תקציר החג
יום הכיפורים (י׳ בתשרי) הוא היום הקדוש בשנה, שבת שבתון שבו צמים עשרים וחמש שעות ומתפללים חמש תפילות. הוא סוף עשרת ימי התשובה, והיום שעליו נאמר: “כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה׳ תטהרו” (ויקרא טז:ל). בבית הכנסת לובשים לבן (ויש הלובשים קיטל), לא נועלים עור, ומתפללים מהערב ועד צאת הכוכבים.
מצוות היום
- חמשת העינויים (משנה יומא ח:א): אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. הצום מתחיל לפני השקיעה בערב ונמשך עד צאת הכוכבים למחרת.
- סעודה מפסקת לפני הצום, ווידוי קצר בתפילת מנחה של ערב יום הכיפורים.
- כל נדרי: ההכרזה שפותחת את הערב, שנאמרת לפני ערבית, מבטלת נדרים שנדרנו לעצמנו ולא קיימנו. ההתרה חלה רק על נדרים שבין אדם לבין עצמו.
- וידוי: “אשמנו” ו”על חטא” שאומרים בכל תפילה, בלשון רבים, כי כל ישראל ערבים זה לזה.
- סליחות ופיוטים, ובהם י״ג מידות (“ה׳ ה׳ אל רחום וחנון”), וסדר העבודה במוסף, שמתאר את עבודת הכהן הגדול.
- יזכור בשחרית (במנהג רוב הקהילות), ותקיעת שופר בסוף נעילה.
- פיוס חברים לפני היום, “עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו” (יומא פה ע״ב).
מקורו ההיסטורי
התורה מצווה על היום פעמיים: “והיתה לכם לחקת עולם בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשותיכם” (ויקרא טז:כט) ו”אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא” (כג:כז). בימי בית ראשון ושני עבד הכהן הגדול בבגדי לבן, הכניס קטורת לקודש הקודשים, וערך את ההגרלה על שני השעירים (“לה׳ ולעזאזל”). לפי המסורת (תענית ל ע״ב), זה גם היום שבו ירד משה עם הלוחות השניים, אחרי שה׳ מחל על חטא העגל. בימי בית שני, “לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים” (משנה תענית ד:ח).
המסר לימינו
הרמב״ם (הלכות תשובה ב:ב) מגדיר ארבעה שלבים לתשובה: עזיבת החטא, חרטה, וידוי, וקבלה לעתיד. יום הכיפורים הוא היום שבו מעבירים את התהליך הזה מהתיאוריה למעשה. רבי עקיבא אומר בסוף מסכת יומא: “אשריכם ישראל! לפני מי אתם מטהרין, ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים” (משנה יומא ח:ט): כמו שהמקווה מטהר את הטמא, כך ה׳ מטהר את ישראל.
הזוהר רומז לשם “יום כיפורים” כ”יום כ-פורים”, כלומר “יום כמו פורים” (תיקוני זוהר נז ע״ב), ומשווה בינו לבין פורים: ביום אחד צמים ובשני שמחים, ושניהם ימי הצלה. לאורך הדורות, בקהילות צפון אפריקה, יום הכיפורים הוא יום שבו כל המשפחה, גם מי שרחוק, מגיעה לבית הכנסת. זה מזכיר לנו שהתשובה פתוחה לכולם.