־הוּא עַל־יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל־נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶֽהָ: מִי־יַעֲלֶה בְהַר־יְהֹוָה וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ: נְקִי כַפַּֽיִם וּבַר־לֵבָב אֲשֶׁר לֺא־נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֺא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה: יִשָּׂ֣א בְ֭רָכָה מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה מֵאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ׃ זֶ֭ה דּ֣וֹר דֹּרְשָׁ֑יו מְבַקְשֵׁ֨י פָנֶ֖יךָ יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃ שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וְֽ֭הִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָב֗וֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד׃ מִ֥י זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְ֭הֹוָה עִזּ֣וּז וְגִבּ֑וֹר יְ֝הֹוָ֗ה גִּבּ֥וֹר מִלְחָמָֽה׃ שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וּ֭שְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָבֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד׃ מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְהֹוָ֥ה צְבָא֑וֹת ה֤וּא מֶ֖לֶךְ הַכָּב֣וֹד סֶֽלָה׃
בשעת הכנסת ס"ת להיכל אומרים זה:
במדבר י׳וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְהֹוָ֔ה רִֽבְב֖וֹת אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ קוּמָ֣ה יְ֭הֹוָה לִמְנוּחָתֶ֑ךָ אַ֝תָּ֗ה וַאֲר֥וֹן עֻזֶּֽךָ׃ כֹּהֲנֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ־צֶ֑דֶק וַחֲסִידֶ֥יךָ יְרַנֵּֽנוּ׃ בַּ֭עֲבוּר דָּוִ֣ד עַבְדֶּ֑ךָ אַל־תָּ֝שֵׁ֗ב פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ׃ כִּ֤י לֶ֣קַח ט֭וֹב נָתַ֣תִּי לָכֶ֑ם תּֽ֝וֹרָתִ֗י אַֽל־תַּעֲזֹֽבוּ׃ עֵץ־חַיִּ֣ים הִ֭יא לַמַּחֲזִיקִ֣ים בָּ֑הּ וְֽתֹמְכֶ֥יהָ מְאֻשָּֽׁר׃ דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי־נֹ֑עַם וְֽכָל־נְתִ֖יבוֹתֶ֣יהָ שָׁלֽוֹם׃ הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהֹוָ֤ה אֵלֶ֙יךָ֙ וְֽנָשׁ֔וּבָה חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם׃
אַשְׁרֵי וּבָא לְצִיּוֹן
תהלים פ״דאַ֭שְׁרֵי יוֹשְׁבֵ֣י בֵיתֶ֑ךָ ע֝֗וֹד יְֽהַלְל֥וּךָ סֶּֽלָה׃ אַשְׁרֵ֣י הָ֭עָם שֶׁכָּ֣כָה לּ֑וֹ אַֽשְׁרֵ֥י הָ֝עָ֗ם שֶׁיְהֹוָהיֲהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃ תְּהִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד אֲרוֹמִמְךָ֣ אֱלוֹהַ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וַאֲבָרֲכָ֥ה שִׁ֝מְךָ֗ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ בְּכָל־יוֹם אֲבָרְכֶֽךָ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: גָּ֘ד֤וֹל יְהֹוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד וְ֝לִגְדֻלָּת֗וֹ אֵ֣ין חֵֽקֶר׃ דּ֣וֹר לְ֭דוֹר יְשַׁבַּ֣ח מַעֲשֶׂ֑יךָ וּגְב֖וּרֹתֶ֣יךָ יַגִּֽידוּ׃ הֲ֭דַר כְּב֣וֹד הוֹדֶ֑ךָ וְדִבְרֵ֖י נִפְלְאוֹתֶ֣יךָ אָשִֽׂיחָה׃ וֶעֱז֣וּז נוֹרְאֹתֶ֣יךָ יֹאמֵ֑רוּ וּגְדוּלָּתְךָ֥ אֲסַפְּרֶֽנָּה׃ זֵֽכֶר רַב־טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ: חַנּוּן וְרַחוּם יְהֹוָה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדָל־חָֽסֶד: טוֹב־יְהֹוָה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו: יוֹדֽוּךָ יְהֹוָה כָּל־מַעֲשֶֽׂיךָ וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה: כְּב֣וֹד מַלְכוּתְךָ֣ יֹאמֵ֑רוּ וּגְבוּרָתְךָ֥ יְדַבֵּֽרוּ׃ לְהוֹדִ֤יעַ לִבְנֵ֣י הָ֭אָדָם גְּבוּרֹתָ֑יו וּ֝כְב֗וֹד הֲדַ֣ר מַלְכוּתֽוֹ׃ מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל־עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל־דּוֹר וָדֹר: סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל־הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל־הַכְּפוּפִים: עֵינֵי־כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּֽרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן־לָהֶם אֶת־אָכְלָם בְּעִתּוֹ: פּוֹתֵֽחַ אֶת־יָדֶֽךָ וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכָל־חַי רָצוֹן: צַדִּיק יְהֹוָה בְּכָל־דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל־מַעֲשָׂיו: קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל־קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת: רְצוֹן־יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת־שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם: שׁוֹמֵר יְהֹוָה אֶת־כָּל־אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל־הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד: תְּהִלַּת יְהֹוָה יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל־בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם הַלְלוּיָהּ:
אלו ימים שאין אומרים בהם למנצח ואל ארך אפים. ר"ח חנוכה ופורים ערב פסח וערב יו"כ ותשעה באב. והוא הדין ביום י"ד וט"ו באדר ראשון. גם אין אומרים אותם בבית האבל דכללא הוא דאא"א ולמנצח דינם שוה. (דה"ח)
מה שתקנו לאומרו בסוף התפלה מפני שאומר במדרש תלים אמר ר' שמעון בר אבא אתה מוצא י"ח מזמורים מראש הספר ועד פסוק זה ואשרי האיש ולמה רגשו גוים חד הוא כנגד י"ח ברכות שאדם מתפלל בכל יום. אדם אומר לחבירו תתעני צלותך כך דוד המלך לאחר ששר י"ח שירות ותושבחות אמר יענך ה' ביום צרה והכי איתא בירושלמי. ובשבתות ובימים טובים אין אומרים אותו מפני שהוא מזמור של תחנה וגם הוא מתחיל יענך ה' ביום צרה ושבתות וימים טובים אינם ימי צרה אלא ימי שמחה. (אבודרהם)
תהלים כ׳לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ יַֽעַנְךָ֣ יְ֭הֹוָה בְּי֣וֹם צָרָ֑ה יְ֝שַׂגֶּבְךָ֗ שֵׁ֤ם אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב׃ יִשְׁלַֽח־עֶזְרְךָ֥ מִקֹּ֑דֶשׁ וּ֝מִצִּיּ֗וֹן יִסְעָדֶֽךָּ׃ יִזְכֹּ֥ר כָּל־מִנְחֹתֶ֑ךָ וְעוֹלָתְךָ֖ יְדַשְּׁנֶ֣ה סֶֽלָה׃ יִֽתֶּן־לְךָ֥ כִלְבָבֶ֑ךָ וְֽכָל־עֲצָתְךָ֥ יְמַלֵּֽא׃ נְרַנְּנָ֤ה בִּ֘ישׁ֤וּעָתֶ֗ךָ וּבְשֵֽׁם־אֱלֹהֵ֥ינוּ נִדְגֹּ֑ל יְמַלֵּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה כָּל־מִשְׁאֲלוֹתֶֽיךָ׃ עַתָּ֤ה יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י הוֹשִׁ֥יעַ יְהֹוָ֗ה מְשִׁ֫יח֥וֹ יַ֭עֲנֵהוּ מִשְּׁמֵ֣י קָדְשׁ֑וֹ בִּ֝גְבֻר֗וֹת יֵ֣שַׁע יְמִינֽוֹ׃ אֵ֣לֶּה בָ֭רֶכֶב וְאֵ֣לֶּה בַסּוּסִ֑ים וַאֲנַ֓חְנוּ בְּשֵׁם־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣ינוּ נַזְכִּֽיר׃ הֵ֭מָּה כָּרְע֣וּ וְנָפָ֑לוּ וַאֲנַ֥חְנוּ קַּ֝֗מְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד׃ יְהֹוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ׃
מה שתקנו סדר קדושה בסוף התפלה בעבור עמי הארץ המאחרים לבא לתפלה שלא יפסידו שמיעת הקדושה. דאמרינן בשלהי סוטה אמאי קאי עלמא אסדרא דקדושה ואיהא שמיה רבה דאגדתא. ולכך תקנו לתרגם סדר קדושה זה כדי שיבינו עמי הארץ שאין מכירים לדבר בלשון הקדש אלא בלשון תרגום שהיו רגילין לדבר בו באותו זמן. (אבודרהם)
ישעיהו נ״טוּבָ֤א לְצִיּוֹן֙ גּוֹאֵ֔ל וּלְשָׁבֵ֥י פֶ֖שַׁע בְּיַֽעֲקֹ֑ב נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה׃ וַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ וּדְבָרַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בְּפִ֑יךָ לֹֽא־יָמ֡וּשׁוּ מִפִּיךָ֩ וּמִפִּ֨י זַרְעֲךָ֜ וּמִפִּ֨י זֶ֤רַע זַרְעֲךָ֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה מֵעַתָּ֖ה וְעַד־עוֹלָֽם׃
תהלים כ״בוְאַתָּ֥ה קָד֑וֹשׁ י֝וֹשֵׁ֗ב תְּהִלּ֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל׃ וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר קָד֧וֹשׁ קָד֛וֹשׁ קָד֖וֹשׁ יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת מְלֹ֥א כָל־הָאָ֖רֶץ כְּבוֹדֽוֹ׃
וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין וְאָמְרִין קַדִּישׁ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא עִלָּאָה בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ קַדִּישׁ עַל אַרְעָא עוֹבַד גְּבוּרְתֵּהּ קַדִּישׁ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יְהֹוָה צְבָאוֹת, מַלְיָא כָל אַרְעָא זִיו יְקָרֵהּ:
יחזקאל ג׳וַתִּשָּׂאֵ֣נִי ר֔וּחַ וָאֶשְׁמַ֣ע אַחֲרַ֔י ק֖וֹל רַ֣עַשׁ גָּד֑וֹל בָּר֥וּךְ כְּבוֹד־יְהוָ֖ה מִמְּקוֹמֽוֹ׃
וּנְטָלַתְנִי רוּחָא וּשְׁמָעִית בַּתְרַי קָל זִֽיעַ סַגִּיא דִּמְשַׁבְּחִין וְאָמְרִין בְּרִיךְ יְקָרָא דַיהוָֹה מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ:
שמות ט״ויְהֹוָ֥ה יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃
יְהֹוָה מַלְכוּתֵהּ קָאֵים לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא:
דברי הימים א כ״טיְהֹוָ֗ה אֱ֠לֹהֵי אַבְרָהָ֞ם יִצְחָ֤ק וְיִשְׂרָאֵל֙ אֲבֹתֵ֔ינוּ שֳׁמְרָה־זֹּ֣את לְעוֹלָ֔ם לְיֵ֥צֶר מַחְשְׁב֖וֹת לְבַ֣ב עַמֶּ֑ךָ וְהָכֵ֥ן לְבָבָ֖ם אֵלֶֽיךָ׃ וְה֤וּא רַח֨וּם יְכַפֵּ֥ר עָוֺן֮ וְֽלֹא־יַ֫שְׁחִ֥ית וְ֭הִרְבָּה לְהָשִׁ֣יב אַפּ֑וֹ וְלֹֽא־יָ֝עִיר כָּל־חֲמָתֽוֹ׃ כִּֽי־אַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי ט֣וֹב וְסַלָּ֑ח וְרַב־חֶ֝֗סֶד לְכָל־קֹרְאֶֽיךָ׃ צִדְקָתְךָ֣ צֶ֣דֶק לְעוֹלָ֑ם וְֽתוֹרָתְךָ֥ אֱמֶֽת׃ תִּתֵּ֤ן אֱמֶת֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב חֶ֖סֶד לְאַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבֹתֵ֖ינוּ מִ֥ימֵי קֶֽדֶם׃ בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֮ י֤וֹם י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ הָ֘אֵ֤ל יְֽשׁוּעָתֵ֬נוּ סֶֽלָה׃ יְהֹוָ֣ה צְבָא֣וֹת עִמָּ֑נוּ מִשְׂגָּֽב־לָ֝נוּ אֱלֹהֵ֖י יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃ יְהֹוָ֥ה צְבָא֑וֹת אַֽשְׁרֵ֥י אָ֝דָ֗ם בֹּטֵ֥חַ בָּֽךְ׃ יְהֹוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ׃
