תקציר התקופה

בין המצרים (“בין צרות”, לפי איכה א:ג: “כל רודפיה השיגוה בין המצרים”) הוא שלושה שבועות מי״ז בתמוז עד תשעה באב. זו תקופה של אבלות על חורבן בית המקדש, שמתעצמת ככל שמתקרבים לתשעה באב. מראש חודש אב ועד אחרי תשעה באב נקראים תשעת הימים.

מצוות ומנהגי התקופה

• אין חתונות ואין ריקודים, ומפחיתים משמחה.
• אין שהחיינו על בגד חדש או פרי חדש.
• לא מסתפרים ולא מגלחים (לפי מנהגים שונים).
• תשעת הימים (מראש חודש אב): אין אוכלים בשר ואין שותים יין (חוץ משבת ושמחת מצווה), לא מכבסים ולא לובשים בגדים חדשים, ולא בונים לשם שמחה. בקהילות הספרדיות המנהג להחמיר מראש חודש אב, ובמקומות מסוימים רק בשבוע שחל בו ט׳ באב.
• שלוש הפטרות של תוכחה בשלוש השבתות (ראו למעלה).
• לימוד על חורבן הבית והמניעים לחורבן, כגון הלכות בית הבחירה.

מקורו ההיסטורי

שלושת השבועות מתחילים ביום שבו נפרצו חומות ירושלים (י״ז בתמוז) ונגמרים ביום שבו נשרף בית המקדש (ט׳ באב), גם הראשון על ידי נבוכדנצר וגם השני על ידי טיטוס. התקופה הוכרה כזמן אבל בתקופת הגאונים, ומנהגי תשעת הימים התפתחו משם (שולחן ערוך, או״ח תקנא).

המסר לימינו

חז״ל אמרו שבית שני נחרב בגלל שנאת חינם (יומא ט ע״ב). שלושת השבועות הם הזמן לבדוק איפה יש בינינו שנאה או דיבור רע, ולהפוך אותם לחיבור. המנהגים אינם פולחן של עצב, אלא דרך לתת מקום לצער, כדי שנוכל אחר כך לשמוח בבנייה.