תקציר היום
שושן פורים הוא ט״ו באדר, היום שאחרי פורים. בירושלים ובערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון, ט״ו הוא יום פורים עצמו, והם מקיימים את כל מצוותיו. בשאר העולם הוא נקרא שושן פורים, ואין בו מצוות מיוחדות.
מצוות היום
- בירושלים: קריאת מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודה, כמו בפורים.
- בשאר המקומות: אין צום והספדים; יש הנוהגים לאכול סעודה קלה או להרבות בשמחה, אך אין חובה.
- ירושלים בשבת: כשט״ו חל בשבת, מחלקים את המצוות על פני שלושה ימים (“פורים משולש”), כי אי אפשר לקרוא מגילה בשבת.
מקורו ההיסטורי
בשושן הבירה ביקשה אסתר מהמלך עוד יום להילחם: “יותן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום” (אסתר ט:יג). לכן שם נחו בט״ו, ובשאר המדינות בי״ד (אסתר ט:יח). חכמים קבעו שהערים המוקפות חומה מימי יהושע ייחגגו בט״ו “לכבוד ארץ ישראל שהייתה חרבה באותו זמן” (גמרא מגילה ב ע״ב), ובעיקר ירושלים.
המסר לימינו
בשושן, היהודים לא הסתפקו בניצחון אחד. הם ביקשו יום נוסף כדי לגמור את העבודה. אצלנו, זה מזכיר שאחרי החגיגה יש תמיד עוד מה לעשות. ושמחה אחת בירושלים, ואחת בשאר העולם, מלמדות שהשמחה לא תלויה במקום אחד.
קריאות התורה וההפטרה
הקטעים הנקראים בבית הכנסת, עם תחילתם וסופם.
ט״ו באדר (בירושלים: קריאת המגילה והתורה כבפורים)
- מגילה · ערבית
מגילת אסתר (כולה)
בירושלים ובערים מוקפות מימי יהושע בלבד
- תורה · שחרית
שמות יז:ח-טז
בירושלים בלבד: "ויבא עמלק"
- מגילה · שחרית
מגילת אסתר (כולה)
בירושלים בלבד
למה קוראים את זה? בשושן הבירה נלחמו היהודים גם בי״ד, ולכן שם חגגו בט״ו (אסתר ט:יח). חכמים קבעו שערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון יחגגו כמו שושן, בט״ו (מגילה ב ע״א). בשאר המקומות אין קריאת מגילה בט״ו.