בָּרוּךְ הוּא אֱלֺהֵֽינוּ שֶׁבְּרָאָֽנוּ לִכְבוֹדוֹ וְהִבְדִּילָֽנוּ מִן הַתּוֹעִים וְנָֽתַן לָֽנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵֽנוּ הוּא יִפְתַּח לִבֵּֽנוּ בְּתוֹרָתוֹ וְיָשֵׂם בְּלִבֵּֽנוּ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וּלְעָבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם לְמַֽעַן לֺא נִיגַע לָרִיק וְלֺא נֵלֵד לַבֶּהָלָה:
תהלים ל׳יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁנִּשְׁמֹר חֻקֶּֽיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִרְאֶה וְנִירַשׁ טוֹבָה וּבְרָכָה לִשְׁנֵי יְמוֹת הַמָּשִֽׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא: לְמַ֤עַן יְזַמֶּרְךָ֣ כָ֭בוֹד וְלֹ֣א יִדֹּ֑ם יְהֹוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י לְעוֹלָ֥ם אוֹדֶֽךָּ׃ בָּר֣וּךְ הַגֶּ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר יִבְטַ֖ח בַּֽיהֹוָ֑ה וְהָיָ֥ה יְהֹוָ֖ה מִבְטַחֽוֹ׃ בִּטְח֥וּ בַֽיהֹוָ֖ה עֲדֵי־עַ֑ד כִּ֚י בְּיָ֣הּ יְהֹוָ֔ה צ֖וּר עוֹלָמִֽים׃ וְיִבְטְח֣וּ בְ֭ךָ יוֹדְעֵ֣י שְׁמֶ֑ךָ כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְהֹוָֽה׃ יְהֹוָ֥ה חָפֵ֖ץ לְמַ֣עַן צִדְק֑וֹ יַגְדִּ֥יל תּוֹרָ֖ה וְיַאְדִּֽיר׃
תהלים ח׳(יְהֹוָ֥ה אֲדֹנֵ֑ינוּ מָֽה־אַדִּ֥יר שִׁ֝מְךָ֗ בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃ חִ֭זְקוּ וְיַאֲמֵ֣ץ לְבַבְכֶ֑ם כָּל־הַ֝מְיַחֲלִ֗ים לַיהֹוָֽה׃)
כל ימות השנה כשאין מוסף אומר הש"ץ קדיש תתקבל אחר ובא לציון. אבל כשיש מוסף אומר הש"ץ רק חצי קדיש על סדר קדושה ומתפללין מוסף. ובר"ח חולצין התפילין קודם תפלת מוסף.
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא:
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא לְעֵֽלָּא מִן כָּלוּלְעֵֽלָּא מִכָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן,
תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹםהַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן
מוּסָף לְרֹאשׁ חֹדֶשׁ
תהלים נ״אאֲ֭דֹנָי שְׂפָתַ֣י תִּפְתָּ֑ח וּ֝פִ֗י יַגִּ֥יד תְּהִלָּתֶֽךָ׃
י←א בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַֽעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה:
בעשי"ת:
זָכְרֵֽנוּ לְחַיִּים מֶֽלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים וְכָתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר הַחַיִּים לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים:
אם לא אמר זכרנו ונזכר לאחר שכבר אמר בא"י אינו חוזר אבל אם נזכר קודם שאמר השם אף שאמר ברוך אתה אומר זכרנו כו' מלך עוזר כסדר. הטועה ומזכיר זכרנו בשאר ימות השנה אם נזכר קודם שאמר וכתבנו פוסק ומתחיל מלך עוזר וגו' אבל אם אמר וכתבנו חוזר לראש התפלה. (דה"ח)
מֶֽלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵן: ה←ד בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מָגֵן אַבְרָהָם:
אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִֽׁיעַ:
בקיץ:
מוֹרִיד הַטָּל
בחורף:
מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם:
טעה ולא אמר בחורף משיב הרוח ומוריד הגשם אם נזכר קודם שאמר הברכה מחיה המתים אומרו במקום שנזכר. אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים הברכה מחיה המתים צריך לחזור לראש התפלה. ואם נסתפק לו אם אמר משיב הרוח או לא אמר. אם הוא לאחר שלושים יום חזקתו שגם עתה התפלל כראוי. אבל בתוך שלושים יום צריך לחזור ולהתפלל (קיצור שו"ע יט)
מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶֽסֶד מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר, מִי כָמֽוֹךָ בַּֽעַל גְּבוּרוֹת וּמִי דּֽוֹמֶה לָּךְ מֶֽלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָה:
בעשי"ת:
מִי כָמֽוֹךָ אָב הָרַחַמָן זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים:
אם שכח לומר מי כמוך דינו כמו בזכרנו.
וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְחַיֵּה הַמֵּתִים:
בחזרת הש"ץ: אומרים כתר
ישעיהו ו׳ כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מַלְאָכִים הֲמוֹנֵי מַעְלָה. עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל קְבוּצֵי מַטָּה: יַחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאֶךָ וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר קו"ח:קָד֧וֹשׁ קָד֛וֹשׁ קָד֖וֹשׁ יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת מְלֹ֥א כָל־הָאָ֖רֶץ כְּבוֹדֽוֹ׃ חזן: לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: קו"ח:בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ: חזן: וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר: קו"ח:יִמְלֹךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם. אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר. הַלְלוּיָהּ:
חזן: לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלֶךָ. וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ. וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. הָאֵל הַקָּדוֹשׁ:
אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה: כִּי אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָֽתָּה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הָאֵל הַקָּדוֹשׁ:
רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתַתָּ, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם, בִּהְיוֹתָם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ זִבְחֵי רָצוֹן, וּשְׂעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם, זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ, וּתְּשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא. מִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו, וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ, וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדָּךְ הַנִשְׁמָעִים בְּעִירָךְ הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבָּחָךְ. אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם, וּבְרִית אָבוֹת לְבָּנִים תִּזְכּוֹר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. אֶת מוּסַף יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנָךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדָּךְ מִפִּי כְבוֹדֶךָ כָּאָמוּר:
במדבר כ״חוּבְרָאשֵׁי֙ חָדְשֵׁיכֶ֔ם תַּקְרִ֥יבוּ עֹלָ֖ה לַיהֹוָ֑ה פָּרִ֨ים בְּנֵֽי־בָקָ֤ר שְׁנַ֙יִם֙ וְאַ֣יִל אֶחָ֔ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם׃
וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כַּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כּהִלְכָתָם:
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא, וְלִסְלִיחַת עָוֹן, בשנת העיבור עד חדש ניסן: וּלְכַפָּרַת פֶּשַׁע). וִיהִי הַחֹדֶשׁ הַזֶה סוֹף וְקֵץ לְכָל צָרוֹתֵינוּ, תְּחִלָּה וָרֹאשׁ לְפִדְיוֹן נַפְשֵׁנוּ, כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים:
רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל, וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ:
וְתֶחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן:
כשאומר מודים כורע ראשו וגופו כאגמון עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה. וכשהוא כורע יכרע במהירות בפעם אחת וכשהוא זוקף זוקף בנחת ראשו תחלה ואחר כך גופו שלא תהא עליו כמשאוי (שו"ע או"ח סי' קיג)
ו←נ מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד צוּר חַיֵּֽינוּ מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ עַל חַיֵּֽינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶֽךָ וְעַל־נִשְׁמוֹתֵֽינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ וְעַל־נִסֶּֽיךָ שֶׁבְּכָל־יוֹם עִמָּֽנוּ וְעַל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ וְטוֹבוֹתֶֽיךָ שֶׁבְּכָל־עֵת, עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר וְצָהֳרָֽיִם, הַטּוֹב כִּי לֹא־כָלוּ רַחֲמֶֽיךָ וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא־תַֽמּוּ חֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ:
כשיגיע שליח צבור למודים וכורע כל העם שוחין ואומרין הודאה קטנה המתחלת כמו כן במודים. שאין דרך העבד להודות לרבו ולומר לו אדוני אתה על ידי שליח אלא כל אדם צריך לקבל בפיו עול מלכות שמים ואם יקבל על ידי שליח אינה קבלה גמורה שיוכל להכחיש ולומר לא שלחתיו. (אבודרהם)
מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר יוֹצְרֵֽנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָֽנוּ וְקִיַּמְתָּֽנוּ כֵּן תְּחַיֵּֽינוּ וּתְקַיְּמֵֽנוּ וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵֽינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶֽׁךָ לִשְׁמוֹר חֻקֶּֽיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶֽךָ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם עַל שֶׁאָֽנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת:
בחנוכה ופורים אומרים על הנסים. שכח לומר על הנסים ונזכר קודם שאמר השם מברכת הטוב שמך אפילו אמר ברוך אתה חוזר ואומר על הנסים. אבל אם כבר סיים הברכה או שאמר ברוך א"י אינו חוזר (דה"ח תרפ"ב ותרצ"ג).
וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:
בחנוכה:
בִּימֵי מַתִּתְיָֽהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶֽךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶֽךָ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים עָמַֽדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם רַֽבְתָּ אֶת־רִיבָם דַּֽנְתָּ אֶת־דִּינָם נָקַֽמְתָּ אֶת־נִקְמָתָם מָסַֽרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶֽךָ וּלְךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶֽךָ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה וְאַחַר־כַּךְ בָּֽאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ וּפִנּוּ אֶת־הֵיכָלֶֽךָ וְטִהֲרוּ אֶת־מִקְדָּשֶֽׁךָ וְהִדְלִֽיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶֽׁךָ וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵֽלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל:
וְעַל־כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵׂא שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד:
וְכֹל הַחַיִּים יוֹדֽוּךָ סֶּֽלָה וִיהַלְלוּ וְיבָרְכוּ אֶת־שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בְּאֱמֶת לְעוֹלָם כִּי טוֹב הָאֵל יְשׁוּעָתֵֽנוּ וְעֶזְרָתֵֽנוּ סֶֽלָה הָאֵל הַטּוֹב: ה←י בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת:
ברכת כהנים
שליח ציבור:
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ בָּרְכֵֽנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּֽשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶֽׁךָ כָּאָמוּר:
יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶֽךָ:
במדבר ו׳יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃
במדבר ו׳יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃
לאחר ברכת כהנים יאמרו הציבור:
אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶֽרֶת שָׁלוֹם:
שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה חַיִים חֵן וָחֶֽסֶד וְרַחֲמִים עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ, בָּרְכֵֽנוּ אָבִֽינוּ כֻּלָּֽנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ כִּי בְאוֹר פָּנֶֽיךָ נָתַֽתָּ לָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶֽסֶד וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם, וְטוֹב יִהְיֶה בְּעֵינֶֽיךָ לְבָרְכֵֽנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת־כָּל־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל־עֵת וּבְכָל־שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶֽךָ (בְּרוֹב עוֹז וְשָׁלוֹם).
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם:
תהלים י״טיִֽהְי֥וּ לְרָצ֨וֹן אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃
תהלים ס׳אֱלֹהַי נְצוֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּוֹם וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶֽךָ וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶֽיךָ תִּרְדּוֹף נַפְשִׁי וְכָל הַקָמִים וְהַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם: (יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא תַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים וְשֶׁלֹּא אֶכְעֺס הַיּוֹם וְשֶׁלֹּא אַכְעִיסֶֽךָ וְתַצִּילֵנִי מִיֵּֽצֶר הָרָע וְתֵן בְּלִבִּי הַכְנָעָה וַעֲנָוָה. מַלְכֵּֽנוּ וֵאלֹהֵֽינוּ יַחֵד שִׁמְךָ בְּעוֹלָמֶֽךָ, בְּנֵה עִירְךָ, יַסֵּד בֵּיתֶֽךָ, וְשַׁכְלֵל הֵיכָלֶֽךָ. וְקַבֵּץ קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת, וּפְדֵה צֺאנֶֽךָ וְשַׂמַּח עֲדָתֶֽךָ.) עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן יְמִינֶֽךָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן תּוֹרָתֶֽךָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתֶֽךָ. לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִי׃
סגולה לומר פסוק המתחיל וגומר באות שמתחיל וגומר שמו
תהלים י״טיִֽהְי֥וּ לְרָצ֨וֹן אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃
עֹשֶׂה שָׁלוֹםהַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
מלאכי ג׳יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת: וְעָֽרְבָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה מִנְחַ֥ת יְהוּדָ֖ה וִירֽוּשָׁלִָ֑ם כִּימֵ֣י עוֹלָ֔ם וּכְשָׁנִ֖ים קַדְמֹנִיּֽוֹת׃
קַדִּישׁ שָׁלֵם
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא:
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא לְעֵֽלָּא מִן כָּלוּלְעֵֽלָּא מִכָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן,
תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹםהַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן
בֵּית יַעֲקֹב
בימים שאין אומרים תחנון אין אומרים תְּפִלָּה לְדָוִד רק מתחילים מן בֵּית יַעֲקֹב וכו'. ובימים שאין אומרים גם אל ארך אפים גם בית יעקב אין אומרים רק מתחילים שיר של יום.
תהלים פ״ותְּפִלָּה לְדָוִד הַטֵּה־יְהֺוָה אָזְנְךָ עֲנֵֽנִי כִּי־עָנִי וְאֶבְיוֹן אָֽנִי: שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי־חָסִיד אָֽנִי הוֹשַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלֹהַי הַבּוֹטֵֽחַ אֵלֶֽיךָ: חָנֵּֽנִי אֲדֹנָי כִּי־אֵלֶֽיךָ אֶקְרָא כָּל־הַיּוֹם: שַׂמֵּֽחַ נֶֽפֶשׁ עַבְדֶּֽךָ כִּי־אֵלֶֽיךָ אֲדֹנָי נַפְשִׁי אֶשָּׂא: כִּי־אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב־חֶֽסֶד לְכָל־קֹרְאֶֽיךָ: הַאֲזִ֣ינָה יְ֭הֹוָה תְּפִלָּתִ֑י וְ֝הַקְשִׁ֗יבָה בְּק֣וֹל תַּחֲנוּנוֹתָֽי׃ בְּי֣וֹם צָ֭רָתִ֥י אֶקְרָאֶ֗ךָּ כִּ֣י תַעֲנֵֽנִי׃ אֵין־כָּמֽוֹךָ בָאֱלֹהִים | אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶֽׂיךָ: כָּל־גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ: כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ: ה֘וֹרֵ֤נִי יְהֹוָ֨ה דַּרְכֶּ֗ךָ אֲהַלֵּ֥ךְ בַּאֲמִתֶּ֑ךָ יַחֵ֥ד לְ֝בָבִ֗י לְיִרְאָ֥ה שְׁמֶֽךָ׃ אוֹדְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי בְּכָל־לְבָבִי וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם: כִּי־חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּֽלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה: אֱלֹהִים זֵדִים קָֽמוּ־עָלַי וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי וְלֹא שָׂמֽוּךָ לְנֶגְדָּם: וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל־רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב־חֶֽסֶד וֶאֱמֶת: פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּֽנִי תְּנָה־עֻזְּךָ לְעַבְדֶּֽךָ וְהוֹשִֽׁיעָה לְבֶן־אֲמָתֶֽךָ: עֲשֵׂה־עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שׂנְאַי וְיֵבֽשׁוּ כִּי־אַתָּה יְהֺוָה עֲזַרְתַּֽנִי וְנִחַמְתָּֽנִי:
ישעיהו ב׳בֵּ֖ית יַעֲקֹ֑ב לְכ֥וּ וְנֵלְכָ֖ה בְּא֥וֹר יְהֹוָֽה׃ כִּי כָּל־הָעַמִּים יֵֽלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֺֽהָיו, וַֽאֲנַֽחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם־יְהוָֹה אֱלֹהֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: יְהִי יְהוָֹה אֱלֹהֵֽינוּ עִמָּֽנוּ כַּֽאֲשֶׁר הָיָה עִם־אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל־יַֽעַזְבֵֽנוּ וְאַל־יִטְּשֵֽׁנוּ: לְהַטּוֹת לְבָבֵֽנוּ אֵלָיו, לָלֶֽכֶת בְּכָל־דְּרָכָיו, וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו, וְחֻקָּיו, וּמִשְׁפָּטָיו, אֲשֶׁר צִוָּה אֶת־אֲבֹתֵֽינוּ: וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵֽלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּֽנְתִּי לִפְנֵי יְהוָֹה, קְרֹבִים אֶל יְהוָֹה אֱלֹהֵֽינוּ יוֹמָם וָלָֽיְלָה, לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ, וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ: לְמַֽעַן דַּֽעַת כָּל־עַמֵּי הָאָֽרֶץ, כִּי יְהוָֹה הוּא הָֽאֱלֹהִים, אֵין עוֹד:
תהלים קכ״דשִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יְהֺוָה שֶׁהָֽיָה לָֽנוּ יֹֽאמַר־נָא יִשְׂרָאֵל: לוּלֵ֣י יְ֭הֹוָה שֶׁהָ֣יָה לָ֑נוּ בְּק֖וּם עָלֵ֣ינוּ אָדָֽם׃ אֲ֭זַי חַיִּ֣ים בְּלָע֑וּנוּ בַּחֲר֖וֹת אַפָּ֣ם בָּֽנוּ׃ אֲזַי הַמַּֽיִם שְׁטָפֽוּנוּ נַֽחְלָה עָבַר עַל־נַפְשֵֽׁנוּ: אֲזַי עָבַר עַל־נַפְשֵֽׁנוּ הַמַּֽיִם הַזֵּידוֹנִים: בָּר֥וּךְ יְהֹוָ֑ה שֶׁלֹּ֥א נְתָנָ֥נוּ טֶ֝֗רֶף לְשִׁנֵּיהֶֽם׃ נַפְשֵׁ֗נוּ כְּצִפּ֥וֹר נִמְלְטָה֮ מִפַּ֪ח י֫וֹקְשִׁ֥ים הַפַּ֥ח נִשְׁבָּ֗ר וַאֲנַ֥חְנוּ נִמְלָֽטְנוּ׃ עֶ֭זְרֵנוּ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
שִׁיר שֶׁל יוֹם
נהגו לומר בכל ימי השבוע השיר שהיו הלוים אומרים במקדש. ומקורו במס' סופרים (מס' סופרים י"ח, א) לפיכך נהגו העם לומר מזמורים בעונתן. דתנינן תמן (תמיד פ"ז מ"ד) השיר שהיו הלוים אומרים בביהמ"ק וכו'. שכל המזכיר פסוק בעונתו מעלה עליו כאילו בונה מזבח חדש ומקריב עליו קרבן. ע"כ. (עץ יוסף)
בראשון בשבת:
הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן בַּשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:
תהלים כ״דלְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר לַֽ֭יהֹוָה הָאָ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֑הּ תֵּ֝בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ׃ כִּי־ה֭וּא עַל־יַמִּ֣ים יְסָדָ֑הּ וְעַל־נְ֝הָר֗וֹת יְכוֹנְנֶֽהָ׃ מִֽי־יַעֲלֶ֥ה בְהַר־יְהוָ֑ה וּמִי־יָ֝קוּם בִּמְק֥וֹם קָדְשֽׁוֹ׃ נְקִ֥י כַפַּ֗יִם וּֽבַר־לֵ֫בָ֥ב אֲשֶׁ֤ר לֹא־נָשָׂ֣א לַשָּׁ֣וְא נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א נִשְׁבַּ֣ע לְמִרְמָֽה׃ יִשָּׂ֣א בְ֭רָכָה מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה מֵאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ׃ זֶ֭ה דּ֣וֹר דֹּרְשָׁ֑יו מְבַקְשֵׁ֨י פָנֶ֖יךָ יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃ שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וְֽ֭הִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָב֗וֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד׃ מִ֥י זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְ֭הֹוָה עִזּ֣וּז וְגִבּ֑וֹר יְ֝הֹוָ֗ה גִּבּ֥וֹר מִלְחָמָֽה׃ שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וּ֭שְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָבֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד׃ מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְהֹוָ֥ה צְבָא֑וֹת ה֤וּא מֶ֖לֶךְ הַכָּב֣וֹד סֶֽלָה׃
(הושיענו וכו'. קדיש יתום.)
בשני בשבת:
הַיּוֹם יוֹם שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:
תהלים מ״חשִׁ֥יר מִ֝זְמוֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח׃ גָּ֘ד֤וֹל יְהֹוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד בְּעִ֥יר אֱ֝לֹהֵ֗ינוּ הַר־קָדְשֽׁוֹ׃ יְפֵ֥ה נוֹף֮ מְשׂ֪וֹשׂ כָּל־הָ֫אָ֥רֶץ הַר־צִ֭יּוֹן יַרְכְּתֵ֣י צָפ֑וֹן קִ֝רְיַ֗ת מֶ֣לֶךְ רָֽב׃ אֱלֹהִ֥ים בְּאַרְמְנוֹתֶ֗יהָ נוֹדַ֥ע לְמִשְׂגָּֽב׃ כִּֽי־הִנֵּ֣ה הַ֭מְּלָכִים נֽוֹעֲד֑וּ עָבְר֥וּ יַחְדָּֽו׃ הֵ֣מָּה רָ֭אוּ כֵּ֣ן תָּמָ֑הוּ נִבְהֲל֥וּ נֶחְפָּֽזוּ׃ רְ֭עָדָה אֲחָזָ֣תַם שָׁ֑ם חִ֝֗יל כַּיּוֹלֵֽדָה׃ בְּר֥וּחַ קָדִ֑ים תְּ֝שַׁבֵּ֗ר אֳנִיּ֥וֹת תַּרְשִֽׁישׁ׃ כַּאֲשֶׁ֤ר שָׁמַ֨עְנוּ כֵּ֤ן רָאִ֗ינוּ בְּעִיר־יְהוָ֣ה צְ֭בָאוֹת בְּעִ֣יר אֱלֹהֵ֑ינוּ אֱלֹ֘הִ֤ים יְכוֹנְנֶ֖הָ עַד־עוֹלָ֣ם סֶֽלָה׃ דִּמִּ֣ינוּ אֱלֹהִ֣ים חַסְדֶּ֑ךָ בְּ֝קֶ֗רֶב הֵיכָלֶֽךָ׃ כְּשִׁמְךָ֤ אֱלֹהִ֗ים כֵּ֣ן תְּ֭הִלָּתְךָ עַל־קַצְוֵי־אֶ֑רֶץ צֶ֝֗דֶק מָלְאָ֥ה יְמִינֶֽךָ׃ יִשְׂמַ֤ח הַר־צִיּ֗וֹן תָּ֭גֵלְנָה בְּנ֣וֹת יְהוּדָ֑ה לְ֝מַ֗עַן מִשְׁפָּטֶֽיךָ׃ סֹ֣בּוּ צִ֭יּוֹן וְהַקִּיפ֑וּהָ סִ֝פְר֗וּ מִגְדָּלֶֽיהָ׃ שִׁ֤יתוּ לִבְּכֶ֨ם לְֽחֵילָ֗ה פַּסְּג֥וּ אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ לְמַ֥עַן תְּ֝סַפְּר֗וּ לְד֣וֹר אַחֲרֽוֹן׃ כִּ֤י זֶ֨ה אֱלֹהִ֣ים אֱ֭לֹהֵינוּ עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד ה֖וּא יְנַהֲגֵ֣נוּ עַל־מֽוּת׃
(הושיענו וכו'. קדיש יתום.)
בשלישי בשבת:
הַיּוֹם יוֹם שְׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:
תהלים פ״במִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֱֽלֹהִ֗ים נִצָּ֥ב בַּעֲדַת־אֵ֑ל בְּקֶ֖רֶב אֱלֹהִ֣ים יִשְׁפֹּֽט׃ עַד־מָתַ֥י תִּשְׁפְּטוּ־עָ֑וֶל וּפְנֵ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים תִּשְׂאוּ־סֶֽלָה׃ שִׁפְטוּ־דַ֥ל וְיָת֑וֹם עָנִ֖י וָרָ֣שׁ הַצְדִּֽיקוּ׃ פַּלְּטוּ־דַ֥ל וְאֶבְי֑וֹן מִיַּ֖ד רְשָׁעִ֣ים הַצִּֽילוּ׃ לֹ֤א יָֽדְע֨וּ וְלֹ֥א יָבִ֗ינוּ בַּחֲשֵׁכָ֥ה יִתְהַלָּ֑כוּ יִ֝מּ֗וֹטוּ כָּל־מ֥וֹסְדֵי אָֽרֶץ׃ אֲֽנִי־אָ֭מַרְתִּי אֱלֹהִ֣ים אַתֶּ֑ם וּבְנֵ֖י עֶלְי֣וֹן כֻּלְּכֶֽם׃ אָ֭כֵן כְּאָדָ֣ם תְּמוּת֑וּן וּכְאַחַ֖ד הַשָּׂרִ֣ים תִּפֹּֽלוּ׃ קוּמָ֣ה אֱ֭לֹהִים שָׁפְטָ֣ה הָאָ֑רֶץ כִּֽי־אַתָּ֥ה תִ֝נְחַ֗ל בְּכָל־הַגּוֹיִֽם׃
(הושיענו וכו'. קדיש יתום.)
ברביעי בשבת:
הַיּוֹם יוֹם רְבִיעִי בַּשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:
תהלים צ״דאֵל־נְקָמ֥וֹת יְהֹוָ֑ה אֵ֖ל נְקָמ֣וֹת הוֹפִֽיַע׃ הִ֭נָּשֵׂא שֹׁפֵ֣ט הָאָ֑רֶץ הָשֵׁ֥ב גְּ֝מ֗וּל עַל־גֵּאִֽים׃ עַד־מָתַ֖י רְשָׁעִ֥ים יְהֹוָ֑ה עַד־מָ֝תַ֗י רְשָׁעִ֥ים יַעֲלֹֽזוּ׃ יַבִּ֣יעוּ יְדַבְּר֣וּ עָתָ֑ק יִֽ֝תְאַמְּר֗וּ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃ עַמְּךָ֣ יְהֹוָ֣ה יְדַכְּא֑וּ וְֽנַחֲלָתְךָ֥ יְעַנּֽוּ׃ אַ֭לְמָנָה וְגֵ֣ר יַהֲרֹ֑גוּ וִֽיתוֹמִ֣ים יְרַצֵּֽחוּ׃ וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ וְלֹא־יָ֝בִ֗ין אֱלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃ בִּ֭ינוּ בֹּעֲרִ֣ים בָּעָ֑ם וּ֝כְסִילִ֗ים מָתַ֥י תַּשְׂכִּֽילוּ׃ הֲנֹ֣טַֽע אֹ֭זֶן הֲלֹ֣א יִשְׁמָ֑ע אִֽם־יֹ֥צֵֽר עַ֝֗יִן הֲלֹ֣א יַבִּֽיט׃ הֲיֹסֵ֣ר גּ֭וֹיִם הֲלֹ֣א יוֹכִ֑יחַ הַֽמְלַמֵּ֖ד אָדָ֣ם דָּֽעַת׃ יְֽהֹוָ֗ה יֹ֭דֵעַ מַחְשְׁב֣וֹת אָדָ֑ם כִּי־הֵ֥מָּה הָֽבֶל׃ אַשְׁרֵ֤י הַגֶּ֣בֶר אֲשֶׁר־תְּיַסְּרֶ֣נּוּ יָּ֑הּ וּֽמִתּוֹרָתְךָ֥ תְלַמְּדֶֽנּוּ׃ לְהַשְׁקִ֣יט ל֭וֹ מִ֣ימֵי רָ֑ע עַ֤ד יִכָּרֶ֖ה לָרָשָׁ֣ע שָֽׁחַת׃ כִּ֤י לֹא־יִטֹּ֣שׁ יְהֹוָ֣ה עַמּ֑וֹ וְ֝נַחֲלָת֗וֹ לֹ֣א יַעֲזֹֽב׃ כִּֽי־עַד־צֶ֭דֶק יָשׁ֣וּב מִשְׁפָּ֑ט וְ֝אַחֲרָ֗יו כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃ מִֽי־יָק֣וּם לִ֭י עִם־מְרֵעִ֑ים מִֽי־יִתְיַצֵּ֥ב לִ֝י עִם־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃ לוּלֵ֣י יְ֭הֹוָה עֶזְרָ֣תָה לִּ֑י כִּמְעַ֓ט שָֽׁכְנָ֖ה דוּמָ֣ה נַפְשִֽׁי׃ אִם־אָ֭מַרְתִּי מָ֣טָה רַגְלִ֑י חַסְדְּךָ֥ יְ֝הֹוָ֗ה יִסְעָדֵֽנִי׃ בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י תַּ֝נְחוּמֶ֗יךָ יְֽשַׁעַשְׁע֥וּ נַפְשִֽׁי׃ הַֽ֭יְחָבְרְךָ כִּסֵּ֣א הַוּ֑וֹת יֹצֵ֖ר עָמָ֣ל עֲלֵי־חֹֽק׃ יָ֭גוֹדּוּ עַל־נֶ֣פֶשׁ צַדִּ֑יק וְדָ֖ם נָקִ֣י יַרְשִֽׁיעוּ׃ וַיְהִ֬י יְהֹוָ֣ה לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב וֵ֝אלֹהַ֗י לְצ֣וּר מַחְסִֽי׃ וַיָּ֤שֶׁב עֲלֵיהֶ֨ם אֶת־אוֹנָ֗ם וּבְרָעָתָ֥ם יַצְמִיתֵ֑ם יַ֝צְמִיתֵ֗ם יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ לְ֭כוּ נְרַנְּנָ֣ה לַיהֹוָ֑ה נָ֝רִ֗יעָה לְצ֣וּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָ֣ה פָנָ֣יו בְּתוֹדָ֑ה בִּ֝זְמִר֗וֹת נָרִ֥יעַֽ לֽוֹ׃ כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְהֹוָ֑ה וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים׃
(הושיענו וכו'. קדיש יתום.)
בחמישי בשבת:
הַיּוֹם יוֹם חֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:
תהלים פ״אלַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף׃ הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים עוּזֵּ֑נוּ הָ֝רִ֗יעוּ לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃ שְֽׂאוּ־זִ֭מְרָה וּתְנוּ־תֹ֑ף כִּנּ֖וֹר נָעִ֣ים עִם־נָֽבֶל׃ תִּקְע֣וּ בַחֹ֣דֶשׁ שׁוֹפָ֑ר בַּ֝כֵּ֗סֶה לְי֣וֹם חַגֵּֽנוּ׃ כִּ֤י חֹ֣ק לְיִשְׂרָאֵ֣ל ה֑וּא מִ֝שְׁפָּ֗ט לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃ עֵ֤דוּת בִּֽיה֘וֹסֵ֤ף שָׂמ֗וֹ בְּ֭צֵאתוֹ עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם שְׂפַ֖ת לֹא־יָדַ֣עְתִּי אֶשְׁמָֽע׃ הֲסִיר֣וֹתִי מִסֵּ֣בֶל שִׁכְמ֑וֹ כַּ֝פָּ֗יו מִדּ֥וּד תַּעֲבֹֽרְנָה׃ בַּצָּרָ֥ה קָרָ֗אתָ וָאֲחַ֫לְּצֶ֥ךָּ אֶ֭עֶנְךָ בְּסֵ֣תֶר רַ֑עַם אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה׃ שְׁמַ֣ע עַ֭מִּי וְאָעִ֣ידָה בָּ֑ךְ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל אִם־תִּֽשְׁמַֽע־לִֽי׃ לֹֽא־יִהְיֶ֣ה בְ֭ךָ אֵ֣ל זָ֑ר וְלֹ֥א תִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לְאֵ֣ל נֵכָֽר׃ אָנֹכִ֨י יְהֹ֘וָ֤ה אֱלֹהֶ֗יךָ הַֽ֭מַּעַלְךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הַרְחֶב־פִּ֝֗יךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ׃ וְלֹא־שָׁמַ֣ע עַמִּ֣י לְקוֹלִ֑י וְ֝יִשְׂרָאֵ֗ל לֹא־אָ֥בָה לִֽי׃ וָֽ֭אֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִיר֣וּת לִבָּ֑ם יֵ֝לְכ֗וּ בְּֽמוֹעֲצוֹתֵיהֶֽם׃ ל֗וּ עַ֭מִּי שֹׁמֵ֣עַֽ לִ֑י יִ֝שְׂרָאֵ֗ל בִּדְרָכַ֥י יְהַלֵּֽכוּ׃ כִּ֭מְעַט אוֹיְבֵיהֶ֣ם אַכְנִ֑יעַ וְעַ֥ל צָ֝רֵיהֶ֗ם אָשִׁ֥יב יָדִֽי׃ מְשַׂנְאֵ֣י יְ֭הֹוָה יְכַֽחֲשׁוּ־ל֑וֹ וִיהִ֖י עִתָּ֣ם לְעוֹלָֽם׃ וַֽ֭יַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵ֣לֶב חִטָּ֑ה וּ֝מִצּ֗וּר דְּבַ֣שׁ אַשְׂבִּיעֶֽךָ׃
(הושיענו וכו'. קדיש יתום.)
בשישי בשבת:
הַיּוֹם יוֹם שִׁשִּׁי בַּשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:
תהלים צ״גיְהֹוָ֣ה מָלָךְ֮ גֵּא֪וּת לָ֫בֵ֥שׁ לָבֵ֣שׁ יְ֭הֹוָה עֹ֣ז הִתְאַזָּ֑ר אַף־תִּכּ֥וֹן תֵּ֝בֵ֗ל בַּל־תִּמּֽוֹט׃ נָכ֣וֹן כִּסְאֲךָ֣ מֵאָ֑ז מֵֽעוֹלָ֣ם אָֽתָּה׃ נָשְׂא֤וּ נְהָר֨וֹת יְֽהֹוָ֗ה נָשְׂא֣וּ נְהָר֣וֹת קוֹלָ֑ם יִשְׂא֖וּ נְהָר֣וֹת דָּכְיָֽם׃ מִקֹּל֨וֹת מַ֤יִם רַבִּ֗ים אַדִּירִ֣ים מִשְׁבְּרֵי־יָ֑ם אַדִּ֖יר בַּמָּר֣וֹם יְהֹוָֽה׃ עֵֽדֹתֶ֨יךָ נֶאֶמְנ֬וּ מְאֹ֗ד לְבֵיתְךָ֥ נַאֲוָה־קֹ֑דֶשׁ יְ֝הֹוָ֗ה לְאֹ֣רֶךְ יָמִֽים׃
תהלים ע״בהוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ וְקַבְּצֵֽנוּ וְהַצִּילֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן־הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם וְאָמַר כָל־הָעָם אָמֵן הַלְלוּיָה. בָּרוּךְ יְהֹוָה מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽיִם הַלְלוּיָהּ: בָּר֤וּךְ יְהֹוָ֣ה אֱ֭לֹהִים אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עֹשֵׂ֖ה נִפְלָא֣וֹת לְבַדּֽוֹ׃ וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא:
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא לְעֵֽלָּא מִן כָּלוּלְעֵֽלָּא מִכָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן,
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹםהַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
בָּרְכִי נַפְשִׁי
נוהגין בספרד לומר מזמור ברכי נפשי בראש חדש לפי שיש בו עשה ירח למועדים (טור אורח חיים תכג)
תהלים ק״דבָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת־יְהֹוָה יְהֹוָה אֱלֺהַי גָּדַֽלְתָּ מְאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָֽשְׁתָּ: עֹֽטֶה־א֭וֹר כַּשַּׂלְמָ֑ה נוֹטֶ֥ה שָׁ֝מַ֗יִם כַּיְרִיעָֽה׃ הַמְקָרֶה בַמַּֽיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם־עָבִים רְכוּבוֹ, הַמְהַלֵּךְ עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ: עֹשֶׂ֣ה מַלְאָכָ֣יו רוּח֑וֹת מְ֝שָׁרְתָ֗יו אֵ֣שׁ לֹהֵֽט׃ יָסַד אֶֽרֶץ עַל־מְכוֹנֶֽיהָ, בַּל־תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד:
תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ, עַל־הָרִים יַֽעַמְדוּ מָֽיִם: מִן־גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן, מִן־קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן: יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, אֶל־מְקוֹם זֶה יָסַֽדְתָּ לָהֶם: גְּבוּל־שַֽׂמְתָּ בַּל־יַעֲבֹרוּן, בַּל־יְשֻׁבוּן לְכַסּוֹת הָאָֽרֶץ:
תהלים ק״דהַֽמְשַׁלֵּ֣חַ מַ֭עְיָנִים בַּנְּחָלִ֑ים בֵּ֥ין הָ֝רִ֗ים יְהַלֵּכֽוּן׃ יַשְׁקוּ כָּל־חַיְתוֹ שָׂדָי, יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם: עֲלֵיהֶם עוֹף־הַשָּׁמַֽיִם יִשְׁכּוֹן, מִבֵּין עֳפָאִים יִתְּנוּ־קוֹל: מַשְׁקֶ֣ה הָ֭רִים מֵעֲלִיּוֹתָ֑יו מִפְּרִ֥י מַ֝עֲשֶׂ֗יךָ תִּשְׂבַּ֥ע הָאָֽרֶץ׃
תהלים ק״דמַצְמִֽיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵֽשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם, לְהוֹצִיא לֶֽחֶם מִן־הָאָֽרֶץ: וְיַֽיִן יְשַׂמַּח לְבַב־אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּֽׁמֶן, וְלֶֽחֶם לְבַב־אֱנוֹשׁ יִסְעָד: יִ֭שְׂבְּעוּ עֲצֵ֣י יְהֹוָ֑ה אַֽרְזֵ֥י לְ֝בָנ֗וֹן אֲשֶׁ֣ר נָטָֽע׃ אֲשֶׁר־שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּֽנוּ, חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ: הָרִ֣ים הַ֭גְּבֹהִים לַיְּעֵלִ֑ים סְ֝לָעִ֗ים מַחְסֶ֥ה לַֽשְׁפַנִּֽים׃
תהלים ק״דעָשָׂ֣ה יָ֭רֵחַ לְמוֹעֲדִ֑ים שֶׁ֝֗מֶשׁ יָדַ֥ע מְבוֹאֽוֹ׃ תָּֽשֶׁת חֽשֶׁךְ וִיהִי לָֽיְלָה, בּוֹ־תִרְמֹשׂ כָּל־חַֽיְתוֹ־יָֽעַר: הַ֭כְּפִירִים שֹׁאֲגִ֣ים לַטָּ֑רֶף וּלְבַקֵּ֖שׁ מֵאֵ֣ל אָכְלָֽם׃ תִּזְרַח הַשֶּֽׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן, וְאֶל־מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן: יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ, וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי־עָֽרֶב:
תהלים ק״דמָה־רַבּוּ מַעֲשֶֽׂיךָ יְהֹוָה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִֽׂיתָ, מָלְאָה הָאָֽרֶץ קִנְיָנֶֽךָ: זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָֽיִם שָׁם־רֶֽמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם־גְּדֹלוֹת: שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן, לִוְיָתָן זֶה יָצַֽרְתָּ לְשַֽׂחֶק־בּוֹ: כֻּ֭לָּם אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּר֑וּן לָתֵ֖ת אָכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ׃ תִּתֵּ֣ן לָ֭הֶם יִלְקֹט֑וּן תִּפְתַּ֥ח יָֽ֝דְךָ֗ יִשְׂבְּע֥וּן טֽוֹב׃ תַּסְתִּיר פָּנֶֽיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן, וְאֶל־עֲפָרָם יְשׁוּבוּן: תְּשַׁלַּ֣ח ר֭וּחֲךָ יִבָּרֵא֑וּן וּ֝תְחַדֵּ֗שׁ פְּנֵ֣י אֲדָמָֽה׃
תהלים ק״דיְהִ֤י כְב֣וֹד יְהֹוָ֣ה לְעוֹלָ֑ם יִשְׂמַ֖ח יְהֹוָ֣ה בְּמַעֲשָֽׂיו׃ הַמַּבִּ֣יט לָ֭אָרֶץ וַתִּרְעָ֑ד יִגַּ֖ע בֶּהָרִ֣ים וְֽיֶעֱשָֽׁנוּ׃ אָשִׁ֣ירָה לַיהֹוָ֣ה בְּחַיָּ֑י אֲזַמְּרָ֖ה לֵאלֹהַ֣י בְּעוֹדִֽי׃ יֶעֱרַ֣ב עָלָ֣יו שִׂיחִ֑י אָ֝נֹכִ֗י אֶשְׂמַ֥ח בַּיהֹוָֽה׃ יִתַּֽמּוּ חַטָּאִים מִן־הָאָֽרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת־יְהֹוָה הַלְלוּיָהּ:
(הושיענו וכו'. קדיש יתום.)
לְדָוִד ה׳ אוֹרִי
מנהג טוב לומר אחר כל תפלה מזמור לדוד ה׳ אורי וישעי. ובפרט מר״ח אלול עד הושענא רבא (מורה באצבע סי' לז).
תהלים כ״זלְדָוִ֨ד יְהֹוָ֤ה אוֹרִ֣י וְ֭יִשְׁעִי מִמִּ֣י אִירָ֑א יְהֹוָ֥ה מָֽעוֹז־חַ֝יַּ֗י מִמִּ֥י אֶפְחָֽד׃ בִּקְרֹ֤ב עָלַ֨י מְרֵעִים֮ לֶאֱכֹ֪ל אֶת־בְּשָׂ֫רִ֥י צָרַ֣י וְאֹיְבַ֣י לִ֑י הֵ֖מָּה כָשְׁל֣וּ וְנָפָֽלוּ׃ אִם־תַּחֲנֶ֬ה עָלַ֨י מַחֲנֶה֮ לֹֽא־יִירָ֪א לִ֫בִּ֥י אִם־תָּק֣וּם עָ֭לַי מִלְחָמָ֑ה בְּ֝זֹ֗את אֲנִ֣י בוֹטֵֽחַ׃ אַחַ֤ת שָׁאַ֣לְתִּי מֵֽאֵת־יְהוָה֮ אוֹתָ֪הּ אֲבַ֫קֵּ֥שׁ שִׁבְתִּ֣י בְּבֵית־יְ֭הוָה כָּל־יְמֵ֣י חַיַּ֑י לַחֲז֥וֹת בְּנֹֽעַם־יְ֝הוָ֗ה וּלְבַקֵּ֥ר בְּהֵיכָלֽוֹ׃ כִּ֤י יִצְפְּנֵ֨נִי בְּסֻכֹּה֮ בְּי֪וֹם רָ֫עָ֥ה יַ֭סְתִּרֵנִי בְּסֵ֣תֶר אָהֳל֑וֹ בְּ֝צ֗וּר יְרוֹמְמֵֽנִי׃ וְעַתָּ֨ה יָר֪וּם רֹאשִׁ֡י עַ֤ל אֹֽיְבַ֬י סְֽבִיבוֹתַ֗י וְאֶזְבְּחָ֣ה בְ֭אָהֳלוֹ זִבְחֵ֣י תְרוּעָ֑ה אָשִׁ֥ירָה וַ֝אֲזַמְּרָ֗ה לַיהֹוָֽה׃ שְׁמַע־יְהוָ֖ה קוֹלִ֥י אֶקְרָ֗א וְחָנֵּ֥נִי וַעֲנֵֽנִי׃ לְךָ֤ אָמַ֣ר לִ֭בִּי בַּקְּשׁ֣וּ פָנָ֑י אֶת־פָּנֶ֖יךָ יְהֹוָ֣ה אֲבַקֵּֽשׁ׃ אַל־תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ מִמֶּנִּי֮ אַֽל־תַּט־בְּאַ֗ף עַ֫בְדֶּ֥ךָ עֶזְרָתִ֥י הָיִ֑יתָ אַֽל־תִּטְּשֵׁ֥נִי וְאַל־תַּֽ֝עַזְבֵ֗נִי אֱלֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃ כִּי־אָבִ֣י וְאִמִּ֣י עֲזָב֑וּנִי וַֽיהֹוָ֣ה יַֽאַסְפֵֽנִי׃ ה֤וֹרֵ֥נִי יְהֹוָ֗ה דַּ֫רְכֶּ֥ךָ וּ֭נְחֵנִי בְּאֹ֣רַח מִישׁ֑וֹר לְ֝מַ֗עַן שׁוֹרְרָֽי׃ אַֽל־תִּ֭תְּנֵנִי בְּנֶ֣פֶשׁ צָרָ֑י כִּ֥י קָֽמוּ־בִ֥י עֵֽדֵי־שֶׁ֝֗קֶר וִיפֵ֥חַ חָמָֽס׃ לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ הֶ֭אֱמַנְתִּי לִרְא֥וֹת בְּֽטוּב־יְהוָ֗ה בְּאֶ֣רֶץ חַיִּֽים׃ קַוֵּ֗ה אֶל־יְה֫וָ֥ה חֲ֭זַק וְיַאֲמֵ֣ץ לִבֶּ֑ךָ וְ֝קַוֵּ֗ה אֶל־יְהוָֽה׃
(קדיש יתום)
בְּבֵית הָאָבֵל
בבית האבל בבוקר אחר שיר של יום ואחר מנחה בימים שיש בהם תחנון אומרים זה:
תהלים מ״זלַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר׃ שִׁמְעוּ זֹאת כָּל־הָעַמִּים הַאֲזִֽינוּ כָּל יֽשְׁבֵי חָֽלֶד: גַּם־בְּנֵ֣י אָ֭דָם גַּם־בְּנֵי־אִ֑ישׁ יַ֝֗חַד עָשִׁ֥יר וְאֶבְיֽוֹן׃ פִּ֭י יְדַבֵּ֣ר חָכְמ֑וֹת וְהָג֖וּת לִבִּ֣י תְבוּנֽוֹת׃ אַטֶּ֣ה לְמָשָׁ֣ל אָזְנִ֑י אֶפְתַּ֥ח בְּ֝כִנּ֗וֹר חִידָתִֽי׃ לָ֣מָּה אִ֭ירָא בִּ֣ימֵי רָ֑ע עֲוֺ֖ן עֲקֵבַ֣י יְסוּבֵּֽנִי׃ הַבֹּטְחִ֥ים עַל־חֵילָ֑ם וּבְרֹ֥ב עָ֝שְׁרָ֗ם יִתְהַלָּֽלוּ׃ אָ֗ח לֹא־פָדֹ֣ה יִפְדֶּ֣ה אִ֑ישׁ לֹא־יִתֵּ֖ן לֵאלֹהִ֣ים כָּפְרֽוֹ׃ וְ֭יֵקַר פִּדְי֥וֹן נַפְשָׁ֗ם וְחָדַ֥ל לְעוֹלָֽם׃ וִֽיחִי־ע֥וֹד לָנֶ֑צַח לֹ֖א יִרְאֶ֣ה הַשָּֽׁחַת׃ כִּ֤י יִרְאֶ֨ה חֲכָ֘מִ֤ים יָמ֗וּתוּ יַ֤חַד כְּסִ֣יל וָבַ֣עַר יֹאבֵ֑דוּ וְעָזְב֖וּ לַאֲחֵרִ֣ים חֵילָֽם׃ קִרְבָּ֤ם בָּתֵּ֨ימוֹ לְֽעוֹלָ֗ם מִ֭שְׁכְּנֹתָם לְדֹ֣ר וָדֹ֑ר קָֽרְא֥וּ בִ֝שְׁמוֹתָ֗ם עֲלֵ֣י אֲדָמֽוֹת׃ וְאָדָם בִּיקָר בַּל־יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ: זֶ֣ה דַ֭רְכָּם כֵּ֣סֶל לָ֑מוֹ וְאַחֲרֵיהֶ֓ם בְּפִיהֶ֖ם יִרְצ֣וּ סֶֽלָה׃ כַּצֹּ֤אן לִֽשְׁא֣וֹל שַׁתּוּ֮ מָ֤וֶת יִ֫רְעֵ֥ם וַיִּרְדּ֘וּ בָ֤ם יְשָׁרִ֨ים לַבֹּ֗קֶר וְ֭צוּרָם לְבַלּ֥וֹת שְׁא֗וֹל מִזְּבֻ֥ל לֽוֹ׃ אַךְ־אֱלֺהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל כִּי יִקָּחֵֽנִי סֶֽלָה: אַל־תִּירָא כִּי־יַעֲשִׁר אִישׁ כִּי־יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ: כִּי לֺא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל לֺא־יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ: כִּי־נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ וְיוֹדֻֽךָ כִּי־תֵיטִיב לָךְ: תָּבוֹא עַד־דּוֹר אֲבוֹתָיו עַד־נֵֽצַח לֺא יִרְאוּ אוֹר: אָדָם בִּיקָר וְלֺא־יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ:
(קדיש יתום)
ובימים שאין בהם תחנון אומרים זה:
מִכְתָּם לְדָוִד שָׁמְרֵֽנִי אֵל כִּי־חָסִֽיתִי בָךְ: אָמַֽרְתְּ לַיהֺוָה אֲדֹנָי אָֽתָּה טוֹבָתִי בַּל־עָלֶֽיךָ: לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר־בָּאָֽרֶץ הֵֽמָּה וְאַדִּירֵי כָּל־חֶפְצִי־בָם: יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָֽרוּ בַּל־אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּבַל־אֶשָּׂא אֶת־שְׁמוֹתָם עַל־שְׂפָתָי: יְהֺוָה מְנָת־חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי: חֲבָלִים נָֽפְלוּ־לִי בַּנְּעִמִים אַף־נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי: אֲבָרֵךְ אֶת־יְהֺוָה אֲשֶׁר יְעָצָֽנִי אַף־לֵילוֹת יִסְּרֽוּנִי כִלְיוֹתָי: שִׁוִּיתִי יְהֺוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל־אֶמּוֹט: לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּֽגֶל כְּבוֹדִי אַף־בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶֽטַח: כִּי לֹא־תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא־תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָֽׁחַת: תּוֹדִיעֵֽנִי אֹֽרַח חַיִּים שֽׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת־פָּנֶֽיךָ נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶֽצַח:
קַוֵּה, אֵין כֵּאלֹהֵינוּ, פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת
תהלים כ״זקַוֵּ֗ה אֶל־יְה֫וָ֥ה חֲ֭זַק וְיַאֲמֵ֣ץ לִבֶּ֑ךָ וְ֝קַוֵּ֗ה אֶל־יְהוָֽה׃ אֵין־קָד֥וֹשׁ כַּיהֹוָ֖ה כִּ֣י אֵ֣ין בִּלְתֶּ֑ךָ וְאֵ֥ין צ֖וּר כֵּאלֹהֵֽינוּ׃ כִּ֤י מִ֣י אֱ֭לוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵ֣י יְהֹוָ֑ה וּמִ֥י צ֝֗וּר זוּלָתִ֥י אֱלֹהֵֽינוּ׃
תהלים ק״באֵין כֵּאלֹהֵינוּ. אֵין כַּאדוֹנֵנוּ. אֵין כְּמַלְכֵּנוּ. אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ: מִי כֵאלֹהֵינוּ. מִי כַאדוֹנֵנוּ. מִי כְמַלְכֵּנוּ. מִי כְמוֹשִׁיעֵנוּ: נוֹדֶה לֵאלֹהֵינוּ. נוֹדֶה לַאדוֹנֵנוּ. נוֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ. נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ: בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ. בָּרוּךְ אֲדוֹנֵנוּ. בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ. בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ: אַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ. אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵנוּ. אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ. אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ. אַתָּה תוֹשִׁיעֵנוּ. אַתָּ֣ה תָ֭קוּם תְּרַחֵ֣ם צִיּ֑וֹן כִּי־עֵ֥ת לְ֝חֶֽנְנָ֗הּ כִּי־בָ֥א מוֹעֵֽד׃
פִּטּוּם הַקְּטֺרֶת הַצֳּרִי וְהַצִּפֹּרֶן הַחֶלְבְּנָה וְהַלְּבוֹנָה מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנָה. מוֹר וּקְצִיעָה שִׁבֹּלֶת נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. הַקּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר וְקִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא. וְאִם אֵין לוֹ יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִוַּרְיָן עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רֹבַע הַקָב. מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהוּא. וְאִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה לָמָּה הִיא בָאָה כְּדֵי לְיַפּוֹת בָּהּ אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לָמָּה הוּא בָא כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד:
תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר הָדֵק הֵיטֵב הֵיטֵב הָדֵק מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים, פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִֽיעַ לֹא שָׁמַֽעְנוּ: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה זֶה הַכְּלָל אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶֽיהָ חַיָּב מִיתָה:
תַּנְיָא בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַֽיִם לַחֲצָאִין: וְעוֹד תָּנֵי בַּר קַפָּרָא אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קוֹרְטוֹב שֶׁל דְּבַשׁ אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי רֵיחָהּ וְלָֽמָּה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה כִּי כָל־שְׂאֹר וְכָל־דְּבַשׁ לֹא־תַקְטִֽירוּ מִמֶּֽנּוּ אִשֶּׁה לַיהוָֹה:
אומר ג' פעמים:
תהלים פ״דיְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגַּב־לָֽנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָ֥ה צְבָא֑וֹת אַֽשְׁרֵ֥י אָ֝דָ֗ם בֹּטֵ֥חַ בָּֽךְ׃ יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ:
תהלים ל״באַתָּ֤ה סֵ֥תֶר לִי֮ מִצַּ֪ר תִּ֫צְּרֵ֥נִי רָנֵּ֥י פַלֵּ֑ט תְּס֖וֹבְבֵ֣נִי סֶֽלָה׃ וְעָֽרְבָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה מִנְחַ֥ת יְהוּדָ֖ה וִירֽוּשָׁלִָ֑ם כִּימֵ֣י עוֹלָ֔ם וּכְשָׁנִ֖ים קַדְמֹנִיּֽוֹת׃
תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּֽהוּ כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת אֶלָּא הֲלָכוֹת:
ישעיהו נ״דאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר וְכָל־בָּנַ֖יִךְ לִמּוּדֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְרַ֖ב שְׁל֥וֹם בָּנָֽיִךְ׃ אַל תִּקְרֵי בָּנָֽיךְ אֶלָּא בּוֹנָֽיךְ: שָׁל֣וֹם רָ֭ב לְאֹהֲבֵ֣י תוֹרָתֶ֑ךָ וְאֵֽין־לָ֥מוֹ מִכְשֽׁוֹל׃ יְהִֽי־שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ךְ שַׁ֝לְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ׃ לְ֭מַעַן אַחַ֣י וְרֵעָ֑י אֲדַבְּרָה־נָּ֖א שָׁל֣וֹם בָּֽךְ׃ לְ֭מַעַן בֵּית־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ׃ יְֽהֹוָ֗ה עֹ֭ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן יְהֹוָ֓ה יְבָרֵ֖ךְ אֶת־עַמּ֣וֹ בַשָּׁלֽוֹם׃
קדיש דרבנן:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא לְעֵֽלָּא מִן כָּלוּלְעֵֽלָּא מִכָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן:
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, וְעַל כָּל מָאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא, דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר, יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמִין וְחַיִּין אֲרִיכִין וּמְזוֹנָא רְוִיחֵי וּפוּרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דְבִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹםהַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ
אחר כל התפלות אומר עלינו לשבח. בפרק ר׳ אליעזר אומר שבח גדול יש בעלינו לשבח על כן צריך לאומרו מעומד ותמצא עלינו עולה בגימטריא ומעומד. ושמעתי שיהושע תקנו בשעה שכבש יריחו וחתם בו שם קטנותו למפרע. (כל בו)
דברים ד׳עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּֽחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית שֶׁלֺּא עָשָֽׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְלֺא שָׂמָֽנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה שֶׁלֺּא שָׂם חֶלְקֵֽנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵֽנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם: שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶֽבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִֽׁיעַ, וַאֲנַֽחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַֽיִם וְיוֹסֵד אָֽרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים, הוּא אֱלֺהֵֽינוּ אֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּֽנוּ אֶֽפֶס זוּלָתוֹ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶךָ֒ כִּ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד׃
שמות ט״ו(וְ)עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶֽרֶת עֻזֶּֽךָ לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָֽרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶֽךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶֽיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָֽרֶץ, יַכִּֽירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי לְךָ תִכְרַע כָּל בֶּֽרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן: לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּֽלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּֽנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶֽךָ, וְתִמְלֺךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעֽוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ יְהֹוָ֥ה יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ וְנֶאֱמַר וְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד׃
משלי ג׳אַל־תִּ֭ירָא מִפַּ֣חַד פִּתְאֹ֑ם וּמִשֹּׁאַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗ים כִּ֣י תָבֹֽא׃ עֻ֥צוּ עֵצָ֖ה וְתֻפָ֑ר דַּבְּר֤וּ דָבָר֙ וְלֹ֣א יָק֔וּם כִּ֥י עִמָּ֖נוּ אֵֽל׃ וְעַד־זִקְנָה֙ אֲנִ֣י ה֔וּא וְעַד־שֵיבָ֖ה אֲנִ֣י אֶסְבֹּ֑ל אֲנִ֤י עָשִׂ֙יתִי֙ וַאֲנִ֣י אֶשָּׂ֔א וַאֲנִ֥י אֶסְבֹּ֖ל וַאֲמַלֵּֽט׃
כתב הלבוש בסי קל"ג אחר עלינו אומרים קדיש יתום. ואפילו אין יתום של תוך י"ב חודש בבית הכנסת יאמר אותו אחר מי שאין לו אב ואם. והטעם שהרי לעולם צריכין לומר קדיש אחר שאמרו פסוקים. ובעלינו יש גם כן פסוקים וצריכים קדיש אחריו. אלא שנהגו בקדיש זה להניחו ליתום שמת אביו ואמו תוך שנה זו. מפני שיש יתומים קטנים או אפילו גדולים שאינם יכולין להיות שלוחי ציבור ולומר קדיש וברכו אחר אביו ואמו. וכבר ידענו ממעשה דרבי עקיבא [במס' כלה רבתי פ"ב] תועלת הגדולה שיש למתים כשיש להם בן האומר קדיש וברכו ויותר בתוך שנה ראשונה. לכך תקנו והניחו קדיש זה. שאין צריך שום דבר יותר ליתומים הן קטנים הן גדולים. ומפני שתקנוהו ליתומים אין נוהגין לאמרו כלל מי שיש לו אב או אם שמא אביו או אמו יקפידו בכך משום אל יפתח אדם פיו לשטן ויאמר אתה מקוה למיתתנו. לפיכך אם אין אביו או אמו מקפידין בכך יכול לאומרו אפילו מי שיש לו אב ואם. ע"כ.
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא:
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא לְעֵֽלָּא מִן כָּלוּלְעֵֽלָּא מִכָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן, יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹםהַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן
שֵׁשׁ זְכִירוֹת וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקָּרִים
כתבו המקובלים מצות עשה על כל אדם להזכיר בפה אלו הזכירות ויהיה מובטח לו שהוא בן עוה"ב.
לְמַֽעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ:
דברים ד׳רַ֡ק הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֩ וּשְׁמֹ֨ר נַפְשְׁךָ֜ מְאֹ֗ד פֶּן־תִּשְׁכַּ֨ח אֶת־הַדְּבָרִ֜ים אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וּפֶן־יָס֙וּרוּ֙ מִלְּבָ֣בְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וְהוֹדַעְתָּ֥ם לְבָנֶ֖יךָ וְלִבְנֵ֥י בָנֶֽיךָ׃ יוֹם אֲשֶׁר עָמַֽדְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֺהֶֽיךָ בְּחֹרֵב:
דברים כ״הזָכ֕וֹר אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃ אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כָּל־הַנֶּחֱשָׁלִ֣ים אַֽחַרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹהִֽים׃ וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֣יךָ לְ֠ךָ מִכָּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְהוָֽה־אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח׃
זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַֽפְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֺהֶֽיךָ בַּמִּדְבָּר:
דברים כ״דזָכ֕וֹר אֵ֧ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֛ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְמִרְיָ֑ם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃
שמות כ׳זָכ֛וֹר֩ אֶת־י֥֨וֹם הַשַּׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֽׁ֗וֹ
יש נוהגין לומר אחר התפלה י"ג עיקרי הדת כפי שסדרם הרמב"ם ז"ל בריש פרק חלק.
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד וְאֵין יְחִידוּת כָּמֽוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֺהֵֽינוּ הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף וְלֺא יַשִּׂיגֽוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל וְאֵין לְזוּלָתוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁכָּל דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱמֶת:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁנְּבוּאַת משֶׁה רַבֵּֽנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיְתָה אֲמִתִּית וְשֶׁהוּא הָיָה אָב לַנְּבִיאִים לַקּוֹדְמִים לְפָנָיו וְלַבָּאִים אַחֲרָיו:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הַמְּצוּיָה עַתָּה בְיָדֵֽינוּ הִיא הַנְּתוּנָה לְמשֶׁה רַבֵּֽנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֺא תְהֵא מֻחְלֶֽפֶת וְלֺא תְהֵא תוֹרָה אַחֶֽרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ:
תהלים ל״גאֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ יוֹדֵֽעַ כָּל מַעֲשֵׂה בְנֵי אָדָם וְכָל מַחְשְׁבוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר הַיֹּצֵ֣ר יַ֣חַד לִבָּ֑ם הַ֝מֵּבִ֗ין אֶל־כָּל־מַעֲשֵׂיהֶֽם׃
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְרֵי מִצְוֹתָיו:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִֽׁיחַ וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵֽהַּ עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַּעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵֽצַח נְצָחִים:
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה, קִוִּיתִי יְהֹוָה לִישׁוּעָתְךָ, יְהֹוָה לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי: לְפֻרְקָנָךְ סַבְּרִית יְהֹוָה, סַבְּרִית יְהֹוָה לְפֻרְקָנָךְ, יְהֹוָה לְפֻרְקָנָךְ סַבָּרִית:
פָּרָשַׁת הַמָּן
טוב לומר בכל יום פרשת המן כדי שיאמין שכל מזונותיו באין לו לאדם בהשגחה פרטית שכן היה במן שהשגיח הש"י לתת לכל אחד עומר למספר גולגלות בני ביתו (לבוש). וקודם אמירתו יאמר יהי רצון:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֺוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁתַּזְמִין פַּרְנָסָה לְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּפַרְנָסָתִי וּפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתִי בִּכְלָלָם, בְּנַחַת וְלֹא בְּצַֽעַר, בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבֺד עֲבֺדָתֶֽךָ וְלִלְמוֹד תּוֹרָתֶֽךָ, כְּמוֹ שֶׁזַּֽנְּתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ מָן בַּמִּדְבָּר בְּאֶֽרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה:
וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְנִ֨י מַמְטִ֥יר לָכֶ֛ם לֶ֖חֶם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְיָצָ֨א הָעָ֤ם וְלָֽקְטוּ֙ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ לְמַ֧עַן אֲנַסֶּ֛נּוּ הֲיֵלֵ֥ךְ בְּתוֹרָתִ֖י אִם־לֹֽא׃ וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֔י וְהֵכִ֖ינוּ אֵ֣ת אֲשֶׁר־יָבִ֑יאוּ וְהָיָ֣ה מִשְׁנֶ֔ה עַ֥ל אֲשֶֽׁר־יִלְקְט֖וּ י֥וֹם ׀ יֽוֹם׃ וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל עֶ֕רֶב וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י יְהוָ֛ה הוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ וּבֹ֗קֶר וּרְאִיתֶם֙ אֶת־כְּב֣וֹד יְהוָ֔ה בְּשָׁמְע֥וֹ אֶת־תְּלֻנֹּתֵיכֶ֖ם עַל־יְהוָ֑ה וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה כִּ֥י תַלִּ֖ינוּ עָלֵֽינוּ׃
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה בְּתֵ֣ת יְהוָה֩ לָכֶ֨ם בָּעֶ֜רֶב בָּשָׂ֣ר לֶאֱכֹ֗ל וְלֶ֤חֶם בַּבֹּ֙קֶר֙ לִשְׂבֹּ֔עַ בִּשְׁמֹ֤עַ יְהוָה֙ אֶת־תְּלֻנֹּ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם מַלִּינִ֖ם עָלָ֑יו וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה לֹא־עָלֵ֥ינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶ֖ם כִּ֥י עַל־יְהוָֽה׃ וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן אֱמֹ֗ר אֶֽל־כָּל־עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל קִרְב֖וּ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע אֵ֖ת תְּלֻנֹּתֵיכֶֽם׃ וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֤ר אַהֲרֹן֙ אֶל־כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּפְנ֖וּ אֶל־הַמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּה֙ כְּב֣וֹד יְהוָ֔ה נִרְאָ֖ה בֶּעָנָֽן׃
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ שָׁמַ֗עְתִּי אֶת־תְּלוּנֹּת֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל דַּבֵּ֨ר אֲלֵהֶ֜ם לֵאמֹ֗ר בֵּ֤ין הָֽעַרְבַּ֙יִם֙ תֹּאכְל֣וּ בָשָׂ֔ר וּבַבֹּ֖קֶר תִּשְׂבְּעוּ־לָ֑חֶם וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַתַּ֣עַל הַשְּׂלָ֔ו וַתְּכַ֖ס אֶת־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וּבַבֹּ֗קֶר הָֽיְתָה֙ שִׁכְבַ֣ת הַטַּ֔ל סָבִ֖יב לַֽמַּחֲנֶֽה׃
שמות ט״זוַתַּ֖עַל שִׁכְבַ֣ת הַטָּ֑ל וְהִנֵּ֞ה עַל־פְּנֵ֤י הַמִּדְבָּר֙ דַּ֣ק מְחֻסְפָּ֔ס דַּ֥ק כַּכְּפֹ֖ר עַל־הָאָֽרֶץ׃ וַיִּרְא֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיֹּ֨אמְר֜וּ אִ֤ישׁ אֶל־אָחִיו֙ מָ֣ן ה֔וּא כִּ֛י לֹ֥א יָדְע֖וּ מַה־ה֑וּא וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֲלֵהֶ֔ם ה֣וּא הַלֶּ֔חֶם אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם לְאָכְלָֽה׃ זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה לִקְט֣וּ מִמֶּ֔נּוּ אִ֖ישׁ לְפִ֣י אָכְל֑וֹ עֹ֣מֶר לַגֻּלְגֹּ֗לֶת מִסְפַּר֙ נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם אִ֛ישׁ לַאֲשֶׁ֥ר בְּאָהֳל֖וֹ תִּקָּֽחוּ׃ וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֖ן בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּלְקְט֔וּ הַמַּרְבֶּ֖ה וְהַמַּמְעִֽיט׃ וַיָּמֹ֣דּוּ בָעֹ֔מֶר וְלֹ֤א הֶעְדִּיף֙ הַמַּרְבֶּ֔ה וְהַמַּמְעִ֖יט לֹ֣א הֶחְסִ֑יר אִ֥ישׁ לְפִֽי־אָכְל֖וֹ לָקָֽטוּ׃ וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶ֑ם אִ֕ישׁ אַל־יוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּֽקֶר׃ וְלֹא־שָׁמְע֣וּ אֶל־מֹשֶׁ֗ה וַיּוֹתִ֨רוּ אֲנָשִׁ֤ים מִמֶּ֙נּוּ֙ עַד־בֹּ֔קֶר וַיָּ֥רֻם תּוֹלָעִ֖ים וַיִּבְאַ֑שׁ וַיִּקְצֹ֥ף עֲלֵהֶ֖ם מֹשֶֽׁה׃ וַיִּלְקְט֤וּ אֹתוֹ֙ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֔קֶר אִ֖ישׁ כְּפִ֣י אָכְל֑וֹ וְחַ֥ם הַשֶּׁ֖מֶשׁ וְנָמָֽס׃
וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֙חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כָּל־נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם ה֚וּא אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה שַׁבָּת֧וֹן שַׁבַּת־קֹ֛דֶשׁ לַֽיהוָ֖ה מָחָ֑ר אֵ֣ת אֲשֶׁר־תֹּאפ֞וּ אֵפ֗וּ וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁר־תְּבַשְּׁלוּ֙ בַּשֵּׁ֔לוּ וְאֵת֙ כָּל־הָ֣עֹדֵ֔ף הַנִּ֧יחוּ לָכֶ֛ם לְמִשְׁמֶ֖רֶת עַד־הַבֹּֽקֶר׃ וַיַּנִּ֤יחוּ אֹתוֹ֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה מֹשֶׁ֑ה וְלֹ֣א הִבְאִ֔ישׁ וְרִמָּ֖ה לֹא־הָ֥יְתָה בּֽוֹ׃ וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אִכְלֻ֣הוּ הַיּ֔וֹם כִּֽי־שַׁבָּ֥ת הַיּ֖וֹם לַיהוָ֑ה הַיּ֕וֹם לֹ֥א תִמְצָאֻ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה׃ שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תִּלְקְטֻ֑הוּ וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁבִיעִ֛י שַׁבָּ֖ת לֹ֥א יִֽהְיֶה־בּֽוֹ׃ וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י יָצְא֥וּ מִן־הָעָ֖ם לִלְקֹ֑ט וְלֹ֖א מָצָֽאוּ׃
שמות ט״זוַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה עַד־אָ֙נָה֙ מֵֽאַנְתֶּ֔ם לִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתַ֖י וְתוֹרֹתָֽי׃ רְא֗וּ כִּֽי־יְהוָה֮ נָתַ֣ן לָכֶ֣ם הַשַּׁבָּת עַל־כֵּ֠ן ה֣וּא נֹתֵ֥ן לָכֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַשִּׁשִּׁ֖י לֶ֣חֶם יוֹמָ֑יִם שְׁב֣וּ ׀ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֗יו אַל־יֵ֥צֵא אִ֛ישׁ מִמְּקֹמ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִֽי׃ וַיִּשְׁבְּת֥וּ הָעָ֖ם בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי׃ וַיִּקְרְא֧וּ בֵֽית־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־שְׁמ֖וֹ מָ֑ן וְה֗וּא כְּזֶ֤רַע גַּד֙ לָבָ֔ן וְטַעְמ֖וֹ כְּצַפִּיחִ֥ת בִּדְבָֽשׁ׃ וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה מְלֹ֤א הָעֹ֙מֶר֙ מִמֶּ֔נּוּ לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם לְמַ֣עַן ׀ יִרְא֣וּ אֶת־הַלֶּ֗חֶם אֲשֶׁ֨ר הֶאֱכַ֤לְתִּי אֶתְכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּהוֹצִיאִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַ֚ח צִנְצֶ֣נֶת אַחַ֔ת וְתֶן־שָׁ֥מָּה מְלֹֽא־הָעֹ֖מֶר מָ֑ן וְהַנַּ֤ח אֹתוֹ֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיַּנִּיחֵ֧הוּ אַהֲרֹ֛ן לִפְנֵ֥י הָעֵדֻ֖ת לְמִשְׁמָֽרֶת׃ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָֽכְל֤וּ אֶת־הַמָּן֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה עַד־בֹּאָ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ נוֹשָׁ֑בֶת אֶת־הַמָּן֙ אָֽכְל֔וּ עַד־בֹּאָ֕ם אֶל־קְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ וְהָעֹ֕מֶר עֲשִׂרִ֥ית הָאֵיפָ֖ה הֽוּא׃
אַתָּה הוּא יְהֺוָה לְבַדֶּֽךָ, אַתָּה עָשִֽׂיתָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַֽיִם, הָאָֽרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶֽיהָ, הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְאַתָּה הוּא שֶׁעָשִֽׂיתָ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת תָּמִיד עִם אֲבוֹתֵֽינוּ. גַם בַּמִּדְבָּר הִמְטַרְתָּ לָהֶם לֶֽחֶם מִן הַשָּׁמַֽיִם וּמִצּוּר הַחַלָּמִישׁ הוֹצֵֽאתָ לָהֶם מַֽיִם, וְגַם נָתַֽתָּ לָהֶם כָּל צָרְכֵיהֶם, וְשִׂמְלָתָם לֹא בָלְתָה מֵעֲלֵיהֶם. כֵּן בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶֽיךָ הָעֲצוּמִים תְּזוּנֵֽנוּ וּתְפַרְנְסֵֽנוּ וּתְכַלְכְּלֵֽנוּ וְתַסְפִּיק כָּל צָרְכֵֽנוּ וְצָרְכֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְרֻבִּים, בְּמִלּוּי וּבְרֶוַח בְּלִי טֺֽרַח וְעָמָל גָּדוֹל, מִתַּֽחַת יָדְךָ הַנְּקִיָּה וְלֹא מִתַּֽחַת יְדֵי בָשָׂר וָדָם:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֺוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתָּכִין לִי וּלְאַנְשֵׁי בֵיתִי כָּל מַחְסוֹרֵֽנוּ, וּלְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה מִשָּׁעוֹתֵֽנוּ דֵי סִפּוּקֵֽנוּ, וּלְכָל עֶֽצֶם מֵעֲצָמֵֽינוּ דֵי מִחְיָתֵֽנוּ, כְּיָדְךָ הַטּוֹבָה וְהָרְחָבָה, וְלֹא כְּמִעוּט מִפְעָלֵֽינוּ וְקֹצֶר חֲסָדֵֽינוּ וּמִזְּעֵיר גְּמוּלוֹתֵֽנוּ. וְיִהְיֶה מְזוֹנוֹתַי וּמְזוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵיתִי וְזַרְעִי וְזֶֽרַע זַרְעִי מְסוּרִים בְּיָדְךָ וְלֹא בְּיַד בָּשָׂר וָדָם:
תִּזְכּוּ לְמִצְווֹת
הַזְּאֵב הִגִּיעַ עַד הַסּוֹף אִתְּךָ